אירוע הדקירה שהתרחש במוצאי השבת שעברה במהלך הפגנת מחאה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בצומת שער הנגב, טלטל את אוהד פרץ ושלח אותו למחשב. בפוסט בפייסבוק הוא כתב: "התביישתי לשמוע בחדשות על התקרית בה הותקפו מפגינים בצומת ליד שדרות. כאילו כדי להגביר את בושתי, טרחו לציין שוב ושוב שהתוקפים הם בני שדרות… אני בן שדרות, אני בעד ההפגנות".

תמיכתו של פרץ (42) בהפגנות אינה מובנת מאליה. פרץ הוא בנו של עמיר פרץ, שר הכלכלה והתעשייה בממשלת נתניהו שכלפיה מופנית המחאה. "אבא שלי הוא שר בממשלה שהם מפגינים מולה. אני רואה איך הוא עובד ימים ולילות למצוא פתרונות למצב הקשה שאנו מצויים בו, ובסופו של דבר המפגינים מפגינים נגדו".

זה לא קל. איך אתה מיישב את הקונפליקט?
"אני לא מאמץ כל מסר שעובר במחאה, אבל כן מאמץ את המחאה. אני לא אומר שאני תומך בכל הקבוצות המוחות, אבל חשוב שהעם ידבר על אמות המידה והמוסר של המנהיגים שלו. אבא שלי לא נהנה לשבת עם נתניהו באותה ממשלה. אני מתחזק מאוד מהעובדה שהממשלה היא לא רק של יס-מנים. זו ממשלה פריטטית וגם אם מחר היא תתפרק, זאת תהיה הממשלה הזמנית.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"במקום לשמוע מהממשלה מסרים אחידים, יש בה אנשים כמו בני גנץ, חילי טרופר, איציק שמולי, עמיר פרץ, שהקול שלם שונה, אחר, בשיח יותר בהיר, פחות קיצוני. אני ממש מרגיש את החשיבות".

"אנחנו כבר לא חיים בשנות ה-50"

פרץ הוא מוזיקאי ומחנך, ובעיניו "אנחנו בתקופה מאוד חשובה ומיוחדת. מצד אחד המדינה שואלת אילו פנים יהיו לה בעתיד, ובאותה נשימה השיח על הנושא מאוד קוטבי ומלא מניפולציות, הרבה פייק-ניוז, לאנשים מאוד קשה לראות את האמת. אסור להפקיר את הזירה לקיצוניות. צריך להפעיל את בינת הלב".

הופתעת מהדקירה?
"לא. הקו האדום משורטט הרבה לפני, והוא נחצה".

אבא שלי לא נהנה לשבת עם נתניהו באותה ממשלה. אני מתחזק מאוד מהעובדה שהממשלה היא לא רק של יס-מנים"

בגלל זה כתבת את הפוסט?
"כתבתי את הפוסט כי מאוד חשוב לדבר בצורה ברורה לאנשים. זה לגיטימי להתנגד להפגנה ועדיין להגיד שאני שמח שיש מחאה ושזאת חובה לתת לאנשים להגיד את דעתם. גם כשאני רואה הפגנות ענק של ימין, וגם שם יש עמותות שמארגנות ואוטובוסים והכל, אני אומר שזה לגיטימי.

"אנשים חיים באינסטנט. אין ביקורתיות. מי שהולך ודוקר, שפונה לאלימות, מרגיש שהוא בשליחות ויש לו גב. ברגע שאתה מאיר את זה, אתה מבהיר לו שלא. שום דבר הוא לא שחור ולבן".

אתה מכיר את ניר סער שנדקר?
"אני מכיר אישית את ניר ואין צורה בעולם שאפשר להפוך אותו לשונא אדם, או למישהו ששונא את המדינה. זה הכל ביטוי של חוסר היכרות. דיברתי עם ניר. האמת היא שגם אמא שלו תקשרה איתי. היה לה חשוב להגיד שהיא מצפה מקברניטי שדרות להתבטא בנושא. לגנות. זה היה לי מאד משמעותי".

