יותר משהציג תכנית, ערך אתמול (שלישי) פרופ׳ רוני גמזו טקס שמטרתו לומר לציבור הישראלי, למערכת הבריאות ולמערכות השלטון: מתחילים מחדש. אלו העקרונות מאחורי ה'חוזה החדש' שהציג.

1. להוריד את מקדם ההדבקה

גמזו הבהיר שמעכשיו ההחלטות יתקבלו בהתאם למדדים בהירים ושקופים, ולא יהיו עוד החלטות אקראיות על הגבלות וסגרים. במרכז דבריו שם גמזו מדד חדש למאבק בקורונה: הורדת מקדם ההדבקה (R), מספר ההדבקות הממוצע לחולה.

"המערכת השלטונית צריכה לשקם את האמון תוך מסירת מידע בשקיפות" מסבירה פרופסור ענת גסר-אדלסבורג, ראש המרכז לתקשורת בריאות וסיכונים באוניברסיטת חיפה, "מחקר רב מצביע על קשר בין אמון לבין הקשבת הציבור. נקודת המוצא של גמזו נכונה: הבנה כי מאחורי ההנחיות לציבור צריך להיות רציונל".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עם זאת, מזהירה פרופ' גסר-אדלסבורג, שליקויי ההסברה של משרד הבריאות הם מערכתיים, וגמזו לא יוכל לתקנם מייד. "הגישה הנכונה לתקשורת בריאות הציבור היא להשקיע בכל פילוח סוציולוגי בחברה ולחקור איך נכון לתקשר אתו. זה מערך שלא קיים במשרד הבריאות, וייקח שנים לבנות אותו. לא ניתן להביא עכשיו פתרון מיידי, צריך להשקיע במערך שלם של תקשורת סיכונים. לא רק בעיתות משבר אלא כגישה עמוקה כוללת של הבנת הדיאלוג עם הציבור״.

2. סוף למאבקים בין גופים

לפני שניתנה לגמזו הבמה להציג את התכנית, דיברו בקצרה רה"מ נתניהו, שר הביטחון גנץ ושר הבריאות אדלשטיין. המאמץ להביא את שלושתם נועד להעביר מסר של אחדות: הממשלה פותחת דף חדש במאבק בקורונה. פרופ' גמזו אמר: "הרבה דברים לא נעשו בסדר. אני לא רוצה להסתכל אחורה. אני רוצה להסתכל קדימה ואני יודע לעשות סדר".

פרופ' גסר-אדלסבורג חושבת שגם הצעד הזה נכון: "יש צפייה מהציבור לאיש מקצוע נטול מורא ופניות שינהל בצורה מקצועית את המשבר ויקח אחריות, ויש לקוות שגמזו מבין זאת וישאף לכך״.

3. צה"ל

גמזו הודה בחוסר יכולתה של מערכת הבריאות להוביל לבדה את מערך הבדיקות והחקירות. הוא הודיע על צעד שהיה נתון במחלוקת זמן רב, הובלת מערך הבדיקות יעבור לצה"ל. חוסר היכולת לקטוע את שרשרת ההדבקה הוא אחד הגורמים המרכזיים שמפרידים בין הצלחת ישראל בתחילת הדרך, לבין כישלונה בחודשים האחרונים. החלטתו של גמזו לתקוף נושא זה באופן ישיר צריכה לחולל שינוי מהיר.

משמעות ההחלטה היא תוספת של חוקרים מצה"ל שיונחו על ידי משרד הבריאות. הצבא בצע כבר היום בדיקות לחיילים, וכעת הוא יגדיל את יכולותיו. גם המכון הביולוגי יתגייס להרחבת כמות הבדיקות. פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון: "חבל שאין את המשאבים במשרד הבריאות, אבל זה תהליך ארוך, ובתנאים האלה זה סביר שיעשה בשיתוף".

4. רשויות המקומיות

נדבך חשוב נוסף בתכנית הוא העברת סמכויות לרשויות מקומיות. פרטי המודל עוד לא גובשו סופית, אך עיקרו הוא חלוקת העיריות לשלושה מצבים, כשבכל אחת מהן רמה אחרת של סמכויות לרשות. ירוק: תחלואה נמוכה וניהול ההגבלות על ידי העיר; צהוב: עלייה בתחלואה והגבלות חלקיות; אדום: עלייה גדולה בתחלואה. במצב זה ניהול המשבר "מופקע" מהעיר.

צעד זה שם את השלטון המקומי בקדמת ההתמודדות, ונותן מוטיבציה גבוהה מאד לעיריות ולתושבים להילחם בתחלואה. הוא יכול לחזק משוואה שכבר נשחקה: שמרו על ההנחיות ו״תרוויחו״ פתיחת סגר. "מיפוי אזורי תחלואה והנחיות ביחס לאוכלסייה הוא צעד נכון" מסביר מומחה לבריאות הציבור פרופסור נדב דוידוביץ', "הרשויות יודעות הכי טוב את התנאים, את הצרכים של התושבים"

5. עורף מקצועי

גמזו מקים פורום מקצועי מייעץ הכולל הרבה שמות משפיעים בתחום בריאות הציבור. מדובר בצעד הכרחי, שצריך לייצר עורף מקצועי למכלול הפעולות נגד הקורונה. בנוסף, כמי שבא ישירות מניהול בית החולים איכילוב, הוא יצר פלטפורמה לקשר רציף עם בתי החולים כדי לקבל תמונת מצב בזמן אמת על מצב הספיקה של המערכת, ויכולתה להכיל חולים נוספים. צעדים ניהוליים פשוטים אלה היו צריכים לקרות כבר מזמן. הנגשתם אתמול לציבור נועדה להעביר את המסר שמעכשיו הדברים יעשו כמו שצריך. ומעכשיו, חובת ההוכחה עליו.