דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רעב

מחיר הקורונה / פשעי עוני, יש דבר כזה: "אנחנו רואים יותר אנשים ששוקלים לקחת מזון ממרכולים בלי לשלם"

שתי כיכרות לחם ברחוב בתל אביב. מעל 780 אלף איש, דיווחו שצימצמו את כמות האוכל שצרכו במהלך חודש מאי (צילום: דבר)
שתי כיכרות לחם ברחוב בתל אביב. מעל 780 אלף איש, דיווחו שצימצמו את כמות האוכל שצרכו במהלך חודש מאי (צילום: דבר)

15% מהציבור גנבו מזון או מכירים אדם שגנב מזון, על פי סקר שערכה עמותת 'חסדי נעמי' | בסניגוריה הציבורית מעריכים שבעקבות משבר הקורונה התופעה תיגבר | עו"ד טלי קסלסי גולדשטיין: "אלה אנשים שפועלים מתוך חוסר אונים, מגיעים לסופר ומחליטים באותו רגע, בלי תחכום ובלי שותפים"

יהל פרג'

בשעה שיובל כרמי, הבעלים של 'פלאפל כרמי' באשדוד, שרף את הלבבות כשסיפר בטלוויזיה, ב-19 באפריל השנה, איך הסגר פגע בפרנסתו ובחייו, פרץ ג'. סמרין לבית עסק בעיר אילת.

"מעיון בהודעת המשיב עצמו", כתב שופט בית משפט השלום באילת, שי ברגר, בפרוטוקול הדיון בעניינו של סמרין, "עולה כי המשיב מודה כי נכנס למקום, אם כי לטענתו לא שבר את הזכוכית באמצעות אבן, וכן טען כי רצה לקחת אלכוהול ששווה כסף כדי לקנות לו אוכל… נראה כי העבירה בוצעה יותר על רקע עוני ורעב מאשר ממניע פלילי גרידא במובן של גניבת כסף או רכוש".

סמרין הוא אחד מישראלים לא מעטים שהמציאות הכלכלית בעקבות משבר הקורונה הביאה אותם למצוקה קשה כל כך, עד שהם נאלצים לעבור על החוק. לסוגי הפשעים האלה קוראים "פשעי עוני".

ארגון חסדי נעמי: "אנשים מגיעים למרכול ל'ארוחת ערב'"

סקר שבוצע עבור עמותת 'חסדי נעמי', באמצעות מכון המחקר "זטהטולז", מצא כי 15% מהציבור גנבו מזון או מכירים מישהו שנאלץ לגנוב מזון. בעקבות הסקר החליטו בעמותה לפתוח בקמפיין ייחודי: מימון הגנה משפטית לכל מי שיישפט בגין גניבת מזון, ואף מתן פיצוי לבעלי מרכולים שנפגעו מהתופעה, כדי לשכנעם לא להגיש תלונה במשטרה.

"הגיעו אלינו פניות מבעלי מרכולים, כמו גם פניות מאנשים שסיפרו שהם נאלצים לגנוב אוכל, והם פוחדים מהסיטואציה אך אין להם ברירה", אומר משה כהן, מנכ"ל ארגון החסד. "אנחנו רואים יותר אנשים שמספרים שהם שוקלים לקחת מזון ממרכולים בלי לשלם ואף כאלה שאומרים שהם מגיעים לשם ל'ארוחת ערב'".

אנחנו לא מעודדים גניבות אך לאור המצב אנחנו מבקשים מבעלי העסק לעצור את התגובה הראשונית, להבין את מידת הכאב, וליצור איתנו קשר"

כהן, בניגוד לשר הנגבי, יודע שיש אנשים רעבים בישראל 2020, "מה שמביא אותם לגנוב", הוא אומר, "זה דבר נורא פשוט – הם רעבים וצריכים לשרוד. אנחנו לא מעודדים גניבות אך לאור המצב אנחנו מבקשים מבעלי העסק לעצור את התגובה הראשונית, להבין את מידת הכאב, וליצור איתנו קשר. אסור לנו לתת לאחים שלנו ליפול. אנחנו ממתינים ליום שבו במדינת ישראל לא יהיו רעבים ונוכל לסגור את העמותה, לצערי, סביר שזה לא יקרה לעולם".

