"לפני שמחלקים כסף למי שלא צריך, נדרש לסגור את החורים ברשתות הביטחון לעצמאים שהעסק שלהם עומד לפני סגירה" אומר ל'דבר' רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל. לדבריו בימים אלו שוקדים ארגוני המעסיקים על תכנית כלכלית חדשה, המתייחסת להחלטות הממשלה בשבוע שעבר. "אם כבר יש 6 מיליארד שקלים, צריך היה לטפל קודם כל במנוע הצמיחה של המשק, במי שאמור להחזיר עובדים לעבודה".
המענק הזה נועד להגדיל את הביקושים, זה לא יסייע לעצמאים?
"אני לא אומר שאני נגד לתת לאנשים כסף כדי להגדיל את הביקושים, ואני מאמין שזה יגדיל את הביקושים" הוא מחדד. "אבל כדי להבטיח ביקושים יש הרבה דרכים. גם העסקים שנסגרים עכשיו יכולים היו לייצר ביקושים. אני שומע שהמון אזרחים אומרים שהם לא צריכים את הכסף הזה ורוצים לתרום אותו, נוצר מן מנגנון של חסד ותרומות שאני לא חושב שהוא האופן שבו מדינת ישראל צריכה להתנהל. אני חושב שצריך היה לבדוק מי זקוק לכסף הזה ולחזק אותו.
"לפני שמחלקים לכולם צריך לדאוג לעשרות אלפי עצמאים שלא קיבלו אפילו שקל אחד. שהמדינה תפצה קודם כל את מי שנפגע בשל הנחיות שהיא עצמה פרסמה. מסעדות שנסגרו עכשיו – אלו עסקים שנערכו, הזמינו ציוד ועובדים, ובן רגע הבינו שהם לא יכולים יותר לארח וההכנסה הצפויה שלהם נחתכה. בריכות שנסגרו. זו המדינה שסגרה אותם – והיא צריכה לפצות אותם לפני שהיא מחלקת כסף לאזרחים."
7,500 השקלים שהבטיחה המדינה לעצמאים ולעסקים הקטנים לא נותנים מענה?
"בפועל, רוב האנשים לא יראו מזה יותר מ-4,700 שקלים. יש 150 אלף איש שיקבלו רק 2,000 שקלים ועוד מעט יותר ממאה אלף איש שיקבלו 2,000-4,000 שקל. עדיף היה שהמדינה הייתה מוסיפה להם כמה אלפי שקלים, שבאמת יקבלו 7,500 שקלים, ואז התחושה הייתה שהמדינה באמת נכנסת מתחת לאלונקה. גם מה זה אומר שיחלקו את המענקים האלה אחת לחודשיים. שכירות משלמים על בסיס דו חודשי? מי משלם הוצאות באופן דו חודשי?
"ביקשנו הנחה של עד 60% בארנונה למי שנפגע. אמרתי – אין לנו עבודה והכנסה, איך ישלמו ארנונה, 'אגרת שילוט', 'אגרת שמירה'. אמרו לנו שאין כסף לתת ופתאום מחלקים כסף גם לאנשים שלא צריכים. גם למי שמשתכר 30 ו-40 אלף שקל בחודש".
נפגשתם עם ראש הממשלה, איפה זה תקוע?
"גם הפוליטיקאים וגם אנשי אגף התקציבים לא מבינים את גודל האירוע. הם מתייחסים אלינו כאל הוצאה ולא רואים בנו השקעה. כמנהל חנות מכולת אתה רוצה לצמצם הוצאות ולהגדיל הכנסות. אבל פה, במקום שיראו בכל שקל שזורם למגזר העיסקי השקעה, כדי שיום אחרי המשבר יהיה לעובדים לאן לחזור – הם רואים בזה הוצאה, ולכן היד הקמוצה".
מה אתה מזה על היחס של הממשלה אליכם?
"המסר הוא שהעצמאים הם רמאים שינסו לרמות את המדינה ולסחוט ממנה כספים שלא מגיעים להם. מעמיסים ביורוקרטיות – המענקים להחזרת עובדים, טובי רואי החשבון ויועצי המס לא יודעים איך לטפל בהם. דורשים עשרות טפסים, להחתים את העובדים, ועד שיראו את המענק הוא כבר יהפוך לדמי הקבורה של העסק.
"ראש הממשלה שומע אותנו ומבטיח פעם אחר פעם שיביא לכך שיהיה מודל אחר שקודם כל ידחוף את הכסף ויסגור את החורים ברשת הביטחון – אבל אתה רואה שהכל קורה לאט. נותנים לזמן 'לעשות את שלו'. אבל הדברים הללו לא הולכים להסתדר מעצמם – העסקים נסגרים ובסופו של דבר ראש הממשלה איננו לוקח אחריות אישית לטפל בדבר הזה. אין מבוגר אחראי.
אז מה צריך לקרות ולא קורה?
"יחד עם יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים דובי אמיתי ויתר ראשי הארגונים אנחנו מכינים נייר עמדה מעודכן ביחס לתכניות שהוצגו עד כה, שיש בהן הרבה מדי חורים. במקביל אנחנו ממשיכים במחאה והשטח שלנו בוער. אנשים מבינים שהכלי היחידי שיש לנו הוא מחאה ברחוב והם זועקים.
ומה היית עושה אחרת?
"אם הייתי במקומו של ראש הממשלה, הייתי קובע מתווה לפיצוי בדומה למתווה צוק איתן. יוצר וודאות אצל העסקים שיהיה להם שיפוי על כל ההוצאות הקבועות שהם נדרשים להוציא כשאינם יכולים לעבוד. מגבש מענה ממשי ליכולת הקיום האישי – דמי אבטלה בדיוק כמו לשכירים, ומוביל מהלך מהיר של הזרמת ביקושים למשק והחזרת עובדים לפעילות.
איך אפשר לעשות את זה?
"אפשר לעשות את זה באמצעות הכשרות מקצועיות, תמריצי מס, קיזוזי הפסדים לאחור. בכל מדינות העולם קודם כל הזרימו כסף לעסקים, נתנו הלוואות בערבות מדינה של 90%. גם נושא המודל הגרמני שחסר אצלנו – אנשים לא מחזירים עובדים מחל"ת כי יש עלויות גבוהות להעסקה כמו תנאים סוציאליים וכו'. המדינה יכולה לייצר מודל חל"ת גמיש שמאפשר העסקה חלקית, כשחלק מהשכר ישולם על ידי המעסיק וחלק על ידי המדינה. זה מודל שקיים בעולם וצריך אומץ להישיר מבט ולהגיד: עד עכשיו נכשלנו במה שעשינו ואנחנו עושים עכשיו ריסטארט. צריך להתחיל לנהל שיח אחר מול המגזר העיסקי והעצמאים לדאוג שתהיה להם המשכיות והישרדות."
