בעוד אחרוני הסטודנטים ניגשים למבחנים במועדי ב', עולם ההשכלה הגבוהה מקפל שנה ומביט קדימה בדאגה. האקדמיה הישראלית נערכת לשנת לימודים מלאה במתכונת שכמוה עוד לא נראתה: קמפוסים ריקים מסטודנטים הנתונים בטרדות כלכליות, שיטות הוראה שחייבות להשתכלל, דוקטורנטים שלא יכולים להתחיל פוסט-דוקטורט בחו"ל וחשש לקיומו השוטף של המחקר המדעי. "אי הוודאות היא הקושי המרכזי", אומר פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית.

מדינה מודאג מאוד ממצבם של הסטודנטים. "לאנשים לא ברור אם לשכור דירה במעונות או להישאר אצל ההורים; האם בטוח לנסוע בתחבורה ציבורית או שכדאי לקנות רכב; איך לעמוד בתשלומים אם לא תהיה עבודה וכו'. ההיבט הפסיכולוגי כאן קריטי", הוא אומר, "אנשים צעירים בשנות ה-20 שלהם נמצאים בחרדה קשה יותר מאנשים מבוגרים. יש כאן תמונה רחבה של דור שיש לו חרדות אמתיות ולנו יש תפקיד לא להתעלם מהחרדות האלה ולא לזלזל בהן".

פרופסור ברק מדינה: "ההוראה המקוונת שהייתה בסמסטר הקורונה הייתה טובה, אבל לא מספיק טובה" (צילום: האוניברסיטה העברית)

"אני מאוד מודאגת בקשר לסיוע הכלכלי לסטודנטים", אומרת ד"ר גילה יעקב, ראש המרכז לקידום הוראה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. "מה יהיה אם רבים מהם עדיין לא יעבדו? התקופה מעלה באופן בהיר מאוד פערים כלכליים, עכשיו כשהכל עבר הביתה, החדר של הסטודנט הוא מכללה קטנה. יש לו מחשבים? יש לו את כל הציוד הנדרש? לא נאפשר מצב בו סטודנט נושר, או לא יכול ללמוד, כי אין לו את הציוד המתאים".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

יעקב עוסקת בשאלת רווחת הסטודנטים במכללה הציבורית הפריפריאלית מהגדולות בישראל. "המשבר הכלכלי פוגע בכיסים שלהם. נכון, החיים בפריפריה זולים יותר, אבל דווקא כאן המשבר יכול להיות חמור יותר בגלל ההזדמנויות הכלכליות היותר מצומצמות".

דר' גילה יעקב: "המשבר הכלכלי פוגע בכיסים של הסטודנטים" (צילום: המכללה האקדמית עמק יזרעאל)

באקדמית עמק יזרעאל גייסו מערך תרומות ומלגות, שיגיעו עד לסכומים של 12 אלף שקלים, אך גם בהם לא יהיה די במידה והמשבר יחריף. "אין לנו תשובה כרגע כי אנחנו בניהול של אי ודאות", אומרת יעקב, "אנחנו נערכים לגרוע מכל ומקווים לטוב".

"כשמדברים על תשתיות ישר קופצים לנו בראש סטודנטים ערבים או חרדים", אומר פרופ' אייל זיסר, סגן רקטור אוניברסיטת תל אביב, "אבל פגשנו לא מעט סטודנטים שמגיעים מדרום תל אביב עם קשיים רציניים בהתחברות לאינטרנט. איני יודע להגיד אם לכל סטודנט יש מחשב נייד או מחשב עם מצלמה, למרות שזה מובן מאליו בימינו".

הסטודנטים: כל חמישי נמצא בסיכון לנשירה

"הסטודנטים הופקרו", טוענים בהתאחדות הסטודנטים, ודורשים התערבות מיידית של המשרדים להשכלה גבוהה והאוצר. האוהלים כבר נפרשים בגן העצמאות בירושלים לקראת מאבקם שמתוכנן להיפתח מחר (שלישי).

"לא מדינת ישראל ולא האוניברסיטאות הודיעו ששכר הלימוד יופחת בגלל המעבר ללמידה מקוונת", אומר שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים, "יש אלפי סטודנטים שלא מצליחים לשלם את המקדמות, כלומר הם לא יכולים להירשם לקורסים".

את העלייה המדווחת בהרשמה למוסדות להשכלה גבוהה, יחיאב לא רואה כנהירה אינטלקטואלית. "האופציה של הטיול הגדול הוקפאה לעת עתה ולרבים גם אין עבודה – אז הולכים ללמוד", הוא אומר.

שלומי יחיאב: "הסטודנטים הופקרו" (צילום: התאחדות הסטודנטים)

"על פי מחקר שנעשה עוד לפני הקורונה", מוסיף יחיאב, "רואים שכל סטודנט חמישי נמצא בסיכון גבוה לנשירה. בסוף הכל מתנקז לשאלת האתגר הכלכלי. בין 100 ל-150 אלף סטודנטים מובטלים (מתוך כ-308,000 אלף סטודנטים בישראל על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה – ד.ט) ולחצי מהם אין את רשת הביטחון של הביטוח הלאומי. אנשים שמממנים את עצמם באקדמיה עומדים היום בפני שאלות כבדות על איך וכיצד ימשיכו".

בין שאר הבעיות, מעלה ההתאחדות את סוגיית ההחזר הכספי לסטודנטים שהתגוררו במעונות שנמצאים בבעלות פרטית ועזבו אותם בתחילת הסגר באביב. "אנחנו מנהלים מאבק מול המוסדות שיחתמו חוזים עם אופציות יציאה סבירות, מוכנות מראש, במידה ויהיה שוב סגר", אומר יחיאב.

