במשך שנים הכירו הלבנונים את 'שוק אל חמידיה', השוק המפורסם והפופולרי ביותר בדמשק, כמקום אליו היו נוסעים לרכוש סחורה בזול. כיום, פועל שוק זה בפרבר דרומי של בירת לבנון, היכן שפליטים סוריים הקימו העתק של המקורי, כך פרסם אתר אל-ערביה.

"זו עוד  דרך להרגיש בבית", אמר לאתר מוכר באחת מחנויות השוק, "אנחנו מוכרים סחורה זולה לסורים נוספים כמונו".

על פי נתוני נציבות האו"ם לפליטים, מאז 2011 קלטה המדינה מעל מיליון פליטים שנמלטו מסוריה השכנה, המהווים כעת כ-22% מאוכלוסיית לבנון. אין פלא, אם כן, שעובדים סורים הם מראה שכיח במדינה ושהשינוי המשמעותי בהרכב הדמוגרפי משפיע גם על שוק העבודה.

אוכלוסיית הפליטים, כפי שמציין דוח של ארגון העבודה הבינלאומי, חשופה במיוחד לניצול במקום העבודה ומהווה פתח לעלייה דרמטית בשיעור עבודת הילדים. העובדה כי לשוק העבודה הלבנוני התווסף כוח עבודה גדול המוכן לעבוד בתנאי שכר נמוכים השפיע דרמטית על שיעור האבטלה במדינה, המוערך כיום ב-25%.

שר העבודה הלבנוני לשעבר, סג'עאן קזזי, אמר לאחרונה כי 36% מהצעירים בלבנון מובטלים ו-47% מתוך 32 אלף בוגרי האוניברסיטאות לא הצליחו למצוא עבודה ראויה בשוק המייצר 4,000 משרות חדשות בלבד מדי שנה.

נייר עבודה של האיחוד האירופי, הדן בהשתלבות הפליטים הסוריים בשווקי העבודה בלבנון וירדן, מציין כי המדיניות בה נקטו שתי המדינות למול זרם הפליטים הייתה של הטלת הגבלות על העסקתם כאמצעי הגנה על העובדים המקומיים. דוגמה לכך ניתן למצוא בהוראת שהוציא משרד העבודה הלבנוני לפיה חל איסור על פיטורי עובדים מקומיים והחלפתם בפועלים זרים, ובאופן מיוחד בפליטים סוריים. המשרד אף הקים יחידה מיוחדת לפיקוח על אכיפת החוק.

מחקר שערכו ארגון אוקספם והאוניברסיטה האמריקנית בבירות העריך כי רוב משקי הבית של הפליטים הסוריים מכניסים פחות מ-5,000 דולר שנה (כ- 19,350 ש"ח), אם כי חלק מגיעים להכנסה של 8,000 דולר (30,960 ש"ח), בהתאם לגודל משק הבית.

לטענת מחברי המחקר, משפחה בת חמש נפשות זקוקה להכנסה שנתית של 7,800 דולר (כ-30 אלף ש"ח) על מנת לחיות מעל קו העוני. לפיכך, מציין המחקר, ההכנסה השנתית הממוצעת של משק בית של פליטים סוריים נמוכה בכ-30% מקו העוני ונמוכה גם משכר המינימום השנתי הרשמי בלבנון, העומד על 5,400 דולר (כ-21 אלף ש"ח).

יש לציין כי ההכנסה השנתית המובאת במחקר כוללת שכר עבודה וסיוע הומניטרי – המהווה כ-40% מההכנסה השנתית של רוב הפליטים. משמעות הדבר היא כי ההכנסה השנתית מהשתלבות בשוק העבודה עומדת על כ-3,000 דולר (כ-11,610 ש"ח). הערכות האו"ם, שהתפרסמו בתחילת החודש, תומכות בממצי המחקר, ולפיהן 70% מהפליטים הסוריים בלבנון חיים מתחת לקו העוני.

שוק שעבר שינוי

כשנשאל איך השפיע משבר הפליטים על שוק העבודה הלבנוני, אמר ראש המחלקה למדיניות כלכלית במועצה הכלכלית חברתית של האו"ם למערב אסיה, ח'אלד אבו איסמעיל, כי שוק העבודה הלבנוני הושפע, מחוסר היציבות האזורי, מחירי הנפט הנמוכים והסכסוך המתמשך בסוריה השכנה.

"הפליטים הסוריים עשויים לחזק את הירידה בביקוש לעובדים על ידי הנכונות לעבוד בשכר נמוך מהממוצע; עם זאת, לא כל הלבנונים ירגישו את ההשפעה הזו", אמר.

"יש להבין שסורים בעלי הכשרה מקצועית גבוהה לא הגיעו במספרים גבוהים ללבנון וגם אלו שהגיעו היגרו כבר למדינות אחרות" הוסיף אבו איסמעיל, "לאנשים האלה קשה לעבוד בכלכלה בהלתי-פורמלית".

הוא הדגיש כי "הלחץ מגיע מהעובדים הסוריים חסרי ההכשרה שמתחרים במקביליהם הלבנונים. אך מכיוון שמרבית המשרות הללו מאוישות על ידי אזרחים זרים גם כך, ההשפעה על העובד הלבנוני תהיה מינימלית".

סוגיה נוספת היא זו של אשרות העבודה לפליטים הסוריים. מת'יו סולטמארש, אחראי תקשורת בכיר בנציבות האו"ם לפליטים אמר כי "מאז תחילת השנה שעברה, ממשלת לבנון שיתה את דרישות הסף להתיישבות במדינה וחלק מהתקנות החדשות היא  התחייבות שלא לעבוד".

"אנו עובדים עם הממשלה הלבנונית כדי להקל את המגבלות שהטילה על חידוש אישורי השהייה" הוסיף סולטמארש, "המלצתנו היא לפתוח ענפי תעסוקה ספציפיים בהם יוכלו הפליטים לקחת חלק כמו חקלאות, בניין, שירותי ניקיון וענפים נוספים המתאפיינים בשכר נמוך".