ככל שמשבר הקורונה מתפתח נאלצים איגודי העובדים לקחת תפקד מרכזי יותר בניהולו. גם בימי שגרה לאיגודים יש מה לומר בעניינים מדיניות ובעניינים מקצועיים, אבל בהיעדר הנהגה של ממש הם נדרשים להיות הקו האחרון השומר על המערכת עצמה מייבוש תקציבי, שיכול להוביל גם לקריסה.

בכדי לשים סוף לשביתת האחיות, סיכמו לפני שבוע שרי הבריאות והאוצר על תוספת תקנים ל – 2,000 אחיות באופן זמני, ועל הקמת צוות משותף עם נציגי האחיות כדי לדון בתוספות ארוכות הטווח. על המהלך אמר שר הבריאות יולי אדלשטיין: "מערכת הבריאות הורעבה במשך שנות דור. יחד עם חברי, שר האוצר ישראל כץ, פעלנו לתיקון מהיר של בעיות העומק שנוצרו במערכת ותגבור משמעותי של הטיפול בקורונה. קבענו שהבריאות מעל הכל". לאחיות אמר אדלשטיין בתחילת שביתתם: "אני אתכן במאבקכן. יש לי הערכה גדולה לעבודתכן הנפלאה, המסורה והחיונית. המחסור בכוח האדם איננו רק בגלל נגיף הקורונה, זו בעיה מתמשכת במערכת הבריאות שרק התעצמה".

לצד השמחה על תמיכת השר, קשה שלא לתהות על תגובה זו. השר צודק בטענתו כי בעיית כוח האדם במערכת אינה חדשה. לא חסרים דו"חות של משרד הבריאות עצמו, שמתארים את הירידה העקבית בשיעור הרופאים והאחיות לנפש, ואת המצב העגום ביחס למדינות OECD. רק בשנה שעברה ועדה של המשרד כתבה את דו"ח טור-כספא, המציג המלצות קונקרטיות לשיפור המחלקות הפנימיות ובראשיתן תגבור כוח אדם משמעותי. להמלצות אלה לא נבנתה תכנית עבודה עד היום. 

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אם אדלשטיין למד את מצבה וצרכיה של מערכת הבריאות עם כניסתו לתפקיד, והבין, כפי שאמר לתקשורת, כי נחוץ להוסיף אחיות, מדוע הוא חיכה עד שהאחיות ישבתו כדי לבוא לאוצר עם דרישות? למה הוא לא שם לעצמו כמטלה ראשונה בתפקיד, לדרוש מהאוצר את תקני כוח אדם הנחוצים כל כך? 

גם עובדי המעבדות, החיוניים מאוד למאבק בקורונה ולתפקודה השגרתי של המערכת, נכנסים כעת למשא ומתן עם משרד האוצר ועדיין לא ברור אם שר הבריאות ישתתף בכלל בדיונים. אסתר אדמון, יו"ר איגוד עובדי המעבדות, מתריעה על משבר חמור של עזיבת עובדים ותיקים וחוסר יכולת לגייס עובדים צעירים. הסיבה לכך ברורה: מדובר בעבודה בשכר של פחות מ-40 שקלים לשעה לבעלי תארי ראשון, שני ושלישי. אדמון מספרת שנפגשה עם יעקב ליצמן שר הבריאות לשעבר כבר ב-2016, לאחר שיצא דו"ח מבקר המדינה שחשף את בעיות המערכת. מאז לא התגבשה תכנית לפתירת הבעיה שמאיימת לסגור את המעבדות וגם לא שמעה שוב מנציגי המשרד.

"זאת אחריותו של שר הבריאות, הכל נראה כמו איזו קומבינה של חנות מכולת" אומרת אדמון בכאב. "מדובר בניהול של מגפה שתפסה את מערכת הבריאות כשהיא לא ערוכה ולא מוכנה. זוהי האחריות של שר הבריאות לפתור את בעיית המעבדות והוא פשוט לא מטפל בבעיות העומק שלנו. זה נראה כאילו המבוגר האחראי כאן הוא רק האוצר. אבל משרד האוצר מבין רק באופן מסוים את מערכת הבריאות. איפה משרד הבריאות?" 

התקציב החד-פעמי של קופת הקורונה הוא לא הפתרון. התקציב עומד על 10 מיליארד שקלים, מתוכו כבר בוצע 6.4 מיליארד. הוא אינו יכול לתקצב את התקנים הקבועים שמערכת הבריאות זקוקה להם. תקציב כזה מייצר פתרונות זמניים ומגוחכים כמו הבאת סטודנטים זמניים שיפענחו בדיקות קורונה וזאת תמורת שכר גבוה יותר מהמומחים שמכשירים אותם.

בישראל עומד תקציב הבריאות על 7.5% מהתמ"ג, לעומת 8.8% מהתמ"ג בארצות ה-OECD. במספרים מוחלטים מדובר ב-17 מיליארד דולר פער בשנה. את הפער הזה שום קופסה לא תסגור. מערכת הבריאות הישראלית צריכה מישהו שילחם עליה באמת, בחירום ובשגרה. העובדים לא יכולים לעשות את זה לבדם.