בג"ץ הודיע היום (שני) כי הוא נענה לעתירת איגוד הבנקים ופסק על צו ביניים נגד חוק שכר הבכירים. על פי ההחלטה שפירסם שופט בית המשפט העליון יורם דנצינגר, יוכלו עובדי הבנקים להתפטר בתווך של 45 ממועד ביטול ההכרעה מבלי שהדבר יביא לאובדן זכויות להן הם זכאים כפי שמתחייב בחוק החדש.

עוד קבע השופט כי החוק לא יכנס לתוקף עד הכרעתו של בג"ץ בעתירה שהוגשה נגדו ע"י איגוד הבנקאים. החוק אמור להכנס לתוקף באוקטובר, וסביר להניח שבג"ץ יפעל להקדים את הדיון כדי להכריע על החוק לפני מועד זה.

חוק שכר הבכירים, אשר חוקק בחודש מרץ האחרון, קובע כי משכורת הבכירים בתאגידים הפיננסים תוגבל ל-2.5 מיליון שקלים בשנה, או ביחס של עד פי 44 מהעובד בעל המשכורת הנמוכה בחברה. החוק אמור היה להכנס לתוקפו באוקטובר הקרוב. החוק הינו יוזמה של שר האוצר משה כחלון.

ד"ר חדוה בר, האחראית על הבנקים במשרד האוצר. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש90

לאחר שדרש הבהרות בנוגע להשפעות החוק על זכויות שצברו העובדים הבכירים לאורך השנים, הגיש איגוד הבנקאים עתירה לבג"ץ ביחס לחוק, בטענה כי הממשלה והכנסת אינם מספקים לה תשובות ברורות ביחס לסוגיות אלה.

כעת, פסק כאמור בג"ץ כי עד שלא יתבהר מצבם של זכויותיהם הצבורות של הבנקאים, לא יכנס החוק לתוקף. בהחלטתו, הסביר השופט דנצינגר כי קריאת החוק "אינה מאפשרת לעובדים לכלכל את צעדיהם נכון להיום. נוכח אי-הודאות והעמימות השוררים ביחס לכוונת המחוקק במספר נקודות משמעותיות בחוק, עובדים מסוימים במערכת הבנקאית עזבו את עבודתם, ואחרים שוקלים להתפטר מהתאגידים בהם הם עובדים מזה עשרות שנים". לטענת השופט, אין מדובר בטענות בעלמא, כאשר החשש מפני התפטרות הוא ממשי, ומובע גם על-ידי אנשי המקצוע בשירות המדינה, בראשם המפקחת על הבנקים."

יש לציין, כי ככל הנראה קיימת הסכמה בין חברי הכנסת המעורבים בהצעת החוק כי זכויותיהם הצבורות של העובדים לא יפגעו, אך לטענת איגוד הבנקאים, לא ניתן להם כל הבטחה פורמאלית לכך.