חוסר וודאות קיצונית הוא מאפיין בולט של תקופת הקורונה. בעלי עסקים לא יודעים אילו הגבלות יוטלו עליהם מחר והאם לסחורה שלהם יהיה ביקוש. כתוצאה מכך הם חוששים להחזיר עובדים, לרכוש מלאי ולהתחייב קדימה. גם הצרכנים מצמצמים הוצאות. ההשפעה המצטברת של חוסר הודאות היא קיפאון כלכלי או מיתון.
הכלכלן האמריקאי זוכה פרס הנובל קנת' ארו, יחד עם שותפו הצרפתי ג'רארד דברו, שפעלו בשנות השישים של המאה הקודמת, חיפשו דרך להתמודד עם אותה השפעה בעייתית של חוסר ודאות. יחד יצרו השניים את מה שזכה לכינוי "מודל ארו-דברו", שבוחן כיצד העברת סיכונים בין שחקנים שונים בשוק הפחיתה את מימד חוסר הודאות בשוק ההון, ובכך הוזילה וייעלה את המסחר בחוזים.
ארו ודברו טענו שסוחרים בשוק ההון סובלים מרמה גבוהה של חוסר וודאות לגבי השווי העתידי של נכסיהם, דבר שגורם להם לתמחר אותם באופן שגוי. חוסר הוודאות הזאת פוגעת בעסקאות ובהשקעות שיכלו לקדם את הכלכלה. עסקאות שפיזרו את הסיכון ניטרלו במידת מה את מימד חוסר הוודאות, ואפשרו למסחר להתנהל בצורה יעילה יותר.
לכן ביקשו השניים ליצור שורה של חוזים עתידיים שנקראו "בטחונות ארו-דברו", שקובעים כי עסקה מסוימת תתבצע רק אם שורה של תנאים עליהם הסכימו שני הצדדים תתרחש. במידה ומצב זה לא מתרחש, העסקה לא מתבטלת. כך תפחת ההשפעה של אי הודאות.
את הרעיון הזה של בטחונות "ארו-דברו" שיחגוג בקרוב 60 שנה, העלה מחדש לאחרונה הכלכלן זוכה פרס נובל, ג'וזף שטיגליץ, שטען כי מודל מסוג זה, שעד כה בוצע רק בשוק ההון, יכול לשמש גם בכלכלה הריאלית.
במאמר שפורסם ב'דבר' הציע שטיגליץ שהמדינה תספק לאזרחיה משהו דומה ברוחו לבטחונות ארו-דברו: כדי לעודד רכישות גדולות בזמן שבו מרבית האנשים מעדיפים לשמור ולחסוך את כספם, המדינה תציע "לבטח" את הרכישות בעצמה.
במידה וההוצאה לא יכלה לצאת לפועל בגלל משבר הקורונה, המדינה תחזיר מכיסה את ההוצאה, או חלק ממנה לצרכן או לספק, בהתאם לעניין. במצב כזה אי הוודאות לא תגרום למשקי הבית להימנע מהוצאות, והעסקים יוכלו להינות מביקושים מוגברים.
בארצות הברית שוקלים להעניק בטחונות לרוכשי רכבים. על פי ההצעה, במידה ותוך חצי שנה מיום הרכישה שיעור התחלואה יישאר ברמה כלשהי שנקבעה מראש, המדינה תהיה זו שתשלם את חלק מהתשלומים על הרכב.
ההיגיון מאחורי הצעד הוא פשוט: אם שיעור התחלואה נשאר גבוה, קיים סיכוי שהצרכן עדיין סובל מירידה בהכנסותיו, ויתכן שהוא נשאר מפוטר או בחל"ת. לכן הבטחה לכיסוי חלק מהתשלומים אמורה לעודד צרכנים לקחת את הסיכון ולרכוש את רכב בכל זאת.
ארו-דברו בישראל
ענף המלונאות שספג פגיעה קשה, החל בחודש האחרון לפעול שוב כשהוא מתבסס על תיירות פנים בלבד. עכשיו, כשיש חשש מפני סגר נוסף, אנשים עלולים להימנע מהזמנת חופשות לחודש הבא.
כדי לעודד הזמנת חופשות, המדינה יכולה לקבוע כי במידה וחופשה שהוזמנה בוטלה בגלל הגבלות או סגר, הצרכן יזכה לפיצוי חלקי או מלא מהמדינה. הרי ממילא מצופה מהמדינה לשלם פיצוי לעסקים הסגורים. שימוש במודל בסגנון "ארו-דברו", יאפשר התאוששות מהירה יותר במקרה שכן ניתן יהיה לפתוח את העסקים.
לטענת אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות, כ-290 מלונות מתוך 430 מלונות בארץ עדיין פתוחים, ואלו בעיקר המלונות שמשרתים נופשים ישראליים. מתוך 41 אלף עובדים, רק 15 אלף הוחזרו מחל"ת מאז שנגמר הסגר. חייק חושב שהרעיון של ביטוח עסקאות יכול לעודד את אזרחי ישראל להזמין כבר היום נופשים, מבלי החשש שיאבדו את כספם במצב של סגר או הגבלות נוספות.
"הייתי מאד שמח שזה יקרה, ברמה העקרונית אנחנו בעד מחשבה מחוץ לקופסא" אומר חייק ל'דבר' "הממשלה תמיד יכולה לעזור בדברים כאלה. אם היו לוקחים את דמי ההבראה ומאפשרים לקבל אותם נטו אם יזמינו חופשות זה היה יכול לייצר ביקושים. אם היו למשל מאפשרים לחברות לקבוע נופשים בארץ ולפטור את זה ממס זה היה יכול לייצר ביקושים".
גם לשוק הרכב הישראלי הדבר יכול להיות כרית ביטחון משמעותית. מאז תחילת משבר הקורונה ניתן לראות כיצד חוסר הודאות משפיע על הצרכנים שנמנעים מהתחיבויות עתידיות. במחצית הראשונה של 2020 ירד מספר רכישות הרכבים ב-40% לעומת השנה הקודמת. בחודש יוני חוו כל חברות הרכב צניחה במכירות, כשיונדאי צללה ב-31% יחסית למכירות של יוני 2019, טויוטה ב-29%, וקיה ב-28%.
לטענת תומכי הביטחונות, ההוצאות הפוטנציאליות עלולות להיות גבוהות, אבל יתממשו רק במקרים שבהם המשק עדיין יסבול ממיתון בעקבות משבר הקורונה. ללא מודל ביטחונות, המדינה בכל מקרה תידרש לפצות את העסקים במידה ויסגרו. האפשרות השניה היא לקבל את הנזק באופן מקדמי מבלי לנסות להתמודד איתו ואולי להימנע ממנו.