אנחנו לא בתקופה שבה היו מתקשרים לביטחון של הקיבוץ אם היה מתקרב מישהו משדרות, או שאם מישהו מהקיבוצים היה מגיע לשדרות הוא היה מושך תשומת לב"

יש מי שאומר שהדקירה בצומת משקפת את המתיחות בין מזרחים משדרות לאשכנזים מהקיבוצים.
"אנחנו כבר לא חיים בשנות ה-50. אין אנשים שעומדים עם כידונים בכניסה לשדרות ומחפשים מישהו שבא לאיים. אנחנו לא בתקופה שבה היו מתקשרים לביטחון של הקיבוץ אם היה מתקרב מישהו משדרות, או שאם מישהו מהקיבוצים היה מגיע לשדרות, לאכול או לקנות, הוא היה מושך תשומת לב.

"היום מלא בני שדרות גרים בקיבוצים. יש זוגות נשואים רבים בין שדרות לקיבוצים. שדרות היא העיר הגדולה של הקיבוצים ובאים לבלות בה בסינמטק, בהופעות, במועדונים. ביום יום החיבורים קורים".

"אל תביישו אותי"

למרות שבחצי השנה האחרונה הוא עוסק בעיקר במוזיקה (הוא חבר בהרכב mama-sutra), פרץ מכיר היטב את הנוער השדרותי. ב-22 השנים האחרונות הוא עוסק בחינוך, ובשמונה השנים האחרונות ניהל את המרכז לנוער בסיכון בעיר.

אוהד פרץ (משמאל) וחברי ההרכב mama-sutra: אחיעד אוהליק, ליר שפיגלר ועדן שחם (צילום: הילה שייר)

"המחנך נמצא בתוכי", הוא אומר, "אני מכיר את רוב הפרצופים בשדרות. רוב הנוער מדהים, יודעים לאהוב את השונה. לפני הרבה שנים, לימד אותי המורה שלי למוזיקה, ניצול שואה בן קרוב ל-90, שגם כשאתה שם גפרורים בודדים בקופסה ומנער, הם עושים הרבה רעש. הרבה פעמים ההרגשה היא שיש בודדים שעושים רעש ואחרים חושבים שהם אלו שנותנים את הטון.

"כמחנך אני אומר לא לעשות לפוגעים דה-לגיטימציה. ברגע שאתה לא מסתכל על מי שעומד מולך כאויב, אתה מצליח לראות שיש לו פנים. אלה אנשים, נערים, צעירים, שצריכים להבין שיש מולם בני-אדם".

אני מציע שאנשים שחושבים שהזכות להפגין היא חשובה, יבואו ויתייצבו בצומת כדי להגיד: אנחנו כאן, ורוצים לוודא שכל אחד יוכל להביע את דברו"

מה אתה אומר לצעירים האלה?
"אני רוצה להגיד להם: בפעולות שלכם אתם שמים אותנו באור לא טוב. אל תביישו אותי. אני לא מרגיש שאני מתבייש בעיר שלי, או בחברים. אני אומר למישהו שגר כמה מטרים לידי: אתה מייצג אותי. אני רוצה להסתכל לאנשים בעיניים: אני מכיר אתכם, אתם חושבים שבאתם להציל את העולם אבל אתם פוגעים בעולם. תתעוררו".

איך אתה מציע לטפל בפער, בקו האדום שנחצה?
"אני מציע שמערכות החינוך בשדרות, אלו שעדיין פועלות, ידברו על המקרה הזה. אני מציע שאנשים שחושבים שהזכות להפגין היא חשובה, יבואו ויתייצבו בצומת בסוף השבוע כדי להגיד: אנחנו כאן, ורוצים לוודא שכל אחד יוכל להביע את דברו. גם התומכים בראש הממשלה. הלוואי שאראה תמונה של אנשים שלא מסכימים, אבל מכבדים את זכותו של השני להפגין.

"אני גדלתי באווירה שלהיות דעתן וביקורתי זאת מעלה. לא רק ללכת ולהפגין שכיתה ב'2 היא אימפריה, אלא גם לחשוב ולאתגר את עצמך. בשנים האחרונות אני מרגיש שהשיח הוא סביב מי מפגין נאמנות חסרת פשרות. ביקורתיות היא יותר טובה. ברגע שאתה מפחד מביקורת זאת השתקה".