שיטות הוראה: הזדמנות לרענן ולשכלל

לא פחות ממצבם הכלכלי של הסטודנטים, עסוקים אנשי האקדמיה בשיטות ההוראה החדשות שכפה עליהם איסור ההתקהלות. "ההוראה המקוונת שהייתה בסמסטר הקורונה הייתה טובה, אבל לא מספיק טובה", מודה פרופ' מדינה.

פרופסור אייל זיסר: "מה שסטודנט מקבל בכיתה עם תלמידים הוא אינו יכול לקבל בזום" (צילום: מיכל בן עמי)

בימים אלה עוברים כל המרצים באוניברסיטה העברית, מהזוטרים עד לוותיקי הקמפוס, השתלמויות לפיתוח כלים לפדגוגיה מקוונת. "אני חושב שזה דבר טוב שמרצים, שחלקם לא עברו השתלמות הוראה במשך 20 שנה, יושבים ולומדים", אומר מדינה, "במובנים מסוימים, יש יתרון בזה ששינו לנו את כללי המשחק, זה גורם לכולם לצאת מהמקום הקבוע שלהם".

זיסר סבור, כמו מדינה, שהעניין אינו טכני ויש לבחון את מרחב הלמידה באופן מעמיק. "רק מעט מרצים דווחו על קשיים במעבר ללמידה מקוונת, אבל גם לשיעור בזום צריך להיערך, צריך כללים", הוא אומר, "אם השיעור תפס את הסטודנט בבית עם ההורים או הילדים, אז תהיה רק עם תמונה קפואה? אי אפשר לנהל סמינר של 20 תלמידים שלכולם תמונה קפואה. זו רק דוגמה אחת. יש פה הרבה מאוד היבטים שצריך להתחשב בהם, זה דורש היערכות רחבה".

ניסויים מצולמים ואנליזה בצ'אט

דוגמה להיערכות כזו נותנת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. "קורסי הזום משתדרגים", מספר יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה. "חלק מהקורסים מצולמים מראש, והסטודנטים יראו אותם ברמת צילום ועריכה גבוהה".

מרצי המחלקה עוברים, באמצעות המרכזים לקידום הוראה, השתלמויות לשיפור ההוראה בזום. "יש מגוון אמצעים שהמרצים לומדים; חלוקה לחדרים שונים, הוראה דרך שאלונים, שליחת משימות ועוד. הכל כדי שהמרצים יצליחו להחזיק את ההרצאות".

יוסי רוזנוקס: "חלק מהקורסים מצולמים מראש" (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

בפקולטה גם נערכים צילומים של ניסויי מעבדות, כדי להתאים את החומר הנלמד לזה שמועבר במעבדות בשגרה. "מדריכי המעבדות, הלבורנטים והדוקטורנטים, עושים את הניסויים מראש, מצלמים אותם ואז שולחים את החומר לסטודנטים", מספר רוזנוקס. "הסטודנטים רואים את הניסוי, מקבלים את התוצאות, ואז עושים אנליזה שלהן. כלל המהלך נעשה בצ'אט ובהחלפת מסרים עם המדריכים".

בנוסף לכך, מפתחים בפקולטה של רוזנוקס מערכים של ניסויים שהסטודנטים יוכלו לערוך בבית. "זה מערך מרתק שאנחנו עדיין בונים. סטודנטים יכולים, בעזרת מחשב וטלפון, לעשות סדרה של ניסויים מאוד פשוטים. זו חוויה לימודית יוצאת מן הכלל. היא מאוד יצירתית ותאפשר לסטודנטים לחוות אלקטרוניקה בצורה שאף פעם לא חשבו עליה".

חוויית הלמידה: מה עושים בלי קפטריה

יחד עם ההתאמות האלה, זיסר לא מסתיר את החשש מהפגיעה בחוויית הלמידה. "מה שסטודנט מקבל בכיתה עם תלמידים הוא אינו יכול לקבל בזום. אני חושש מאוד לסטודנטים בשנה הראשונה שיתחילו ככה את החיים האקדמאים", הוא אומר בגילוי לב. "האתגר שלנו היום הוא להבין איך לפצות על כל אותם הדברים שלא ניתן למסגר; מהקפיטריה, דרך המעבר במסדרון ומפגש ספונטני עם זוכה פרס נובל שבא לבקר בישראל, ועד כניסה לקורס שאינך רשום בו רק כי פתאום זה סקרן אותך. אני לא בטוח אם יש לי תשובה טובה לשאלות הללו. התקווה היא חיסון".

סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון חווים את חוויית הקמפוס בימים טרום קורונה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום ארכיון: דודו גרינשפן/פלאש 90)

עד אז, המוסדות נערכים להוראה גם במתכונת קפסולות בכיתות, מעבדות ואולמות ההרצאה. "העדיפות שלנו בהגעה לקמפוס", אומר מדינה, "היא בשלב הזה למכינות של התלמידים ממזרח העיר והחרדים, שממשיכות להתקיים בקמפוס".

תנאי הקבלה: מסלולים חדשים

עקב ביטול המבחנים הפסיכומטריים, המוסדות הרחיבו את מסלולי הקבלה. בין האפשרויות, הרשמה ללא פסיכומטרי ולמידה בתכניות חלופיות שיכללו קורסים, מבחנים ועבודות במתכונת ייחודית. אוניברסיטת תל אביב למשל, תאפשר לסטודנטים שלא יעמדו ברף הציונים, להירשם לסמסטר א' לקורסים מקוונים מיוחדים ואז להיבחן בהם, ולנסות להתקבל ללימודי תואר מלא בסמסטר ב'. במסלולים מסוימים תתאפשר קבלה על פי ממוצע בגרויות, ציוני בגרות במקצועות ייעודיים או שילוב של השניים.