זה היה מעמד חסר תקדים, ארבעת המנכ"לים של ענקיות הטכנולוגיה: פייסבוק, אמזון, גוגל ואפל התייצבו הלילה לשימוע מול הקונגרס האמריקאי. ברקע, כוונת הקונגרס להטיל הגבלות עסקיות על החברות. למעשה, מאז היווצרות הענף ועד היום – למרות שחברות כמו פייסבוק מואשמות בלא פחות מהשפעה על תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב, מעולם לא התקיים דיון לגבי פיקוח ממשלתי על גודלן וכוחן.
טים קוק מאפל, ג'ף בזוס מאמזון, סונדאר פיצ'אי מגוגל ומארק צוקרברג מפייסבוק, ארבעה מהאנשים העשירים והחזקים בעולם, נאלצו להתמודד עם שאלות קשות שהפנו אליהם חברי הקונגרס. ולא מדובר בדיון תיאורטי בלבד, אלא בכוונה ממשית של חברי קונגרס להגביל את כוחם וחופש הפעולה שלהם.
הקונגרס נמצא בעיצומו של דיון על צעדים לצמצום כוחן של החברות האלו, כשאפילו פירוק של התאגידים הללו לכמה חברות עומד על הפרק. הטענה נגדן היא שכל אחת מהחברות האלו הפכה לעוצמתית כל כך שהיא למעשה מונופל בענף שלה, ושארבעתן ביחד מחזיקות בעמדות כוח בלתי סבירות בכלכלה והפוליטיקה לא רק של ארה"ב אלא של מדינות רבות אחרות בעולם. "כבר לפני המגיפה הן היו טיטאניות בכלכלה שלנו, עכשיו הן חזקות מתמיד" אמר יו"ר ועדת המשנה, חבר הקונגרס דייוויד סיסליני.
מנגד טוענות החברות כי פיקוח ורגולציה שיוטלו על חברות ההיי טק יפגעו במוטיבציה לחדשנות. "העבודה של גוגל לא היתה אפשרית ללא המסורת האמריקאית הארוכה של חדשנות" אמר בשימוע סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל. טענתו פשוטה – אם המדינה תתערב ותגביל את הענף, היא תפגע ביכולת החדשנות העצומה של הענף כולו.
הטיעון של פיצ'אי נשען במידה רבה על המיתוס המכונן של ענף ההיי טק – קבוצות של גברים, לבנים וחנונים, שמשקיעים את כל מרצם בפיתוח תוכנה מהמרתף של ההורים, יכולים, אם הם עובדים קשה מספיק, לייסד בסופו של דבר חברה בשווי של מיליארדי דולרים. זהו למעשה גלגול מודרני שהוא גם אולי המעוז האחרון של החלום האמריקאי.
אלא שהמיתוס הזה, אם היה רלוונטי אי פעם, מתייחס למצב ששרר בשוק לפני שלושים שנה. אז, כשהאינטרנט היה בחיתוליו, הצליחו מספר חברות שהתחילו כסטארטאפים קטנים. היום, כל מי שעוסק בהייטק מכיר את המושג "אקזיט", ולא סתם. מדובר בפרקטיקה הנפוצה ביותר בענף- כדי למנוע היווצרות של תחרות משמעותית, חברות גדולות פשוט קונות כל פיתוח בעל פוטנציאל בענף.
ההון והכוח העצום של החברות האלו מאפשר להם מילולית לקנות את כל התחרות שסביבן. זו אחת האסטרטגיות המרכזיות של ארבעת הגדולות, והיא במידה רבה הסיבה שהן נמצאות בכל מקום סביבנו. מספר חברי קונגרס עימתו את מנכ"לי החברות אתמול עם השאלה הזו, אבל המנכ"לים העדיפו למסגר את המהלכים כהשקעה – ולא כניסיון לנטרל איום מצד מתחרים.