הסניגוריה הציבורית: "באים, לוקחים, ומקווים שלא יתפסו אותם"

"אלה שפונים לפשעי עוני", אומרת עו"ד טלי קסלסי גולדשטיין, סניגורית במחוז דרום של הסניגוריה הציבורית, במחלקת איכות הייצוג, "הם אנשים דלים, שלרוב לא הצליחו להתמודד עם הרשויות ולא קיבלו זכויות שמגיעות להם, ולכן הם פנו לדרך של עבירה".

קסלסי-גולדשטיין ייצגה לא מעט תיקי עוני במשך השנים, בהם פלישה לדירות ציבוריות או מבנים נטושים, קיבוץ נדבות, גניבות מזון, מים וחשמל. "בדרך כלל אנחנו מדברים על עבירות עם חומרה מועטה, בהן מי שנפגע אינו אדם פרטי, אלא חברת חשמל, מים, מרכולים גדולים, עמידר – גופים שיש להם יכולת לספוג את זה.

עו"ד טלי קסלסי גולדשטיין. "אלה שפונים לפשעי עוני הם אנשים שלרוב לא הצליחו להתמודד עם הרשויות ולא קיבלו זכויות שמגיעות להם" (צילום: אלבום פרטי)
עו"ד טלי קסלסי גולדשטיין. "אלה שפונים לפשעי עוני הם אנשים שלרוב לא הצליחו להתמודד עם הרשויות ולא קיבלו זכויות שמגיעות להם" (צילום: אלבום פרטי)

"אנשים שמבצעים פשעי עוני פועלים הרבה פעמים מתוך חוסר אונים. אנשים שמגיעים לסופר, מחליטים שאין ברירה, רואים את המחיר של המצרך שהם צריכים, ומחליטים באותו רגע, בלי תחכום ובלי שותפים. הם באים, לוקחים, ומקווים שלא יתפסו אותם. לרוב, אם הם נתפסים, הם אומרים, 'נכון הגעתי לסיטואציה מאוד קשה, לא היתה לי ברירה אלא לגנוב. זה או אוכל לילדים, או כלום. אני מוכן להסתכן בתיק פלילי כדי שיהיה לי חשמל מים או אוכל".

לסניגוריה הציבורית אין עדיין נתונים קשיחים על תקופת הקורונה, אולם קסלסי-גולדשטיין מניחה שלא תחסר לסניגוריה עבודה בתחום הזה. לדבריה, במקרים רבים לשוטרים ולחוקרים המטפלים במקרים של פשעי עוני, יש יכולת להפעיל שיקול דעת כדי שמקרים כאלה לא יגיעו בכלל למשפט. "מה יצא לנו מזה אחרי כן? הבן אדם יורשע בדין, ירצה עבודות שירות. התיקים האלה חוזרים אלינו בכל פעם מחדש. המצוקה לא תיעלם אחרי שהתיק הפלילי יסתיים. האישום הפלילי רק מסבך יותר".

ארגון 'לתת': "עשרות אלפי משפחות נוספו למעגל המצוקה"

נשיא המדינה ריבלין פרסם ביום רביעי השבוע פוסט בדף הפייסבוק הרשמי שלו: "לך, ששלחת אלינו אל חמ״ל הקורונה את הפנייה המצורפת – עובדי בית הנשיא ואני מבקשים לסייע לך במידת האפשר".

לך, ששלחת אלינו אל חמ״ל הקורונה את הפנייה המצורפת – עובדי בית הנשיא ואני מבקשים לסייע לך במידת האפשר. אם את קוראת…

Posted by ‎Reuven Ruvi Rivlin – ראובן רובי ריבלין‎ on Wednesday, July 22, 2020

הפנייה לנשיא הגיעה בעקבות פתיחת קו חם כמה ימים לפני כן, שבו התבקשו מי שזקוקים לעזרה לפנות לנשיא, והוא וצוותו יעשו וישתדלו לטובתם.

היוזמה של נשיא המדינה היא טיפה בים, לנוכח העלייה הניכרת בפניות לארגון 'לתת'. "אנחנו רואים עלייה של מעל 100% מהתקופה המקבילה אשתקד", אומרת נעמה ירדני, מנהלת תחום מחקר בארגון הגג 'לתת'. "יש עשרות אלפי משפחות חדשות שנוספו למעגל המצוקה, ומבקשות סיוע במזון".

