משבר הקורונה הכה קשות בצעירים: הענפים המרכזיים שמעסיקים אותם הושבתו, הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות נפגעו, והיכולת להיכנס לעולם התעסוקה הצטמצמה. אצל חלק מהצעירים, מצטרף לכל אלו קושי נוסף בדמות חובות בהוצאה לפועל. מספר הצעירים שהגיעו למשבר הקורונה עם תיק בהוצאה לפועל אינו ידוע במדויק, אך בשנת 2018 היו ל-25,620 צעירים ישראלים בגילי 18 עד 25 תיקים פתוחים בהוצאה לפועל – אחד מכל חמישים צעירים.

רבים מהם הגיעו לכך עקב מצוקות כלכליות קשות, או אי הבנת המשמעות של החלטות כלכליות שביצעו. ביחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, המייצגת חייבים בתיקי הוצאה לפועל, מצביעים על גידול בסכומי החוב, וחוששים שהמשבר הנוכחי יכניס עוד צעירים רבים למעגל החובות. ללא הבנת מצבם הייחודי ושיתוף פעולה של בתי המשפט והרשויות העוסקות בתחום, הם יתקשו להשתקם.

הנתונים מדו"ח פרופיל החייבים בהוצאה לפועל, המעודכנים ליולי 2018, מדאיגים. צעירים עד גיל 25 הם 5% מהחייבים בהוצאה לפועל. לכל צעיר בממוצע 2.4 תיקים, כשהסכום לכלל התיקים לכל חייב עומד בממוצע על 32,800 ש"ח. ל-7,197 צעירים בעלי תיק פתוח בהוצאה לפועל יש גם חוב למרכז לגביית קנסות, הגובה קנסות פליליים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"רוב הצעירים נקלעים לחובות בגלל דאגות קיום, ולא בגלל הוצאות על דברים 'בזבזניים'", אומרת נטע הופמן-חדד, עורכת דין מיחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. היחידה מייצגת ללא תשלום אנשים החיים בעוני בהליכים משפטיים אזרחיים, ביניהם תיקי הוצאה לפועל. בפיילוט שהחל לאחרונה במחוז ירושלים של היחידה, בו עובדת הופמן-חדד, נוצר שיתוף פעולה עם מסגרות התומכות בצעירים בסיכון, במטרה להנגיש עבורם את זכותם לייצוג משפטי. בעקבות זאת הגיעו לטיפולם עשרות מקרים של צעירים המתמודדים עם חובות.

תור ארוך בכניסה לבנק (תומר ניוברג / פלאש90)

הופמן-חדד מזהה בזמן האחרון מגמה של גידול בחובות אצל צעירים, במקרים רבים עקב הלוואות בבנקים. "ברגע שהם לקחו הלוואה מהבנק והם לא עומדים בתשלומים שלה, הבנק דורש את כל הכסף בבת אחת, וזה יכול להגיע לעשר, עשרים שלושים אלף שקלים. לחלופין, שילוב של כמה מקורות כמו הלוואה מהבנק וחוב לאשראי יכול להביא לחוב של 20-15 אלף שקלים. בשביל צעיר זה סכום עצום שקשה להחזיר אותו. בסכומים הקטנים יש דרכים יותר קלות ומהירות לטפל, אבל בסכומים הגדולים, שם אנחנו מגיעים לבעיות."

"בסוף צריך או להגיע לאיזשהו הסדר או לשלם בהוצאה לפועל, ובכל אחד מהמקומות האלה אתה צריך להציע משהו, איזשהו סכום ריאלי שהחייב יכול לעמוד בו. לצעירים שבחובות יש הוצאות גבוהות, כי הם מחזיקים את עצמם, והכנסות נמוכות. עכשיו, בתקופת הקורונה, הרבה איבדו את העבודה שלהם. לכן זה הרבה יותר קשה לטפל כשזה מגיע לחובות האלה".

עוזרים למשפחה ומסתבכים

בניסיון למפות את הסיבות שמביאות צעירים לחובות גדולים, הופמן-חדד מצביעה קודם כל על נסיון לתמוך במשפחה. "יש מגמה שהיא העצובה ביותר בעיניי, של הרבה צעירים שמרגישים צורך או שנכפה עליהם לתת סיוע כלכלי למשפחתם. במקרים רבים הם גרים עם המשפחה. מדובר בחבר'ה צעירים שההכנסות שלהם לא גדולות, אם בכלל, והם צריכים להחזיק גם את עצמם וגם את המשפחה שלהם. כשהמינוס בבנק גדל, הם מתחילים לקחת הלוואות ולהגדיל את מסגרת האשראי מעבר למה שהם יכולים, ואז הם נכנסים למין פלונטר. החובות גדלים וגדלים, ופתאום הם לא מבינים מאיפה זה בא. ישנם גם צעירים שחותמים ערבויות או פותחים חשבון של עסק עבור ההורים או האחים, ואז הם מסתבכים."

