אז כמה מובטלים יש בישראל?
א. 864 אלף (שירות התעסוקה)
ב. 502 אלף (ביטוח לאומי)
ג. 480 אלף (הלמ"ס)
נראה שהתשובה הנכונה היא ד' – אף אחד לא יודע. למה? כיוון שקביעת מספר המובטלים בישראל היא משימה מורכבת תמיד, ועל אחת כמה וכמה בזמן הקורונה. שלושת הגופים שעוסקים בה פועלים בשיטות שמפיקות תוצאות שונות – ונראה שאף אחת מהן לא יכולה לתפוס את התמונה המלאה.
בשגרה ייתכן שהשאלה הזו מעניינת בעיקר תאורטיקנים, אבל בימי הקורונה למספר המובטלים יש משמעות כלכלית, ציבורית ופוליטית אדירה. מעבר לכך, בתכנית הכלכלית, שמאושרת בימים אלה בממשלה, מספר המובטלים בישראל יקבע אפילו את היקף ההטבות להם יהיו זכאים אזרחי ישראל.
החדשות הטובות הן שממשלת ישראל מבינה את גודל האתגר, והקימה צוות ייעודי לנושא בהובלת משרד האוצר. החדשות הרעות הן שנכון לעכשיו התכנית הכלכלית מתבססת על מדד לא רלוונטי, שעלול לגרום להפסקת ההטבות הרבה לפני ששיעור האבטלה יחזור לממדים סבירים.
תגדיר מובטל
הקושי מתחיל בשאלה איך מגדירים מובטל. לא כל אדם שאינו עובד הוא מובטל: גם אשה בחופשת לידה וסטודנט אינם עובדים, אך הם אינם מובטלים. שיעור האבטלה נקבע מתוך מה שנקרא "כוח העבודה" – אלה שמעוניינים לעבוד ולא מוצאים עבודה. מדובר בכל מקרה בהגדרה סובייקטיבית, אלא שבימי הקורונה היא נהיית עוד יותר חמקמקה, כשלרבים מהמובטלים או השוהים בחל"ת אין שום סיבה לחפש עבודה.
לכל אחת משיטות המדידה המגבלות שלה, ויש כמה מגבלות שמשותפות לכולם (כמו הקושי להעריך אבטלה של עצמאיים). אז מה מרכיב את המספרים של כל אחד מהגופים?
שירות התעסוקה: דורשי עבודה
איך נאספים הנתונים? לשכות התעסוקה מתבססות על דיווח עצמי: אדם שמאבד את עבודתו, ומעוניין לקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי, או מחפש סיוע במציאת עבודה, פותח תיק בלשכת התעסוקה. הנתון שאותו מפרסמת הלשכה הוא למעשה סך התיקים הפתוחים – ללא סינון.
נקודת תורפה: דיווח על חזרה לעבודה הוא עצמי, מה שיוצר פערי זמנים בין מועד החזרה לעבודה לבין עדכון הדיווח (מי שלא מדווח חשוף בהמשך לקנסות מביטוח לאומי).
בין הכסאות: לעצמאיים יש פחות מוטיבציה לפתוח תיק בלשכת התעסוקה, מאחר ורובם אינם זכאים לדמי אבטלה.
בשורה התחתונה: נתון אבסולוטי של כל דורשי העבודה בפועל. מתעדכן על בסיס יומיומי ומאפשר להבין את ה'דופק' של שוק העבודה, אך אינו מסונן ועל כן נוטה להיות גבוה יותר. ועדיין, לא משקף אבטלה אצל עצמאים.
והמספר הזוכה הוא: נכון לאתמול (ד') – 864,260 דורשי עבודה; מהם 576,596 בחל"ת. שיעור האבטלה עומד על 21.3% מכוח העבודה.
ביטוח לאומי: מקבלי קצבת אבטלה
איך נאספים הנתונים? הביטוח הלאומי מפרסם את נתוני הזכאים לקצבאות: שזה כל מי שמובטל, נרשם בשירות התעסוקה ונמצא כי הוא זכאי לקצבה. בתקופת הקורונה נוספים גם עובדים הנמצאים בחל"ת וזכאים לדמי אבטלה.
נקודת תורפה: הספירה היא של זכאים בלבד.
בין הכסאות: רוב העצמאים שאינם זכאים לביטוח לאומי, אנשים שמיצו את דמי הביטוח, או לא עומדים בקריטריונים, מקבלי קצבת הבטחת הכנסה וכפל קצבאות ועוד.
