פגישת מנהיגי מדינת האיחוד האירופי בבריסל אמורה להסתיים היום (שבת) וההסכמה על 750 מיליארד אירו -שאמורים לשמש כחבילת סיוע נראית רחוקה. בין המדינות מחלוקות קשות על אופן חלוקת הסיוע והיקפו.
בינתיים נראה כי קיימת סכנה ממשית שהמנהיגים לא יצליחו להגיע להסכמה. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה בדיונים "הפערים בין המדינות עדיין מאד, מאד גדולים". גם ראש ממשלת צ'כיה אנדרג' בביס אמר כי "אינו מקבל את הרושם שמתקרבים להסכמה".
האתגר העומד בפני 27 המדינות החברות באיחוד אדיר. הגוש האירופי סובל מהמיתון הקשה ביותר בתולדותיו. במרכז המחלוקת עומדות השאלות מי צריכה לשלם הכי הרבה, מה צריכה להיות צורת הסיוע – הלוואות או מענקים, מה צריכים להיות התנאים לקבלת הסיוע ועוד.
כבר לפני פרוץ המגפה התווכחו מדינות האיחוד סביב תקציב האיחוד האירופי הרב שנתי הכללי. לאחר שפגעה הקורונה באירופה, הציעה הנהגת הגוש להקים קרן של 750 מיליארד אירו, שתבסס גם על אגרות חוב משותפות למדינות האיחוד, כדי לתת הלוואות ומענקים למדינות הזקוקות לכך.
אנגלה מרקל, מי שהיוותה סמן ימני במשבר החוב מול יוון, כבר גרמה למדינתה להסכים להצטרף לתכנית גיוס חוב משותפת. היא גם הסכימה כי חלק מהכסף יועבר בצורת מענקים ולא הלוואות.
ראש ממשלת הולנד מארק רות מתעקש להשאיר זכות וטו בידי המדינות לגבי הוצאת התקציב. לדבריו נתינת מענקים בסדר גודל כזה למדינות צריכה לבוא עם מעקב צמוד יותר מנהוג בהלוואות רגילות. גם לגבי היקף התכנית קיימת מחלוקת, כשמדינות כמו דנמרק, שוודיה, הולנד, המנהלות מדיניות תקציבית שמרנית יותר, דרשו להקטין את היקפו.
חלק מאי ההסכמה נוגעת ליכולת לכפות על מדינות רפורמות בתמורה למענק. כך נעשה בעבר עם יוון, שבתמורה להלוואות ענק הובילה מדיניות צנע קיצונית, פגיעה במגזר הציבורי והפרטות.
על השולחן יש גם תכניות לקשור בין מימון תקציבי לבין כבוד לזכויות דמוקרטיות בסיסיות, שלפי הפרלמנט האירופי נמצאות באיום במדינות כמו הונגריה ופולין. כמה מדינות במזרח אירופה הביעו התנגדות לסעיפים מסוג זה, וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן אמר כי ילחם בהם.
במידה ולא יגיעו להסכמה על מימוש התכנית עלול הסיוע להיתקע, מה שיכול להגביר את המתחים בין מדינות האיחוד. נשיא צרפת הדגיש את חשיבות האתגר ואמר: "הפרויקט האירופי שלנו כולו מונח פה על כף המאזניים".
