89% מאוכלוסיית ישראל לא צופים כי מצבם הכלכלי ישתפר ב-12 החודשים הבאים, עלייה מ-73% בחודש מאי, כך עולה מהסקר השלישי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה ופורסם היום (ראשון). עוד נרשמה ירידה בשיעור הישראלים שדיווחו כי מצבם הנפשי 'טוב מאוד', ובשיעור אלה שמאמינים בממשלה בהתמודדותה עם המשבר.

סקר החוסן האזרחי בעת משבר הקורונה (נתונים: למ"ס, עיצוב: אידאה)

כאמור, זהו הסקר השלישי שערך הלמ"ס נושא, בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה. הסקר הראשון נערך בסוף אפריל. בחודש מאי, התבצע סקר נוסף, וממצאי הסקר שפורסם היום מתייחסים לתקופה שבין ה-12 ביולי ל-16 ביולי. אוכלוסיית הסקר כללה בני 21 ומעלה, למעט הפזורה הבדואית בדרום.

ירידה באופטימיות, עלייה בצמצום הארוחות

על-פי נתוני הלמ"ס, 21%, כ-1.2 מיליון איש, צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שאכלו במהלך השבוע שקדם לסקר, או שמישהו מבני ביתם עשה כן: 19% מבני 65 ומעלה; 33% מהערבים. שיעור זה (21%) גבוה מהשיעור שנצפה בסקר הקודם: 14%.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

החמרה במצב הכלכלי נרשמה בקרב 41%, כ-2.3 מיליון איש, בעקבות משבר הקורונה. בקרב האוכלוסייה הערבית עומד שיעור זה על 49%. בחלוקה גילית עולה כי בקרב 25% מבני 65 ומעלה נרשמה החמרה במצב, נמוך משמעותית מבקרב האוכלוסייה הצעירה יותר, שם עומד נתון זה על 45%.

כאמור, רק 11% מהאוכלוסייה צופים כי ב-12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר, לעומת 27% בסקר הקודם. 60% סבורים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה, ו-28% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר, עלייה לעומת השיעור שנצפה בגל הקודם (18%). 10% מהיהודים מצפים לשיפור לעומת 25% בסקר הקודם. גם בקרב הערבים ירד שיעור האופטימיים (19%) לכמחצית מהשיעור בסקר הקודם (37%).

עוד עולה מהסקר כי כמחצית מהאוכלוסייה (55%) חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם: יותר ערבים – 65%, ופחות בני 65 ומעלה – 39%. שיעור החוששים לכסות את הוצאותיהם גבוה מהשיעור שנצפה בגל הקודם (46%).

החמרה במצב הנפשי

45% מהנדגמים מעריכים כי מצבם הנפשי כיום הוא טוב מאוד. בסקר הקודם עמד נתון זה על 50%. החמרה נרשמה גם במצבן הנפשי של הנשים: 40% מעריכות כי מצבן הנפשי טוב מאוד, לעומת 49% בסקר הקודם.

שיעור הערבים המעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי, כפול מזה של היהודים, 33% לעומת 17%, בהתאמה.

סקר החוסן האזרחי בעת משבר הקורונה (נתונים: למ"ס, עיצוב: אידאה)

בנוסף לשאלה הכללית על המצב הנפשי, הנדגמים נשאלו גם על תחושות של לחץ וחרדה, דיכאון ובדידות. תחושה של לחץ וחרדה מלווה בתקופת זו 42% מהאוכלוסייה – כ-2.4 מיליון איש, לעומת 33% בסקר הקודם. תחושת דיכאון מלווה 21% מהאוכלוסייה לעומת 16% בסקר הקודם; תחושת בדידות מלווה 19% מהאוכלוסייה, בדומה לגל הקודם.

בקרב הערבים שיעור החשים דיכאון גבוה יותר מהשיעור בקרב יהודים (35% לעומת 18%, בהתאמה). כמו כן, 45% מהערבים חשים לחץ וחרדה. שיעורי החשים דיכאון, לחץ וחרדה גבוהים יותר בגל הנוכחי מאשר בגל הקודם, ביותר מ-10 נקודות אחוז.

אמון נמוך במוסדות המדינה

ממצאי הסקר מראים כי 22% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה, ערבים – 42% יותר מיהודים – 18%. 25% נוספים נותנים אמון 'במידה מסוימת'. 53% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון בממשלה.

שיעור המאמינים בממשלה בהתמודדותה עם המשבר (47%) נמוך מהשיעור שנצפה בגל הקודם (69%).

40% מהנדגמים נותנים אמון רב אמון במערכת הבריאות (קופות החולים ובתי החולים), 37% נוספים – במידה מסוימת. 23% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במערכת הבריאות בהתמודדותה עם משבר הקורונה.

בנוגע למשרד הבריאות: 29% נותנים אמון רב; 33% – במידה מסוימת. 38% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במשרד הבריאות בהתמודדותו עם משבר הקורונה.

19% בלבד נותנים אמון רב במשרד האוצר. 26% במידה מסוימת. 55% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במשרד האוצר בהתמודדותו עם משבר הקורונה.