'חוק הקורונה' המרוכך עבר אתמול (רביעי) בלילה בקריאה שנייה ושלישית. החוק עוסק בסמכויות המיוחדות הניתנות לממשלה לשם התמודדות עם נגיף הקורונה ובמהלך הכנתו להצבעה רוככו מספר סעיפים, וחוזק כוחה של הכנסת כגורם המאשר את החלטות הממשלה, כמו גם גורם שיכול לבטל אותן בהצבעה במליאה. 49 הצביעו בעד החוק, 36 התנגדו ולא היו נמנעים.
על-פי ההצעה העדכנית, עדיין תוכל הממשלה להטיל צווי חירום שייכנסו לתוקף מיידי, אך הכנסת תחויב לדון בהם ולאשרם. בהפגנות שלשום נעצרו 34 מפגינים לאחר שאלפים הפגינו כנגד הכוונה להעביר את החוק ובמחאה על המצב הכלכלי בעקבות משבר הקורונה. גם אתמול נמשכו ההפגנות מול הכנסת כולל חסימת הכניסה למשכן.
הצעת החוק לסמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש נולדה לאור עמדת בג"ץ, בתמיכת היועץ המשפטי לממשלה, שקבעה כי מתכונת צווי החירום בה פעלה הממשלה, תוך עקיפת הכנסת, איננה סבירה. לכן, הממשלה יזמה בתגובה הצעת חוק בה נדרשת הכנסת לוותר על חלק מסמכויותיה, בכדי לאפשר לממשלה להתמודד עם מגיפת הקורונה ביעילות, כך לטענת הממשלה.
הסמכות המרכזית שמעניק החוק לממשלה היא להכריז על מצב חירום של התפשטות הקורונה ללא אישור של הכנסת. בזמן מצב חירום כזה, שאורכו מוגבל בחוק לחודש, תוכל הממשלה להטיל צווי חירום בתחומים הבאים: הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי, הגבלת פעילות במקומות עבודה ועסקים, הגבלת אירועים, הגבלת פעילות מוסדות חינוך ומסגרות רווחה והגבלת פעילות התחבורה הציבורית.
האיזונים שריככו את החוק
על-פי ההצעה שאושרה, הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. ביטול כזה, יבטל אוטומטית את מכלול התקנות והצווים המיוחדים שהוצאו מכוח החוק.
עוד קובע החוק כי כל תקנה אמורה להישלח לדיון בוועדה בכנסת לאשרור בתוך 24 שעות. אם הוועדה לא אישרה את התקנות תוך שלושה או שבעה ימים (בהתאם לסוג התקנה), הסמכות עוברת למליאת הכנסת. ללא אישור בכנסת, התקנה כלל לא נכנסת לתוקף. מצד שני, תקנות 'דחופות' נכנסות לתוקף מיידי, והכנסת נדרשת לאשרן, רק בדיעבד.
לחוק הוגשו מאות הסתייגויות, ותוכננו הצבעות על 100 מתוכן מטעם האופוזיציה ושתיים מטעם הקואליציה. בסופו של דבר מרבית ההסתייגויות נמשכו על-ידי האופוזיציה בניסיון לקיים הצבעה מהירה ובתקווה שיש רוב להפילו, תקווה שכאמור נתבדתה.
סמכות מיוחדת לראש הממשלה
בסעיף 49 לחוק נכתב כי "ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו; ואולם, תקנות לביצוע סימן ג' לפרק ג' יותקנו בידי הממשלה; תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור הוועדה של הכנסת".
ביקורת חריפה מהאופוזיציה
בסיעות האופוזיציה העבירו ביקורת חריפה על החוק. חבר הכנסת יאיר גולן (מרצ), אמר כי בעת מלחמה, הכרזה על מצב מיוחד בעורף מצריכה אישור מהכנסת תוך חמש יממות ואם איננה, ההכרזה מתבטלת אוטומטית. "אין פה חירום. יש שגרת חירום. איזה תקנות אי-אפשר להביא לכנסת בנוהל כזה או אחר ולשמור על כך שהכנסת תפקח על הממשלה? מה אתם חושבים שראש ממשלה נאשם בפלילים יעשה עם חוק כזה? החוק מתיר חופש פעולה מפליג של 12-28 יום לממשלה עם אפשרות להארכה בעוד 60 יום בכל פעם? איך הכנסת מוכנה להתפרק מכוחה?".
חבר הכנסת אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) קרא להתנגד לחוק בטענה שהוא יהפוך את הכנסת לחותמת גומי של הממשלה וחברי הכנסת של הרשימה המשותפת קראו לחוק 'חוק דיקטטורי'.
אזרחים שאין להם מה לאכול, לא אוכלים יותר את השקרים של נתניהו. לכן ״חוק הקורונה הגדול״ הוא כל כך קטן ונבזי בניסיונו להכפיף את הרשות המחוקקת באופן מוחלט לשליט רודני אחד ויחיד. pic.twitter.com/fXrbuVgEeW
— Yousef Jabareen (@DrJabareen) July 22, 2020
חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) קרא לממשלה: "אין לכם אמון בעם ישראל ובנציגים שלו בכנסת. אנחנו מפריעים לך?", פנה לראש הממשלה, "או הכישלון שלך לנהל את המשבר?".
חברת הכנסת אורנה ברביבאי (יש עתיד) אמרה כי החוק דורס את הכנסת. "זה נוגע אישית בכל אזרח שבחר בנו כדי שנייצג אותו. אם יעבור החוק, איש לא יוכל להבטיח זאת. מי צריך חברי כנסת אם הממשלה יכולה לעשות מה שהיא רוצה? חבר כנסת שתומך בחוק מועל בתפקידו".
ועדת הקורונה רוקנה מסמכויות
שינוי נוסף בחוק הוא שוועדת הקורונה רוקנה מכוחה. יו"ר הוועדה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון (הליכוד), שפעלה בניגוד לעמדת הממשלה בנושא כללי ההפעלה של המסעדות, פתיחת חופי הים ובריכות השחייה, לא פוטרה אך סמכויותיה פוזרו בין ועדות אחרות. כעת הסמכות לאשר את צווי הממשלה תעבור, על-פי הצעת החוק, מוועדת הקורונה לוועדת החוקה, חוק ומשפט; ועדת הכלכלה; ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. במקרה של חילוקי דעות ועדת הכנסת תחליט מי מבין הוועדות תדון בתקנות החירום.