מנסים ללמוד או להגדיל הכנסה

"סיבה נוספת להסתבכות של צעירים יכולה להיות מניסיון לעשות עסקים באינטרנט, או לקחת קורסים, כדי להגדיל את ההכנסה שלהם", מוסיפה הופמן-חדד, "הם היו מאוד מאוד תמימים והשקיעו את הכסף במקומות שבסוף הוא אבד להם, או חתמו על כל מיני קורסים שהבטיחו להם שכשיסיימו את הקורס תהיה להם תעודה והם יוכלו לעבוד בתחום. הם נרשמו לכך ממקום של רצון תמים להגדיל הכנסה, אבל אז מתגלה שהקורסים יקרים, או שהם לא בשבילם, או שהם לא כל כך מבינים את השיח והשפה שם, והם מסתבכים עם התשלומים."

חובות סלולריים

תחום נוסף שמוביל צעירים לחובות הוא תשלומים על טלפונים סלולריים או חשבונות סלולר. "החברות מבטיחות לצעירים כל מיני מסלולים שמובילים אותם לחובות, בעיקר אצל חיילים. לפעמים יש גם גורמים עבריינים שאומרים לצעיר 'בוא תקנה טלפון, אנחנו קונים לך את זה במזומן ואתה מחזיר לנו בתשלום'. בסוף הם לא עומדים בתשלומים, ואז יש חובות. מגיעים חיילים עם חובות של עשרות אלפי שקלים מהדברים האלה. במחוז מרכז של הסיוע המשפטי עושים עבודה רצינית בהגעה להסדרי חוב מול הבנקים וחברות הסלולר, וממש מצילים חיילים מלהגיע לפשיטות רגל".

לשכת רשות האכיפה והגבייה (צילום: דוברות רשות האכיפה והגבייה)

חיילת בת 19, חוב של 21 אלף שקלים

הופמן-חדד מספרת על מקרה בו צעירה נקלעה לחובות עקב חתימה על ערבות לאמה, שמשקף את הקושי והמורכבות בטיפול בחייבים צעירים. "זו בחורה מקסימה שגרה בשכירות עם אמא שלה, ולאחר שהאם לא עמדה בתשלומי השכירות, בעל הדירה החליט שהוא מפנה אותן מהדירה. הוא הגיש תביעה לפינוי מושכר, והבת הגיעה לדיון כמלווה של האם. מתוך החשש שיפנו אותן, עלתה במהלך הדיון הצעה להגיע להסכם פשרה. בעל הדירה אמר שהוא מוכן לבטל את דרישת הפינוי, בתנאי שהאם תשלם את שכר הדירה ושתביא ערבים. הם הציעו שהבת תהיה ערבה, והיא הסכימה."

בעת הדיון, הבת היתה בגיל 18 וכמה חודשים. "זה מרחק מאוד קצר מלהיות קטינה", מציינת הופמן-חדד, "היא היתה חיילת, רצתה להיות אחראית, אבל היא לא לגמרי הבינה את ההשלכות של חתימת ערבות".

כעבור מספר חודשים, עקב אי עמידה נוספת בתשלומים, האם ובתה פונו מהדירה. בסופו של דבר האם הצליחה לשלם את דמי השכירות. הבת חשבה שהיא יכולה לנשום לרווחה – אך גילתה שזה לא סוף הסיפור. "בעל הדירה נכנס לדירה, ואמר שנדרשים הרבה תיקונים. הוא ביקש מהאם והבת שילכו לתקן. הבת היא זו שרצה ותיקנה ועשתה כל מה שיכלה, אבל היכולות הכספיות שלה לא אפשרו לעמוד בכל הדרישות. בעל הדירה תבע את הבת על סכום של 21,000 שקלים, שמתוכם 10,000 הם על התיקונים, ועוד 11 אלף על עוגמת נפש".

"מבחינת העולם המשפטי, אין שום ניואנסים"

"ייצגנו את הבת בבית המשפט", מספרת הופמן-חדד, "ניסינו לטעון טיעונים משפטיים כדי לבטל את הערבות, אבל זה מאוד קשה. מבחינת העולם המשפטי, בית המשפט וכל הנוגעים בדבר, ברגע שמישהו בגיר חותם על ערבות, הוא הבין מה הוא עשה. אין שום הבחנה בניואנסים שזה צעיר בסיכון. לכל צעיר היה קשה להבין מה הולך פה, אבל בטח שכשאתה זה שדואג להורה שלך, ואתה נמצא בסיטואציה מלחיצה בבית המשפט, אף אחד לא יסביר לך. יש אנשים בוגרים שלא מבינים מה המשמעויות של ערבות. היא נכנסה למקום שהיא בכלל לא ידעה איך היא יוצאת ממנו."

