עתידם של ענפים רבים לא ברור ואלו שעבדו בהם נשלחו הביתה. חלקם כבר הבינו שכדי למצוא עבודה, הם צריכים לשנות כיוון וללמוד משהו חדש. חלקם אפילו רואים במשבר הזה הזדמנות להמציא את עצמם מחדש.
"לפחות לא אשב בבית כל הזמן בלי לעשות כלום"
מאי דגן (33, קיבוץ מצר) עבדה עד לאחרונה כמנהלת תחום החינוך לגילאי הגן והיסודי בתזמורת הפילהרמונית, והיום עושה קורס ללימודי תעודה למקצוע חשבת שכר. "המון שנים אני בתחום המוסיקה וההפקות, אבל מאז הקורונה הכל הפסיק. אחרי חודשיים אמרתי לעצמי – לפחות לא אשב בבית כל הזמן בלי לעשות כלום, יאללה, נעשה את הקורס הזה. זה מקצוע מהיר שאפשר לצרף לקורות החיים שלי".
עם מעט רקע קודם בתחומים מקבילים מלימודי מינהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה, וכישרון למטמטיקה, דגן בחרה ללכת על קורס אינטרנטי. "אני לא אוהבת ללמוד בכיתה, זה משעמם ואיטי לי. אני אוהבת שאני יכולה לנהל את הזמן שלי, ואני טובה גם בללמוד מהבית. כך עשיתי גם את התארים שלי". הקורסים שהציעו בשירות התעסוקה, שהצריכו הגעה פיזית, לא היו בשבילה. עלות הקורס שלקחה – כ-2,000 שקלים.
"אני שמה בבוקר את הילדה בגן ויושבת ללמוד. משתדלת ללמוד כל יום כמה שיותר. הבחינה הקרובה היא בספטמבר, ואם אלמד היטב יש לי סיכוי להספיק אליה". הקורס כולל ספרים המלווים בסרטוני לימוד והדרכה. כמו כן יש תרגולים באתר, מבחנים על כל פרק ולבסוף מבחנים לדוגמה המדמים את מבחני ההסמכה בלשכת רואי החשבון.
"האם אלך לעבוד בזה? האמת היא שאני עוד לא שם. אני עוד לא בתחושה של מעבר", מודה דגן. "זה תלוי בעיקר אם אמצא עבודה בתחום שלי, ואם לא אז אחפש עבודה במקביל בשני התחומים. אין לי העדפה, העיקר שתהיה בזה הכנסה טובה ושזה יהיה נוח מבחינת ההורות. בכל מקרה, אני מעריכה שגם אם מחר יפתחו מחדש את האולמות, אני ארצה לסיים את הקורס, וגם אם האולמות ייפתחו זה לא בהכרח אומר שתהיה מספיק עבודה בענף התרבות".
"איך שהתחילה הקורונה החלטתי שאני צריך ללמוד משהו"
ישראל (55, ערד), עבד כשף במטבח במלון בערד. מאז פסח הוא בחל"ת. בינתיים החליט לקחת קורס רתכות במכללה לריתוך בתל אביב. "אני עובד במטבח כבר 30 שנה, ובינתיים מבחינתי עוד לא החלפתי מקצוע. אבל מי יודע מתי תהיה שוב עבודה במלונות?" הוא מסביר.
"איך שהתחילה הקורונה החלטתי שאני צריך ללמוד משהו. אבל ללמוד עכשיו קורס ב-10,000 שקלים זה לא דבר פשוט, ואין לימודי מקצוע זולים – זה ציוד, חומרים, מורים". ישראל חיפש ומצא מילגה – באמצעות קרן מעגלים, המציעה מלגות לעובדי מקצועות שוחקים.
"האמת היא שהריתוך תפס אותי ולא ממש חשבתי על משהו אחר", אומר ישראל, ומוסיף שטרם בחירת התחום התייעץ גם עם חברים שכבר עובדים בו, וגם עשה סקר שוק ומצא שיש בתחום הרבה הצעות עבודה. "יצא לי כבר לעבוד מעט בבית עם רתכת בעבר – לבנות גגון לחניה, שולחנות, כיסאות, דברים כאלה. אני אוהב להתעסק בזה".
הוא התלבט על קורס 'אנשי אחזקה' בדימונה שכולל גם את תחום הריתוך, "אבל זה לימודים יום יומיים במשך חצי שנה, וקשה היה לי לחשוב על חצי שנת לימודים. חיפשתי משהו קצר שיציע לי עבודה מהר". הקורס במכללה לריתוך הוא בן 10 מפגשים ולאחריהם מבחן. הוא כולל שיעורים מעשיים בקבוצה קטנה ולימודים תאורטיים. "באוניברסיטה באוקראינה למדתי תורת החומרים, ככה שיש לי כבר ידע מוקדם על ברזלים מסוגים שונים, על מתכות".
