ערב ט' באב ויום ערפה (יום הצום שלפני עיד אל-אדחא), ביום שני השבוע, כינס מרכז 'מוזאיקה – היוזמה הדתית לשלום' מפגש זוּם על הסיכוי לאהבת חינם בין היהדות והאסלאם ומשמעות המושג בשתי הדתות.

"בשנה שעברה ט' באב ועיד אל-אדחא היו באותו היום, והייתה מתיחות גדולה בירושלים ובהר הבית. היינו שם וגילינו חוסר הבנה של האחר, הייתה תחושה של שנאת חינם",  מספר ל'דבר' הרב דניאל רוט, מנהל 'מוזאיקה', "אז השנה, בגלל שט' באב חל במקביל ליום ערפה,  רצינו לעשות תיקון ולהרגיע במעט את המצב. אמנם כל חג מדבר על אהבת חינם במובן פנים דתי, אבל דיברנו על היכולת להרחיב קצת את השיח לאהבת חינם בין הדתות”.

השיח'  איאד עאמר מכפר קאסם, ראש תכנית ״שיח׳ים מגשרים״ במוזאיקה מוסיף כי “אנחנו מקווים שתשרור אהבת חינם, כי יום ערפה גם הוא צום ומטרתו להזכיר לנו שאנו יכולים לשלוט ביצרים שלנו ולמנוע שנאה וגזענות. הבוֹרוּת בין שני העמים היא שגורמת לבעיות, לריחוק ולחשש. אנחנו לא רוצים להביא לוויתור על הזהות. כל אחד ידבק בזהותו, אבל יכבד ויאהב את הצד השני”.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"ללמוד, להיווכח, ולהבין כמה אנו דומים"

"כשהייתי תלמיד רבנות נחשפתי לעולם הגישור. זה התחבר אצלי לתרבות המחלוקת בגמרא ללימוד המקורות ופרשנות המקרא, להבנת האחר", אומר הרב רוט, "ההבנה ששתי דעות יכולות להיות צודקות וסותרות, בבת אחת, ריתקה אותי".

"בהמשך חקרתי את הנושא, ולמדתי מהרב מיכאל מלכיאור שניתן להרחיב את זה גם לבין-דתי" הוא מוסיף, "לקח לי הרבה זמן להבין שגישור יכול להיות גם בין-דתי. זה מסע של 20 שנה. עכשיו אני תמיד מתחיל מהבין-אישי, דרך ישוב סכסוכים בקהילה ובמשפחה, וממשיך לגישור בין קהילות ובין דתות".

הרב רוט, שלימד רבנים ואנשי חינוך בישיבות ומרצה כיום באוניברסיטת בר אילן על דת, שלום ויישוב סכסוכים, הצטרף ל'מוזאיקה' בהזמנת הרב מלכיאור, מייסד ונשיא המרכז. כיום, כאמור, הוא משמש כמנהל המרכז, הפועל בקרב מנהיגות בשתי הדתות כאמצעי להשגת השלום.

הרב דניאל רוט (צילום: אלבום פרטי)

דרכו של השיח' עאמר שונה במקצת מזו של רוט. הוא מגדיר את עצמו כתלמידו של השיח' עבדאללה נימר דרוויש, מייסד התנועה האסלאמית הדרומית. לדבריו, בלי השיח' דרוויש "הייתי היום חבר בארגון טרור".

השיח' עאמר משמש גם כמנהל תיכון בכפר קאסם וכאימאם. "הקהילה שלי מונה 3,000 איש, והמסגד שלי הוא אחד משבעה מסגדים בכפר", הוא מספר, "אני מסתובב גם במסגדים אחרים ומדבר. אני תלמידו של השיח' דרוויש עליו השלום, אני חבר בתנועה האסלאמית ודוגל בקו מתון".

לדבריו, "כאיש חינוך ומנהל התיכון בכפר, חשוב לי שיכירו ויבינו. יש לחזק את הגישה הזו, ולכן אנו שותפים בפרויקטים של חיים משותפים, ונפגשים כדי ללמוד, להיווכח ולהבין כמה אנחנו דומים. אנו חיים באותה מדינה, וצריך שכל אחד יביע את דעתו בצורה מכובדת, וגם ישמע את הכאב של הצד השני ויתחשב בו".

"אנחנו מגשרים בין שיח'ים לרבנים", מוסיף השיח' עאמאר, "מוטלת עלינו אחריות כבדה, לגשר ולהנמיך את הטונים של הכעס והשנאה והאלימות. אנחנו מאמינים שערך האדם עולה על ערך האדמה, על אף קדושתה. הברירה היא בין להישאר בשפיכות הדמים ובין להסתכל על הפנים של הצד השני".

"קשר עמוק בין דיאלוג פנימי לחיצוני"

"המטרה שלנו היא פתרון בעיות וקידום השלום, לא רק במובן הליברלי", אומר הרב רוט, "יש הרבה מאוד מקורות דתיים שתומכים בשלום, אבל אנחנו לא רוצים להפוך את השלום למילה דתית בלבד, אלא להרחיב את הלקסיקון”.

