"יש לנו את האחריות להפוך את העולם הזה לטוב יותר" הצהירה נייקי בפרסומת חדשה.  הסרטון, שצבר מיליוני צפיות בזמן קצר, ערוך להפליא ומציג מאבקים בגזענות, בסקסיזם ובלהט"בופביה. משל הייתה נייקי מועמדת לפרס נובל לשלום ולא תאגיד גלובלי, נצלני ורב-עוצמה.

הסרטון מנסה לגרום לנו, הצרכנים במדינות המערב, לרכוש את מוצרי נייקי מתוך מחשבה כי יש בכך גם ערך חברתי. אולם במקרה של נייקי, הנושאת בתואר המפוקפק "חלוצת סדנאות-היזע (Sweatshop) במזרח", ההפך הוא הנכון.

עבודת ילדים, ניצול עובדות ועובדים, זיהום סביבתי

בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, העתיקה חברת נייקי את מרבית הייצור שלה למדינות בדרום מזרח סין ולאחר מכן לבנגלדש, ויאטנם והודו. בבסיס השיטה הכלכלית שפיתחו נייקי ודומותיה, עומד הרצון למקסם את הרווחים דרך הוזלת העלויות. האמצעים של השיטה עוברים דרך הרחקה של הליך הייצור מהצרכנים והסתרה של חובותיה הסוציאליות של נייקי מאחורי חברות קבלן מקומיות, קבלני משנה ותעלולים משפטיים שבסופן העובדות והעובדים לא יודעים מי בדיוק מעסיק אותם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בחסות הגלובליזציה יצרו חברות אלו תנאי העסקה מחפירים לעובדים שלהן, שברובן הן נשים, ילדים וצעירים. נוסיף לכך שימוש במשטרה המקומית לטובת שבירת איגודים מקצועיים ופגיעה נרחבת באיכות הסביבה והנה לפנינו עולם חדש ומופלא. כידוע, השיטה הזו מאפשרת לתאגידי הענק ונייקי ביניהם להכחיש את חלקן בעוול שנגרם, וטופלים הכל על חוקי העבודה של מדינות המזרח ועל הקבלן המקומי.

דבר לא יעצור אותנו

נייקי רוצה שנאמין כי הנעליים והבגדים שהיא מייצרת הופיעו באורח קסם בחנות הסמוכה לביתנו, ולא שונעו ברחבי העולם מהפעל בבנגלדש שבו התופרת מרוויחה כ-102 דולר לחודש במשמרות קשוחות של 12 שעות. האירוניה זועקת לשמים במיוחד כאשר הפרסומת נחתמת במילים "דבר לא יעצור את מה שאנחנו יכולים לעשות יחד".

אם בחברת "נייקי" רוצים להפוך את העולם למקום יותר טוב, ראוי שיתחילו בתנאי העסקה ושכר מחייה ראויים.