בשורה התחתונה: נתון עדכני, אך לא נוגע לחלק משמעותי מציבור המובטלים. נתון אמת של התמיכה כלכלית במובטלים, ולא רק מספרם.
והמספר הזוכה הוא: על פי נתונים שפורסמו ביום שלישי – 502,530 לא חזרו לשוק העבודה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מנסים להתמודד עם הנתונים
איך נאספים הנתונים? בשונה משני המדדים הקודמים, הלמ"ס אוספת נתונים בראיונות עם כ-20 אלף נשאלים מידי חודש. נתוני האבטלה של הלמ"ס מבוססים על דיווחי הנשאלים ונעשים בהתאם למתודיקה בינלאומית המאפשרת השוואה בין מדינות.
נקודת תורפה: ההגדרה הנורמטיבית של הסקר למובטל היא אדם שאינו מועסק וחיפש עבודה באופן פעיל בחודש האחרון. הלמ"ס מחוייב להגדרה זו לפי תקנים בינלאומיים. במהלך המגפה, להגדרה זו מספר קשיים: במקצועות רבים אין טעם לחפש עבודה, עובדים בחל"ת אינם בלתי מועסקים ועוד. כדי להתמודד עם מגבלות אלה הוסיפו בסקר שאלות כמו: האם נעדרת מעבודתך בגלל הקורונה? ונוספה קטגוריה של עובדים שפוטרו בחודשים האחרונים, אך אינם מחפשי עבודה פעילים.
בין הכסאות: מובטלים, מיואשים מחיפוש עבודה, ציבורים בשולי שוק העבודה. תקופת הקורונה יוצרת מגוון מצבי ביניים שלא בהכרח נכנסים לקטגוריות הקיימות בסקר. גם אדם שעבד שעה בחודש נחשב מועסק לפי הלמ"ס.
בשורה התחתונה: מדד שמספק תמונה רחבה של מגמות בשוק העבודה ונוגע לכל המשק, אך אינו יכול, ואינו מתיימר, לשקף נתונים מספריים מוחלטים בתקופה זו לגבי מספר השוהים בחל"ת ומשתנים נוספים.
והמספר הזוכה הוא: מספר הבלתי מועסקים הוא – 191.9 אלף המהווים 4.7%, בצירוף אנשים שהצהירו שנעדרו כל השבוע מעבודתם בגלל סיבות הקשורות בקורונה – 400.4 אלף המהווים 9.8%. אם מצרפים גם את מי שאינו מחפש עבודה ואיבד את עבודתו בגלל הקורונה מגיעים ל-480.5 אלף המהווים 11.5%.
למה כל זה חשוב?
כמו עקומת החולים והנפטרים, מדד המצב בשוק העבודה הפך לאחד הברומטרים המשמעותיים בחיים בתקופת הקורונה. היכולת לקבל תמונה מהימנה היא הקרקע להחלטה על צעדי מדיניות נכונים.
במשרד האוצר הבינו את הקושי לאמוד את מצב שוק העבודה ואת ההכרחיות שלו, ובשבוע שעבר העבירו החלטה על הקמת ועדה בינמשרדית משותפת עם משרד הכלכלה, משרד ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה החליפי, שמטרתה טיפול במכלול האספקטים הקשורים בשוק העבודה, ובהם גם מדדי דופק שוק העבודה.
מגמות שעלולות להתפתח, כמו היווצרות מעמד מיואשי קורונה שמפסיקים לחפש עבודה, עלולות להטות את הנתונים ואת צעדי המדיניות.
למדדים יש משמעות קונקנרטית במיוחד: בתכנית הכלכלית שהציגו ראש הממשלה ושר האוצר קיים מייצב אוטומטי: במקרה של ירידת שיעור האבטלה מתחת ל-10% יופסקו חלק מההטבות הכלולות בתכנית כמו קיצור דמי האכשרה, ביטול קיזוז כפל קצבאות ועוד. לפי איזה מדד? לפי המפורט בחוק זה מדד הלמ"ס, מדד שהם עצמם טוענים שאינו בהכרח משקף את מצב האבטלה במשק.
למעשה, מדד הלמ"ס שפורסם אתמול כבר מתקרב לרף התחתון מתחתיו ישללו ההטבות ולא נראה שיש מי שטוען שמשבר האבטלה מאחורינו. נראה שהמדד המדויק שדרוש לימי הקורונה עדיין לא נמצא.