לדבריו, מנסים אנשי המרכז ליצור קשר עם המנהיגים הקיצוניים והמשפיעים בשני הצדדים,  ולשמש כמתווכים גם בין הליברלים לקיצונים. "אנחנו מייצרים קשרים עם האנשים שלא מובן מאליו שירצו לשוחח", הוא מסביר, "אנו משקיעים הרבה אנרגיות בהנהגה האנטי-ישראלית ובהנהגה האנטי-מוסלמית”.

"יש קשר עמוק בין דיאלוג פנימי לחיצוני”, הוא מדגיש, "הרב אבי גיסר, חניך מרכז הרב נפגש 20 שנה עם הרב מלכיאור. יש ביניהם ויכוחים רבים. הרב גיסר נפגש עם בכירי האסלאם יחד עם הרב מלכיאור. הם נפגשו עם שיח' עבדאללה נימר דרוויש. היו ביניהם חילוקי דעות עצומים, אבל השיח הפנימי בין השיח' דרוויש לאלה חולקים עליו חיוני ליכולת של השיח' לשוחח עם רבנים. השיח' גם תיווך בין פת"ח לחמאס, הזהות המורכבת אפשרה לו לשמש כמתווך פנימי”.

השיח' עאמר מוסיף כי "מה שמפחיד אותי שקולות הקיצוניים, שהם לא הרוב, נשמעים בזמן שהרוב שותק. מפחיד אותי שהקיצוניים ישפיעו על בני הנוער ויגבירו את האלימות. כי זה מה שהם רוצים".

"אנחנו חייבים, ויש לנו אחריות, להרים את הקול ולהרעיש, במובן החיובי", הוא מוסיף, "לדבר ברצינות ובכנות על הדברים האלה. אם אני מבין שאנחנו בני אדם, אחים, ואין בינינו הבדל, ארכוש כבוד והערכה לאדם שמולי למרות שהוא חולק עליי".

השיח' איאד עאמר מכפר קאסם (צילום: אלבום פרטי)

לגבי המשך הפעילות אומר הרב רוט כי "אנחנו פרקטיים. הרבה דברים מתרחשים מאחורי הקלעים. צריך להגדיר מחדש מי הם בעלי ההשפעה על הסכסוך, כי זה לא רק הפוליטיקאים. בסכסוך אתנו-דתי יש לשוחח עם המנהיגים שמייצרים את השיח. במקרה שלנו זו הנהגה דתית".

"בלי התמיכה שלהם, תהליך שלום לא יצליח", הוא טוען, "אבל אם הם יהיו בקשר, אפילו באמצעות מתווך זה יגדיל את הסיכוי לשלום בר-קיימא, ולא רק שלום דיפלומטי-ליברלי שנתפס כמאיים על זהותם של אנשים דתיים".

לדבריו, "אנחנו לא רוצים להחליף את הפוליטיקאים, אבל צריך לדבר על התפיסות ההדדיות שמסתתרות מאחורי המפות. לייצר את החיבורים. לייצר את התשתית והמרחב לשיחות הללו”.

"צריך לפעול כדי להציג אסלאם אחר"

"גם בשלטון הישראלי יש הרבה יתרונות", אומר השיח' עאמאר, "לא כולם מסכימים אתי, אבל לאט לאט האנשים ישתכנעו. המסרים צריכים לחלחל לאט לאט. הרבה חלקו על  השיח' דרוויש, אבל זה לא אומר שאנחנו בכלל לא מסכימים, אנו חולקים בנקודות. יש כמה גישות. זו דרך ארוכה".

"בפוליטיקה, ובמיוחד בתקופת בחירות, כל פוליטקאי נלחם בצד השני ומנסה להשפיל. אבל המנדטים זה לא הכל", הוא מוסיף, "יש את הצדדים הקיצוניים, ואלה מפחידים אותי, כי יש להם השפעה על הצעירים. צריך להטיף לאהבת חינם".

על ההקשר הגלובלי של רעיונותיו ועל המאבק בתוך האסלאם אומר השיח' עאמר כי “היום התקשורת חושפת את הצדדים השליליים של המוסלמים, וכולם שכחו שלא המוסלמים אחראים למלחמות העולם ולחורבן".

"הדבר הזה כואב לי", הוא ממשיך, "מיעוט קטן ששולח צעירים למות ולהתאבד מזוהה כאסלאם. כל מוסלמי נשפט כטרוריסט היום. צריך לפעול כדי להציג אסלאם אחר. בעולם הדבר הזה יותר קל וגם מצליח, בזכות האנשים הטובים שנאבקים בזה. הג'יהאדיסטים יחשבו אותי לכופר, אבל הם לא מייצגים את האסלאם בכלל".