ניסוי ענק שיזמה ממשלת פינלנד, במהלך 2017-2018, בחן את השאלה 'מה עושים אנשים שמקבלים הכנסה בסיסית, קבועה ובלתי תלויה מהמדינה?' היה זה הניסוי הגדול ביותר אי פעם שבחן את האפשרות של הכנסה אוניברסלית בסיסית. למרות שאחרי שנתיים החליטה ממשלת פינלנד להכריז על כשלון הניסוי ולקטוע אותו, מנהל הניסוי – פרופ' אולווי קאנגאס, עדיין מאמין באפשרות של "הכנסה בסיסית קבועה"
במסגרת הניסוי של קאנגאס, קיבלו 2,000 פינים מחוסרי עבודה, קצבה חודשית של 560 אירו (כ-2,250 שקלים בתקופת הניסוי) ללא תנאים או הגבלות. השכר החציוני בפינלנד עמד ב 2017 על כ-2,816 אירו שהם קצת יותר מ-11,000 שקלים. מטרתו של הניסוי הייתה לבחון את ההשפעה של מה שנקרא "הכנסה בסיסית קבועה", או "קצבאות אוניברסליות", על ההחלטות של אלו שנהנים מהכנסה כזו.
באמצע 2018, כשנה וחצי בתוך הניסוי החליטה ממשלת פינלנד, להפסיק את הניסוי, לאחר שהנתונים הראו כי הקצבה הבלתי תלויה לא מגדילה את שיעור התעסוקה. קאנגאס זעם אז על קוצר הראות של הממשלה, שלטענתו, ראתה את הבחירות המתקרבות ולא נתנה לניסוי מספיק זמן.
אנשים היו משמעותית יותר שמחים"
"כשפרסמנו את התוצאות של השנה הראשונה של הניסוי, כמעט ולא היו שינויים בתעסוקה". אומר קאנגאס "המתנגדים אמרו מיד: 'אתם רואים, הכנסה בסיסית לא משפרת את רמות התעסוקה'. אבל מה שלא דיברו עליו הוא הצד השני של המטבע: הכנסה בסיסית לא הפכה אנשים לעצלנים יותר. זה לא גרם להם לעבוד פחות ממה שהיו עובדים תחת מערכת הרווחה הסלקטיבית שיש לנו היום".
החשש שהכנסה בסיסית קבועה תפגע במוטיבציה לעבוד הופרך. "אין בסיס למחשבה שאם לבני אדם יש ביטחון כלכלי הם לא יחפשו עבודה. רמה גבוהה של ביטחון כלכלי לא סותרת רמה גבוהה של תעסוקה. מערכת הרווחה הנורדית היא הטובה בעולם, ככה אנחנו מאמינים, ורמות התעסוקה פה הן הגבוהות ביותר מכל בחינה".
לטענתו של קאנגאס, למרות שהניסוי שלו נכשל, הרעיון של הכנסה בסיסית עדיין רלוונטי: "הכנסה בסיסית מובטחת טובה לפחות כמו מערכות שמענישות את מי שלא מנסה למצוא עבודה". הוא אומר "אבל, וזה אבל חשוב מאוד, אנשים היו משמעותית יותר שמחים, יותר מרוצים מהחיים שלהם, יותר בטוחים ביכולת שלהם לשלוט בחיים ובעתיד שלהם ולשלוט בכלכלת משק הבית."
מדוע בכלל עלה הרעיון של הכנסה בסיסית בלתי תלויה ומה ציפיתם שהוא יפתור?
הרעיון של הכנסה בסיסית לכל נולד כתוצאה מזיהוי של בעיה ברשת הביטחון החברתית. "מערכת הרווחה שלנו", מסביר קאנגאס, "בנויה כך שתתאים לצורת משק שהייתה קיימת לפני שבעים שנה. כיום היא כבר לא מספיק מותאמת, ויש בה יותר מדי חורים, מה שגורם ליותר מדי אנשים ליפול בין הכיסאות, ולא לזכות להגנה. קצבאות אוניברסליות יכולות למלא את החורים האלו".
איזה חורים יש במערכת?
"המערכת שלנו מבוססת על מערכת הביטוחים שארגנו איגודי העובדים לפועלים תעשייתיים במאה ה-19. הצורה הראשונה של זה היתה, מסיבות ברורות, ביטוח תאונות עבודה. אחרי זה התחילו ביטוחי בריאות, פנסיות וקצבאות אבטלה.
