משרד התקשורת פרסם היום (ב') את מתווה פריסת הסיבים האופטיים שמבטל לחלוטין את חובת הפריסה הכלל ארצית שהוטלה בעבר על בזק, הוט ו-IBC. ומחליף אותה בפאזל מסועף של הסדרות. בשיטה זו מקווים במשרד התקשורת להגיע ליעד שאפתני – חיבור כלל משקי הבית בישראל לסיבים.
במקום לחלק את הארץ למקטעים והטלת חובת פריסה על חברות שונות, החליטו במשרד התקשורת לקבע את המצב בו על כל חברת תקשורת חברה מוטלות חובות רגולטוריות אחרות, תוך חפיפות גיאוגרפיות משמעותיות באזורי הפריסה שלהן.
התוצאה תהיה שבאזורים בבנייה רוויה, שמכונים 'אזורים כדאיים' יפעלו תשתיות מתקדמות של IBC (בשליטת סלקום), פרטנר, בזק, ואולי גם הוט. הפריסה המקבילה של כמה חברות לכל בניין תהפוך בסופו של דבר, דווקא פחות כדאית. במקביל, באזורים שאינם נחשבים לאיזורי כדאיות, פריסת הסיבים תהיה דלילה יותר.
המגבלות החמורות ביותר במתווה מוטלות על חברת בזק, שתהיה המממנת העיקרית של קרן יעודית שתשמש לעידוד פריסת סיבים בפריפריה. במקביל תחוייב בזק להשכיר את רשת הסיבים שלה למתחרות. ודווקא היא לא תוכל להתמודד על פריסה מסובסדת באזורים הלא כדאיים, תוך שהיא תחויב להשכיר את רשת התעלות והקנים שלה באזורים הללו במחיר מופחת משמעותית לעומת מחירם כיום למתחרות שלה.
על פי המתווה, גם חברת הוט, שנחשבת לצד השני של הדואופול השולט בשוק תשתיות האינטרנט, תוכל לשכור את הסיבים של בזק, אך רק בתנאי שתחליט לפרוס סיבים בעצמה. במקרה כזה, היא תחוייב בפריסת מינימום של 30% ממשקי הבית, כאשר 15% מתוכם יהיו בפריפריה.
במקום לפשט את הרגולציה הקיימת, המתווה של משרד התקשורת מוסיף עוד נדבכים נוספים של מגבלות, הקלות והכבדות, שייצרו סבך רגולטורי עם כללים שונים ומשונים לכל אחת מהחברות בשוק שבו הביקושים מכפילים עצמם בכל שנתיים.