"אם הכל יסתדר אולי אחזור עוד למטבח, אבל בינתיים אי אפשר סתם לשבת בבית", הוא אומר. "יש כאלה שמתאים להם לא לעבוד חצי שנה ולשבת בביטוח הלאומי עם היד מושטת. אבל אני לא ככה. אני אוהב לקום, לעבוד. שהאישה והילדים רואים שאבא עובד, יש לזה גם היבט פסיכולוגי. אז אם אין דרישה במקצוע שלי, מה – נשב ונבכה? לא. מחליפים. אולי העבודה במפעל תהיה יותר מעניינת מהמטבח? אולי נעבוד פחות ונרוויח יותר? נמשיך את החיים במשהו אחר".
"ככל שאתה מחליף מדיומים אתה מפתח יצירתיות וכושרים"
מתן זוהר (34, תל אביב) מעיד על עצמו שהשינויים בחייו עשו לו רק טוב. "קל לי להחליף תחומי עבודה, אני אפילו אוהב את זה כי זה יוצר אתגר ובונה את היצירתיות שלי" הוא אומר. במקור למד גרפיקה – אבל במדרשה לאומנות נחשף לעולם הווידאו, ובשבע השנים האחרונות הוא עוסק בתחום. בימים אלה, הוא עושה קורס UI/UX, 'עיצוב חווית משתמש'.
"עוד לפני הקורונה הייתה תחושה שעולם הטלוויזיה מקרטע. מאז שפיצלו את הערוצים הפקות לא יוצאות לפועל ויש הרבה פחות עבודה". הקורונה לדבריו רק החריפה את המשבר וגם עורכי וידאו רבים שהיו עובדים במקביל על כמה הפקות יושבים היום בבית בלי עבודה. "אין כסף להפקות, ברשת פיטרו המון עובדים". החברים שלו בהיי-טק לדבריו, דחקו בו, וכל הזמן שלחו לו הצעות עבודה בתחום חווית המשתמש. "זה בזמן שהצעת העבודה האחרונה שראיתי בתחום הווידאו היא עוד מלפני תקופת הקורונה".
את הקורס הוא עושה באתר Udemy.com, "חבר פשוט פתח לי יוזר על המחשב והתחלתי". הקורס כולל כ-5 וחצי שעות של סרטונים שמלמדים את השפה, הכלים והתוכנות של המקצוע. "לומדים לבנות דף 'פרסונה', ודף הזמנת עבודה שמאפיין את הלקוח והצרכים שלו, אלו דברים שצריך לדעת כפרילאנסר בתחום. לומדים גם מה צריך לדעת אם נכנסים לעבוד במשרד".
התוכן לדבריו מהיר מאוד ואינטנסיבי, אבל הוא רגיל ללמוד כך וגם את תוכנות עריכת הווידאו למד מהר ובכוחות עצמו. הוא מוסיף שזה קורס שמתאים יותר למי שכבר מגיע עם אוריינטציה של עיצוב, ולא למי שצריך ללמוד את התחום לגמרי מהבסיס. "מה שיפה זה שיש הרבה תרגילים ושיעורי בית להגשה, באמצעות וואטסאפ או קבוצת פייסבוק ייעודית, והמרצה או עוזרי ההוראה שלו נותנים לך עליהם דגשים והערות – ככה אתה גם בונה תיק עבודות".
הקורס הוא קורס יישומי שמלמד את העבודה, אבל לא מציע תעודת הסמכה. "קורס לתעודה, של חצי שנה לימודים פעם בשבוע, עולה 10,000 שקלים. זה סכום שלא פשוט להוציא היום בתקופת הקורונה. הקורס שאני לקחתי עולה פחות מ-200 שקלים – סכום שהרבה יותר פשוט להוציא. נראה אם זה יספיק לי בתור התחלה, ומקסימום אם אצטרך אחר כך גם לימודי תעודה – אגיע אליהם כבר עם רקע והבנה".
לדבריו, מהסקר שעשה והשיחות שלו עם קולגות עתידיים, בתחום של חווית המשתמש, ניסיון ותיק עבודות משמעותיים יותר מתעודה. "הקורס שאני עושה עוזר ליצור תיק עבודות, והעובדה שיש לי רקע כגרפיקאי וכעורך וידאו בהפקות יש לה גם ערך של ניסיון – עבודה בלחץ, לייצר מוצר. בסופו של דבר אני חושב שככל שאתה מחליף מדיומים אתה מפתח יצירתיות וכושרים".