"כל אלו תוכננו כדי להתמודד עם הבעיות שעלו מהחברה התעשייתית. אנשים עבדו עבודה פיסית, שפגעה פעמים רבות בגוף שלהם וביכולת שלהם לעבוד. היו הגדרות מאוד פשוטות למי זכאי לפיצוי. היית מראה שנכרתה לך היד בעבודה, וזהו, היית זכאי לפיצוי".
וכיום?
"היום אנחנו סובלים מפגיעות אחרות בעבודה – כאבי גב למשל, או התמודדויות נפשיות. מאוד קשה לקבוע האם אני יכול להיחשב חולה במקרה שאני סובל מדיכאון, האם אני זכאי לימי מחלה כדי לדאוג לבריאות הנפשית שלי? מערכת הרווחה לא השתנתה, אבל צורת התעסוקה השתנתה, התפיסה שלנו את הבריאות השתנתה, נוצרו חורים גדולים יותר ברשת הביטחון.
"מצד אחד אנחנו מבינים כיום יותר טוב את ההשפעות של פגיעות שונות בעבודה; מצד שני,חלק מהסיכונים שאנחנו לוקחים על עצמנו בעולם העבודה לא מכוסים במידה רבה על ידי מערכת הרווחה".
מי שקיבל קצבה מובטחת נהנה מאיכות חיים גבוהה בהרבה"
הרעיון לניסוי, עד כמה שזה יישמע מפתיע, נולד בתקופת כהונתה של ממשלת ימין, ולא מטעמים של דאגה חברתית. "הממשלה מאוד רצתה לראות מה יהיו ההשלכות של הניסוי הזה על התעסוקה", מספר קאנגאס. "לא כל כך עניין אותם מה יהיו ההשלכות החיוביות של זה על הרווחה של מי שמקבל את הקצבה. הם למעשה דרשו שנבדוק האם לתוכנית הזאת יהיה אפקט על התעסוקה, האם זה יגרום לאנשים לצאת לעבוד יותר מאשר קצבאות האבטלה.
"הליברטריאנים תומכים ברעיון הזה כדבר שיכול להחליף את מערכת הרווחה הקיימת. מבחינתם, אם כל אחד מקבל קצבה אין צורך יותר במדיניות רווחה, כל אחד מקבל סכום של כסף שאיתו הוא צריך להסתדר לבד. הם הולכים עוד רחוק יותר ואומרים שאם כל אזרח מקבל קצבה, אין יותר סיבה שהמדינה תעניק שירותים. אפשר שכל אזרח יקנה שירותים פרטיים עם הקצבה שהוא מקבל מהמדינה".
ומה חושב הצד השני?
"אצלנו המפלגה שמשמאל לסוציאל דמוקרטים מעוניינת בהכנסה בסיסית מתוך הרצון להעניק לאנשים חופש. הם מאמינים שזה ייתן לאנשים הזדמנות טובה יותר לבנות לעצמם חיים, הזדמנות שתעצים אותם. זה גם מה שעלה מהניסוי שלנו: מי שקיבל קצבה מובטחת נהנה מאיכות חיים גבוהה בהרבה. ההבדל המשמעותי ביותר בין מי שקיבל ומי שלא קיבל היה הרווחה הנפשית".
אתה לא מאמין שקצבה יוצרת מוטיבציה שלילית למציאת עבודה.
"אם יש לך מישהו באבטלה ארוכת טווח, אתה לא עוזר לו יותר מדי אם אתה מעניש אותו. אנשים רוצים לעבוד, הם רוצים להיות יצרניים. לדעתי, לאדם שלא רוצה את זה יש כנראה בעיה שצריך לטפל בה. אולי יש לו בעיות בריאותיות או נפשיות. במצב כזה אין היגיון בלהעניש אותו.
"אבל המצב של האדם הזה משתפר מאוד אם אתה מבטיח לו קצבה מובטחת, כי הוא לא צריך לדאוג האם ואיך הוא יקבל את הכסף. כשאדם יודע שבתחילת כל חודש מובטחת לו הכנסה קבועה הוא יכול לתכנן את העתיד. זאת הסיבה שבגללה זה עובד טוב יותר. זה נותן לאנשים וודאות, זה עוזר להם לתכנן את החיים שלהם. אנשים מרגישים בטוחים יותר ביכולת שלהם לעשות את מה שהם רוצים, לבנות לעצמם חיים טובים יותר. חוסר וודאות בעוני זה מצב מאוד קשה, הוא יכול ממש לשתק אותך".
