נותרו עוד ארבעים יום לפתיחת שנת הלימודים ופחות ממחצית מבתי הספר ערוכים להפעלת כלל התלמידים במתכונת של למידה מרחוק. "התחושה היא שנקודות רבות ללא פתרון. לא ברור איך יגשרו על הפערים בזמן הקצר שנותר", אומר היום (רביעי) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ עפר שלח (יש עתיד), אשר דחק במשרד החינוך לטפל בעניין בהקדם.

על פי תוכניתו של שר החינוך ח"כ יואב גלנט (ליכוד) שעדיין לא אושרה באופן רשמי, שנת הלימודים תפתח במתכונת ייחודית שתשלב לימודים פרונטלים ומקוונים לתלמידי כיתות ה' ומעלה. בהתאם לתוכנית הלימודים המתגבשת, תלמידי התיכונים ילמדו רוב השבוע מהבית פרט להכנות ייחודיות ומפגשים חברתיים שיקבעו מראש.

נתונים מדאיגים על מוכנות התשתיות בבתי הספר

עופר רימון, סמנכ"ל התקשוב של משרד החינוך, הציג בפני הוועדה נתונים על מצב התשתיות בבתי הספר: רק 1,900 מתוך 3,600 בתי ספר עברו שדרוג של תשתיות האינטרנט בכדי להתאימן ללמידה מרחוק. "בכל בית ספר מתוקשב, יש צורך להניח את התשתיות הנכונות שיאפשרו למידה מרחוק", אמר רימון והדגיש שבנוסף לציוד הרב שנדרש לרכוש, בתי הספר יהיו צריכים להעסיק שדרה של מנהלים טכניים – בעלי מקצוע שאינם קיימים היום בכל בתי הספר.

רימון טוען שבמשרד החינוך החלו להתכונן לשנת הלימודים המקוונת ומעבירים למורים השתלמויות במהלך הקיץ על שימוש בכלים מקוונים לתמיכה בלמידה מרחוק. לדבריו, "יש להכשיר את צוות ההוראה לעבוד בסביבה מתוקשבת, 53% מהמורים מדווחים שהם משלבים את הנושא של למידה דיגיטלית מרחוק באופן גבוה וזהו הממוצע גם ב-oced".

תוכנית מעוררת מחלוקת

"מעבר מלא או חלקי ללימוד מרחוק עלול להעמיק את הפערים בין השכבות באוכלוסייה", אמר ח"כ שלח בוועדה היום. בכך הוא מצטרף לביקורת של יו"ר ארגון המורים, רן ארז, שאמר אמש שלכמעט חצי מיליון תלמידים בישראל, מתוכם מעל ל-150 אלף תלמידים בחינוך העל-היסודי, יש גישה חלקית בלבד או אין גישה כלל למחשבים ואינטרנט.

גם מצד הנהגות ההורים ישנן ספקות לגבי הלמידה המקוונת. "החוויה של ההורים היא שהלמידה הייתה כישלון", ציינה יו"ר הנהגת ההורים הארצית, מירון שיף. "ככל שיורדים בשכבות הגיל זה פחות עבד, והשאלה היא למה למרות המאמץ האדיר שהיה כאן, לא עסקו בסביבת הלמידה של התלמיד בבית? כל זה מגדיל פערים בין אוכלוסיות שונות".

"לא אומר שאין תקציב, זו שאלה של סדר עדיפויות"

רימון לא חסך בביקורת על האוצר ועל האמירות המזלזלות שנשמעו באמצעי התקשורת על תפקוד המורים בתקופת הקורונה: "המורים במדינת ישראל עבדו קשה, הזיעו, ואף אחד לא פרגן להם", אמר רימון. "מדינת ישראל עשתה את הקפיצה הגבוהה של 30% בתקשוב בתי הספר. אם לא היה מקוצץ התקציב, היינו בין עשר המדינות עם הדירוג הגבוה בנושא התקשוב".

על פי סקר של משרד האוצר, ליותר מ-20% מהתלמידים בישראל אין מחשב בבית ולכרבע מהם אין חיבור אינטרנט. שר החינוך הצהיר שמהתוספת התקציבית אותה דרש משרד החינוך ממשרד האוצר, תוספת העומדת על לפחות 3 מיליארד שקלים, לשם פתיחת שנת הלימודים, יוקצו כספים להנחת תשתיות מתוקשבות.

אבל זה לא מספיק. גורמים בתוך משרד החינוך והשלטון המקומי מצביעים על כך המדינה תצטרך להקצות עשרות מיליוני שקלים נוספים לשם הנחת תשתית הולמת בבתי התלמידים ובמקומות מרוחקים כמו ישוביי הפזורה הבדואית בנגב. "יש להיערך לתשתית אינטרנטית בבית – לא אומר שאין תקציב, זו שאלה של סדר עדיפויות" אמר רן ארז.