נעמה ירדני. "אנחנו יודעים שיש אנשים שחסר להם באופן קבוע אוכל" (צילום: אלבום פרטי)
נעמה ירדני. "אנחנו יודעים שיש אנשים שחסר להם באופן קבוע אוכל" (צילום: אלבום פרטי)

ארגון 'לתת' עצמו הוא בנק מזון עבור עשרות עמותות אחרות, והעלייה החדה עליה מצביעים בארגון, מתבטאת הן בפניות לסיוע ישיר מ'לתת' והן בצרכים של העמותות שגברו גם הם.

דו"ח העוני האלטרנטיבי של הארגון לשנת 2020 מציג נתונים מהתקופה שלפני מגפת הקורונה, ולפיו בקרב האנשים שמקבלים סיוע נרשמה בשנה האחרונה עליה של כמעט 4%, לעומת השנים האחרונות, סביב השאלה: "האם בשנה האחרונה נאלצת לחפש מזון בפחים ו/או קיבצת נדבות לקניית אוכל ו/או אכלת שאריות מזון שנזרקו?"

12% מהנשאלים ענו שכן. 51% מהנשאלים בקרב מקבלי הסיוע אמרו שוויתרו על מזון או דילגו על ארוחות בשל מחסור ביכולת לרכוש אותו. 4.6% מהילדים המסתייעים בקצבאות קיבצו נדבות כדי להצליח לאכול, 3.6% העידו כי אספו אוכל מהרצפה או מפחי אשפה, ו-4.3% אמרו שנאלצו לגנוב אוכל כדי להתגבר על המחסור במזון.

"חלק גדול מהפניות הן מאוכלוסיה שלא רגילה לקבל סיוע"

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מגדיר ביטחון תזונתי כ"מצב בו לכל בני האדם יש כל העת נגישות סדירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם וצרכיהם התזונתיים, ומאפשר להם קיום חיים פעילים ובריאים".

"אנחנו יודעים שיש אנשים שחסר להם באופן קבוע אוכל", אומרת ירדני מ'לתת', ביחס לקביעה שאין רעבים בישראל. "אנחנו יודעים שאנחנו לא מדינת עולם שלישי שיש בה ילדים עם בטן נפוחה שמתים מרעב. אבל יש אוכלוסיה גדולה במדינה שחסר לה הצורך הבסיסי ביותר הזה במזון, ואם אנחנו כמדינה לא יכולים לספק להם את הצורך הבסיסי הזה, אז אנחנו בבעיה מאוד גדולה".

אנחנו לא מדינת עולם שלישי שיש בה ילדים עם בטן נפוחה שמתים מרעב. אבל יש אוכלוסייה גדולה שחסר לה הצורך הבסיסי ביותר הזה במזון"

לדבריה, הנתונים שהמדינה מוציאה דרך הלמ"ס מדברים על זה ש-14% מהישראלים, מעל 780 אלף איש, דיווחו שהם צימצמו את כמות האוכל שצרכו במהלך חודש מאי. "זו תופעה הולכת וגוברת", היא אומרת, "עוד לפני המשבר היו 250 אלף משפחות שחיו באי-ביטחון תזונתי חמור, וויתור קבוע על כמות המזון הנצרך בבית. והמספר הזה ילך ויגבר. אם יש משפחות שמצליחות עד עכשיו להסתדר, דרך משפחה, חברים, הלוואות או חסכונות, הפתרונות היצירתיים האלה הולכים ופוחתים, ומספר הפניות ממשיך לעלות.

"אנחנו רואים שחלק גדול מהפניות הן מאוכלוסיה שזו הפעם הראשונה שהיא מבקשת סיוע. גם בקרב אלו שביקשו עד עכשיו, הצרכים עלו. משפחות מבקשות יותר מזון ובאופן תכוף יותר".

ובחזרה לג'. סמרין

השופט ברגר באילת החליט בסופו של דבר לשחרר את סמרין לחלופת מעצר תוך הגבלות, בשל ההכרה במצבו.

"המשיב סיפר כי הגיע לעיר אילת מספר ימים לפני שנעצר לצורך עבודה", כתב השופט בפסק הדין. "מיד לאחר הגעתו נגנב לו הציוד שלו ולמעשה הוא נותר חסר כל. בנוסף, בשל מצב החירום שהוכרז בעקבות מגפת הקורונה, לא הצליח המשיב למצוא מקום עבודה, הסתובב שבועיים ברחובות ללא קורת גג וכן הודה כי שבר את החלון בניגוד להודאה הקודמת שלו, וזאת על מנת שיוכל למצוא מקום לישון על מנת של יהיה לו קר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!