המגפה ממש הבליטה את החורים ברשת הביטחון החברתית"
הסיכוי ליישם את הרעיון נשמע דמיוני. אבל לדעת קאנגאס בתהליך הדרגתי אפשר יהיה ליישם אותו: "היום הרעיון של הכנסה בסיסית עדיין נתפס כרעיון אוטופי, כי הוא כל כך רחוק מהמציאות. אבל אם נעשה צעדים הדרגתיים בכיוון הזה אנשים יכולים להצליח לדמיין את זה בקלות יותר. לפני שלוש-מאות שנה היה בלתי אפשרי לדמיין בכלל שהעבדות תסתיים יום אחד.
"לפני מאה שנים היה בלתי אפשרי לדמיין שהמנהיגות הפוליטיות שלנו יהיו נשים. אף אחד לא היה יכול לדמיין את זה. אף אחד לא יכל גם לדמיין באותה התקופה שגם נשים ועניים יוכלו להצביע לפרלמנט, או שהחינוך יהיה חינם לכולם, ואותו הדבר לגבי מערכת הבריאות. צריך לחשוב כמו אוטופיסט ולנהוג כמו פרגמטיסט. אנחנו נגיע לשם.
"יש צורך קריטי להפוך את רשת הביטחון החברתית לשלמה יותר. אחת הדרכים שבהחלט אפשר לעשות את זה באמצעותה היא הכנסה של יותר ויותר קצבאות אוניברסליות. כשיותר ויותר קצבאות יהיו אוניברסליות, השאלה תיראה לנו שונה לחלוטין. יהיה קל יותר לקחת צעדים קטנים והדרגתיים בכיוון הזה מאשר ללכת על זה ישר עד הסוף."
איך ייראה מהלך הדרגתי כזה?
"הניסוי שלנו היה בהכנסה בסיסית מוגבלת שלא החליפה את כל הקצבאות. השארנו את קצבאות האבטלה, וגם השירותים הציבוריים נשארו כמובן. כשאני חושב על צעדים קטנים, בדיוק על זה אני מדבר. במקרה של הכנסה בסיסית מוגבלת, לא משנה מה העמדה הפוליטית שלך, לא נכון לבטל את השירותים הציבוריים או את הקצבאות.
"גם אם תהיה לנו הכנסה בסיסית שלמה, אני עדיין רואה צורך בהרבה מתוכניות הביטוח שקיימות היום, ובוודאי גם בשירותים הציבוריים. צריך לזכור שהביטוחים האלו נוגעים למקרי קיצון שיכולים לקרות לכל אחד, לא משנה מה ההכנסה שלו".
הקורונה הגבירה את האפשרות ליישם מודל כזה?
"בהרבה מדינות המגפה ממש הבליטה את החורים ברשת הביטחון החברתית הקיימת. בפינלנד לדוגמה, אלו שלא נמצאים במרכז שוק העבודה – פרילנסרים, עצמאיים וכדומה – לא מקבלים קצבת אבטלה. חלקם לא מקבלים שום דבר. המצב הזה העלה דיון משמעותי בשאלה האם נכון שתהיה הכנסה בסיסית מובטחת לכולם, כזו שתספק ודאות לכולם.
"המגפה פגעה בנו במצב שבו הרבה אנשים לא מקבלים תמיכה מספקת ממערכת הרווחה. נהג אובר, או שליח של וולט, לדוגמה, הוא עצמאי או שכיר? ברוב המקרים מערכת הרווחה שלנו כמעט ולא מכסה את הצרכים של אדם כזה.
"יש לנו מערכת רווחה לא רעה למי שנחשב שכיר במובן המסורתי של המילה. אבל אם מישהו לא נופל בדיוק לקטגוריה הזאת המערכת שלנו מפסיקה להיות יעילה. והיום, יותר ויותר מהמשק נראה דווקא ככה, ולא כמו שהוא נראה לפני מאה שנים. זו בדיוק הסיבה שבגללה צריך ללכת בכיוון האוניברסלי".