בסופו של דבר התיק הסתיים בפשרה שהתחשבה במצבה ובגילה של הבת. "סיכמנו שהיא תשלם רק את הסכום הבסיסי של התיקונים, בחלוקה של עשרה תשלומים עם אפשרות לאיחורים, ושהתשלום הראשון יתחיל חודשיים לאחר מכן, כדי שהיא תוכל להתארגן על עצמה. סיכמנו גם שלא יוכלו לתבוע אותה אחרי זה, וששטר החוב יוחזר לה, כי חששנו שבעל הדירה יפנה אליה על ארנונה וחשמל ומים, ואלו סכומים שיכולים להגיע למספרים מטורפים."

למרות ההסדר המקל, הופמן-חדד אומרת שהמכה שספגה הבת עדיין גדולה. "היא עכשיו חיילת שמשרתת את המדינה, ומקבלת 1,600 שקלים לחודש שאיתם היא צריכה לחיות. מתוכם היא תפריש 1,000 שקלים בחודש לדבר הזה. זה ממש סיפור כואב מבחינתנו, ומאוד מתסכל".

שיתופי פעולה בין רשויות יכולים לסייע

לדברי הופמן-חדד, היכולת לסייע לחייבים צעירים גדלה ככל שמתקיים שיתוף פעולה ושיח רחב יותר בין הגופים השונים העוסקים בכך, כולל מערכת המשפט. "בתיק של האם והבת תיארנו בבית המשפט בהרחבה את העולם של צעירים במצבי סיכון. בית המשפט פחות אהב את הטענות המשפטיות שלנו, אך כששמעו את הצעירה ואותנו, לאט לאט ראית איך דברים משתנים, והרשמת שישבה מולנו הסתכלה פתאום על דברים אחרת. ברגע שתהיה מודעות בקרב הגופים השיפוטיים, זה יוכל לסייע."

לעתים הפתרונות פשוטים יותר. "יש גם חובות קטנים, שבהם יותר קל לטפל, דרך הגעה להסדרים או תכניות שתומכות בסגירת החוב. היו לי שני מקרים של חובות לסנגוריה הציבורית על תשלום אגרות, ואחרי שיצרתי איתם קשר הם ביטלו את החוב. בשבילינו זה לא נשמע המון, אבל בשביל הצעיר, עוד 500 או 1,000 שח, זה עוד תיק שיושב אצלו ומלחיץ אותו. פתאום בבום הם נעלמים לו, וזה מדהים מבחינתו."

"חלק מהחובות של הצעירים הם מקנסות פליליים שבהם מטפל המרכז לגביית קנסות. אנחנו לא יכולים לייצג את החייב כי אין שם הליך משפטי, אבל דיברתי עם עובדת במרכז וביקשתי שתנחה אותי – מה כותבים כדי לבטל דוח. במקרים רבים, אם מפרטים להם את המצב הם יבטלו ריביות, יפרסו תשלומים או יפחיתו את הסכום לתשלום. אלו דברים שהצעירים לא מודעים אליהם, ואני מנחה אותם איך לפעול. זה מאוד משמעותי".

הגל הגדול עוד לפנינו

הופמן-חדד מציינתת שבתקופת הקורונה הליכי הוצאה לפועל הוקפאו, והאווירה הכללית היא הבנה, לפחות זמנית, לקושי שיצר המשבר הכלכלי. "יש התחשבות אצל הרשמים וההוצאה לפועל אני לא יודעת עד מתי זה יימשך, אבל יש הבנה לדבר הזה. היו הרבה צעירים שהתחלנו לטפל בהם ולא יכלו לעבוד כי הם פוטרו או יצאו לחל"ת, חלקם גרים בהוסטלים ולא אפשרו להם לצאת מההוסטל. במקרים האלה רק עכשיו, כשהם מתחילים לחזור לעבודה, חוזרים לטפל בתיק."

עם זאת, היא צופה עלייה בהיקף החובות שיגיעו להליכים משפטיים. "אני מאמינה שאת ההשלכות האמיתיות של הקורונה עוד לא ראינו. החובות שנוצרו בתקופה הזו עדיין לא הגיעו אלינו, לסיוע המשפטי, אבל הם יגיעו. בעוד כמה חודשים נראה יותר חזק את החובות שנוצרו משכירויות או הלוואות שאנשים לא הצליחו להחזיר. כבר עכשיו מגיעים אליי מקרים של חובות שנתקעו ולא טופלו מלפני הקורונה, ועכשיו רוצים להתחיל לטפל בהם."