האם צבירת כח היא עילה מספקת להתערבות בתחרות?
בעבור מדיניות ההגבלים העסקיים בארה"ב, מדובר בצומת דרכים שעתידה להשפיע במידה רבה גם בעולם כולו. ההיגיון שעומד מאחורי הגבלים עסקיים הוא הניסיון למנוע מחברות מסוימות מלהשיג מידה כזו של שליטה בענפים שלהם שהם צוברים כוח גדול מדי, ובפעול מונעים היווצרות של תחרות.
כיום, הרעיון המרכזי שעומד מאחורי חוקי ההגבלים הוא "רווחת הצרכן", שלפיו אין גורם שצריך להביא את המדינה להתערב בשוק אלא כדי למנוע מצב שבו המחיר שמשלם הצרכן הוא גבוה מדי.
אלא שהעלייה של ענקיות הטכנולוגיה, באמצעות הפלטפורמה שאיפשר האינטרנט, מאתגרת את התפיסה הזו. למעשה, כצרכנים אנחנו בהחלט נהנים ממחירים נמוכים ולעיתים קרובות גם אפסיים מאותן החברות.
השאלה שיצטרכו לשאול חברי הקונגרס האמריקאי היא האם מחיר הפגיעה בפרטיות, ביכולת של הצרכן לבחור, יחד עם הכוח הכלכלי והפוליטי העצום שקנו לעצמן חברות אלו בשנים האחרונות מצדיק התערבות ממשלתית?
ניקח לדוגמא את פייסבוק וגוגל. כצרכנים, אנחנו יכולים להשתמש בשירותים של שתי החברות האלו לחלוטין בחינם. למעשה, כמשתמשים אנחנו לא משלמים בכסף בתמורה לשירותים האלו, אלא במידע שמשמש את החברות למכירת שטחי פרסום.
אלא שהשליטה של פייסבוק על האופן שבו מופצות חדשות בחברה האמריקאית היא עצומה, ומביאה לעיתים להפצת שקרים, פייק ניוז ואידאולוגיות שנאה. כזו, שעל פי הטענות, השפיעה בצורה ניכרת על תוצאות מערכת הבחירות האחרונה. במחאה נגד התעקשותה של פייסבוק שלא למגר תופעות כאלו, רבים סגרו את החשבון שלהם בחודשים האחרונים ועברו לרשת חברתית חינמית אחרת, אינסטגרם- מבלי לדעת שלמעשה גם היא נקנתה על ידי חברת פייסבוק בשנת 2012.
הרכישה של פייסבוק את אינסטגרם העלתה שאלות במהלך הדיון, ומארק צוקרברג, מייסד פייסבוק נשאל על יד חברי הקורגרס כיצד הוא מסביר את העובדה שפייסבוק רכשה את המתחרה המרכזית שלה. חברי הקונגרס העלו שאלות לגבי מייל פנימי שבו התלוצצו אנשי פייסבוק על יכולתם לרכוש אפילו את גוגל. לשאלות אלו השיב צוקרברג שבזמן שפייסבוק רכשה את אינסגרם לא ברור היה שהחברה תצליח, ושההצלחה שלה הגיעה ברובה מההשקעה של פייסבוק עצמה.
גם גוגל עלתה לדיון עם שאלות הנוגעות למידת השליטה של החברה על המידע הנגיש לציבור, בין אם מדובר בשטח הפרסום שניתן לעסקים שונים ובין אם מדובר במידע בנושאים פוליטיים. פיצ'אי נאלץ לענות גם על שאלות לגבי הטענה שהחברה מבצעת שיתוף הפעולה של החברה עם המשטר בסין, בניסיון לדכא ביטויים של התנגדות למשטר. פיצ'אי ענה שלגוגל "שיתוף פעולה מוגבל עם סין", אבל הקונגרס יאלץ להחליט האם מדובר בנושא שמצדיק את התערבות הממשלה בענייניו של עסק פרטי.
