ועדת השרים לחקיקה תדון בראשון הקרוב בהצעת חוק שיאפשר שילוב בשוק העבודה של אנשים עם מוגבלות ברמות התפקוד הנמוכות ביותר, במתכונת זמנית של 'עבודה שיקומית'. החוק שיוזם משרד העבודה והרווחה מחדש חוק שהיה בתוקף עד 2017, לפיו מעסיקים שיקלטו עובדים שוועדה רפואית תקבע כי כושרם התעסוקתי נמוך מ-19%, יוכלו לשלם להם בתקופת העבודה השיקומית שכר נמוך משכר המינימום, בהתאם לכושרם התעסוקתי.

החוק מציע שלמשתקם שיכולותיו התעסוקתיות יוערכו בין 1-10% ניתן יהיה לשלם סכום השווה ל-10% משכר המינימום הקבוע בחוק, ומשתקם שיכולותיו התעסוקתיות יוערכו ב-10-19% יקבל לפחות סכום השווה ל-19% משכר המינימום. בנוסף מוצע כי בחמש השנים הראשונות להעסקתם יהיו המשתקמים זכאים ל-16 ימי חופשה בתשלום לשנה.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרתו לאפשר למשתקמים "להשתלב בתעסוקה בקהילה, לרכוש מיומנויות הנדרשות לצורך השתלבות מיטבית בעולם, וכל זאת תוך הבטחת זכויות מינימליות על אף שלא מתקיימים בין הצדדים יחסי עבודה". שילוב ראשוני זה בשוק העבודה אמור להוות שלב בדרך להתקדמות על פני הרצף התעסוקתי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כבר כיום יכול עובד עם מוגבלות או אפוטרופוס שלו לפנות למשרד העבודה והרווחה ולבקש קביעת 'שכר מינימום מותאם', בהתאם לכושר התעסוקה המופחת שלו. עובדים אלו מועסקים במסגרת יחסי עובד-מעביד וחלות עליהם כל החובות בחוק, לרבות הפרשת זכויות סוציאליות, פנסיה ועוד. החוק החדש מבקש לתת מענה לעובדים ברמות תפקוד נמוכות יותר, במטרה לשלבם בשוק העבודה שלא במסגרת יחסי עובד-מעביד, אך תוך קביעת זכויותיו המינימליות בחוק.

בדומה לעובד שמקבל 'שכר מינימום מותאם', גם היוזמה לקבלת סטטוס 'משתקם' תהיה מצד העובד או אפוטרופסו (ולא מצד המעסיק), שיידרשו לפנות למשרד העבודה והרווחה, ולעבור ועדה רפואית-תעסוקתית. עובדים משתקמים יעברו גם ועדות תקופתיות אשר יקבעו האם יש להעלות את סטטוס כושרם התעסוקתי.

ההצעה זהה לחוק שהעביר חבר הכנסת לשעבר זבולון אורלב בשנת 2007 כהוראת שעה, שהוארכה פעמיים ותוקפה פג באוגוסט 2017. כעת מבקשת הממשלה להעביר את החוק כחוק קבוע, זאת לאחר שבממשלה הקודמת עבר החוק ועדת שרים לחקיקה שבוע טרם פיזור הכנסת. דברי ההסבר להצעת החוק מציינים כי ההערכות החוזרות לעובדים במעמד זה בתקופת היישום של הוראת השעה הראתה כי רבים מהעובדים שיפרו את שכרם ואת תנאי העסקתם, ואף הפכו בארגונים בהם השתלבו לעובדים מן המניין.

"אני מקווה שהחוק הזה יצליח לעבור כי הוא מאפשר לאנשים ברמות התפקוד הנמוכות יותר לצאת מהמסגרות המפורדות והסגרגטיביות, כמו המפעלים המוגנים – ולהשתלב בקהילה ובשוק הפתוח, בצורה חוקית. אחרת למעסיקים זה פשוט לא משתלם כלכלית", אמרה לדבר מורן פדלון, רכזת פורום פיתוח תעסוקה (פ"ת) המונה 18 ארגונים, הנותנים שירותים לאנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה.

"אנחנו יודעים שמעסיקים חוששים להעסיק ישירות אנשים ברמות תפקוד נמוכות יותר" הוסיפה. "החוק הזה מאפשר בפועל לאנשים אלו עוד מדרגה שכל כך נחוצה להם בכדי לצאת מהמסגרת הסגרגטיבית ולהשתלב בתעסוקה, להגדיל את הכנסתם ולקדם הכללה ושותפות במה שקורה בחברה שלנו. זה לא תיקון שנחמד שיהיה לחברה שלנו, אלא חובה אמיתית"

לדבריה, בעולם מתוקן, יכול להיות שהיה נכון יותר שמדינת ישראל תסבסד חלק משכרם של עובדים אלו, ותאפשר להם להשתכר שכר גבוה יותר במקום להסתמך רק על קצבאות. בארה"ב לדוגמה, ישנו מודל שנקרא 'תעסוקה מעברית', ששם המעסיק בוחן במשך חצי שנה את השתלבות העובד במקום העבודה, ובמהלך תקופה זו המעסיק משלם חלק מהשכר והמדינה מסבסדת את הייתרה. "בסופו של דבר אנשים רוצים להרגיש שהם תורמים, שהם יוצרים. רוצים לפגוש אנשים בעבודה ולהרגיש חלק. לכל אחד צריכה להיות האפשרות להשיג את זה וצריך להתחשב בכל הגורמים״.

לדבריה, לאנשים עם מוגבלויות ברמות התפקוד היותר נמוכות יש היום רצף שמתחיל ממרכזי יום, בהם יש פעילות תעסוקתית שאינה ממש עבודה, ממשיך למפעלים המוגנים שהיא מסגרת בהדרכה וסיוע צמוד, כשהמטרה היא לפתח מיומנויות תעסוקתיות שיאפשרו השתלבות בתעסוקה בקהילה. "אנחנו בפורום מנסים לקדם מסלולים ותוכניות שיאפשרו לכל אחד למצוא את מה שמתאים לו".