"כל בן אדם שיש לו ילדים ירצה שהם יצליחו. כל בן אדם שחי על כדור הארץ ירצה שהילד שלנו יהיה 'ה'. ה-פרקליט, ה-איש עסקים, ה-שגריר, הכי טוב בתחומו. את תרצי שהוא יהיה מצליח בעבודה שאפשר להתגאות בה ושהוא מרגיש הוא יכול לתרום לחברה".

את הדברים אומר ל'דבר' קופטאן חלבי, יו"ר העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי, כשעל רקע המשבר והפגיעה שספגה לאחרונה העדה הדרוזית מהמדינה סביב חקיקת חוק הלאום ותחת הכותרת "מברית דמים לברית אחים", יתקיים מחר (שלישי) טקס החניכה למכון הטכנולוגי הראשון המיועד לבני העדה, ובפרט לחייליה המשוחררים, שהוקם על-ידי העמותה ומשרד המדע והטכנולוגיה. בטקס צפויים להשתתף שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי; מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, השייח מוואפק טריף; נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיוון; יו״ר קרן היסוד, סאם גרונדוורג ובכירים במשק הישראלי בתחומי ההייטק והטכנולוגיה.

קופטאן חלבי, יו"ר העמותה לקידום החייל הדרוזי (צילום: יח״צ)

"הגיעה העת שמדינת ישראל תעשה כל שביכולתה שאנו, אחיכם הדרוזים, נעמוד לצדכם לא רק מתחת לאלונקה אלא גם בחברות ההייטק, באקדמיה ובחברות הציבוריות ונוביל כאזרחים שווי זכויות, ולא פחות מכך, שווי הזדמנויות", אומר חלבי. "המכון הטכנולוגי להעצמת החייל הדרוזי נועד להכשיר חיילים וחיילים משוחררים מבני העדה הדרוזית בתחום ההייטק והטכנולוגיה. מטרתו העיקרית היא להציב את בני העדה בחזית הטכנולוגית. הקמת המכון עומדת בהלימה למשימה הלאומית שלקחה על עצמה העמותה – לפעול לצמצום הפערים הקיימים בין בני העדה הדרוזית לשאר החברה הישראלית".

המכון, שמתוכנן להתחיל לעבוד כבר השנה ויהיה פתוח גם לבנות העדה, אמור על-פי חלבי לספק הכשרות מקצועית, הכוונה, העצמה ומלגות לימודים ל-1,000 צעירים בשנה. "המוסד יכיל הכשרות מקצועיות, קורסים ולימודי תעודה בתחומי ההייטק והטכנולוגיה. כדי להבטיח שזה יעבוד ושבאמת יהיו תקנים, יש גם עניין של השמה". חלבי מדגיש שההשמה בחברות היא הדבר החשוב ביותר. "אני הולך למשל למנכ"ל סיסקו, מספר לו על התכנית, אומר לו שיש לו מאות עובדים אבל אין אחד דרוזי. הוא מסכים, אומר לי 'נכון, הנה אני פותח להם משרות, אני צריך 50 מתכנתים מקצועיים' – תפקידי להכשיר אותם. אנחנו עובדים עם החברות עצמן כדי להבטיח גם עבודה, אנחנו לא רוצים להכשיר ולתת תעודה כדי שאנשים בסוף ישבו בבית".

הכשרת מתכנתים ומהנדסים שיהיו בקדמת הטכנולוגיה הישראלית – גם שם אנחנו מאמינים שלדרוזים יש הרבה מה לתת למדינה, כמו במערכת הביטחון

"העדה הדרוזית ביססה את המקום שלה בישראליות דרך שירות הביטחון. בני העדה מתגייסים לצה"ל באחוזים מאוד גבוהים ורבים מאוד מהם מפתחים קריירה צבאית ומגיעים לדרגות גבוהות בצבא. גם במשטרה, במג"ב וביס"מ נמצאים הרבה מבני העדה. אבל בכל התחומים האחרים, ובייחוד בתחום ההייטק, יש פערים בתעסוקה", מסביר חלבי. ואכן, בני העדה הדרוזית בולטים מאוד במספריהם בכוחות הביטחון, בהם החלו בני העדה לקחת חלק עוד בימי ארגון 'ההגנה'. בגיוס לצה"ל הם מובילים עם שיעור גיוס של 83% בקרב בני העדה, שיעור גבוה יותר מכל אוכלוסייה אחרת במדינת ישראל.

על פי נתוני מיט"ב, בצה"ל משרתים כיום כ-2,500 חיילים דרוזים. מתוכם כ-300 קצינים מדרגת רס"ן ומעלה, ובקרב החיילים הדרוזים כ-15% משרתים במג"ב. במשטרת ישראל משרתים עוד כ-2,000 בני העדה. בנוסף, נשים דרוזיות רבות מתנדבות לשירות הלאומי אזרחי. כ-1,000 חיילים דרוזים משתחררים בכל שנה. "בתחום ההייטק בישראל יש 80 אלף עובדים, אם יהיה ניתן למצוא שם 40-50 דרוזים אני אהיה מופתע. אבל אם לצורך העניין ניסע לירושלים – מתוך 500 שוטרי מג"ב, יס"מ ומשטרה כחולה שפועלים בעיר, כ-150 יהיו דרוזים. זה טוב, אבל זה גם מצביע על בעיה", אומר חלבי. "באמצעות המכון אנחנו רוצים לפתור את הבעיה מהשורש, ולתת מענה בטווח הארוך וגם בטווח הקצר להכשרת מתכנתים ומהנדסים שיהיו בקדמת הטכנולוגיה הישראלית – גם שם אנחנו מאמינים שלדרוזים יש הרבה מה לתת למדינה, כמו במערכת הביטחון".

הפגנת הדרוזים נגד חוק הלאום בכיכר רבין (צילום: יאיר ויטמן)

"אנשי ונשות העדה ראו בשירות הביטחון ובתחום ההוראה את צו השעה של מדינת ישראל ואת הדרך להיות חלק מהחברה", אומר חלבי. לטענתו, "העדה הדרוזית פספסה את הטכנולוגיה". בעשור האחרון, הוא אומר, "מדינת ישראל הפכה להיות מעצמה טכנולוגית, ואנחנו נשארנו מאחור. אנחנו גם צריכים להיות שם". בכאב הוא מסביר שכל בן אדם שיש לו ילדים ירצה שהם יצליחו "לכן אני קורא למדינת ישראל ולבכיריה לבוא ולתת יד, ומקווה שבני העדה הדרוזית יוכלו להיות משמעותיים ונוכחים בהייטק ובטכנולוגיה הישראלית כמו שהם בשירות הביטחון הישראלי".