הטכנולוגים הרפואיים במערכת הבריאות ישבתו החל ממחר (שלישי) בדרישה לשיפור תנאי עבודתם, בדגש על הסדרת תנאי המשמרות והכוננויות שלהם. 1,500 הטכנולוגים מפעילים מכשור רפואי בבתי החולים ובקופות החולים – מכונות הנשמה, מכשירי אקמו, הרדמה, אולטרסאונד, דימות, צינתור ועוד. העיצומים עלולים לפגוע בדימות, ניתוחים והליכים רפואיים נוספים המשלבים מיכשור. נציגי הטכנולוגים הרפואיים ייפגשו היום (שני) עם נציגי משרד האוצר בנסיון להגיע להבנות.
במסגרת העיצומים הטכנולוגים הרפואיים יעבדו במתכונת שבת, ויבצעו תיקונים דחופים בלבד במכשור הרפואי. פעולות דימות לא יתבצעו כלל. בבתי חולים בהם קיים לוח כוננויות לטכנולוגים הרפואיים לסופי שבוע, הטכנולוגים יעבדו לפיו ויהיו זמינים בכוננות. בבתי חולים בהם אין לוח כוננויות לסופי שבוע, הודיעו הטכנולוגים שלא יעבדו כלל.
סכסוך העבודה של הטכנולוגים הרפואיים הוכרז לפני כשנה. הם דורשים להסדיר את התשלום על משמרות ערב ולילה ועל כוננויות בכל בתי החולים, וכן תגמול עבור חשיפה לקרינה ממכשור רפואי.
עובדים עד 15:00, נדרשים לזמינות 24/7
הטכנולוגים הרפואיים מוחים על כך שעל אף שעבודתם דורשת מהם זמינות של 24/7 לפתרון בעיות במכונות מצילות חיים, תנאי העבודה במרבית בתי החולים אינם מותאמים לכך. על פי רוב הם מועסקים רק עד השעה 15:00, היות שתנאי עבודתם זהים למקצועות פרה-רפואיים אחרים כמו דיאטנים וקלינאי תקשורת, שמועסקים רק בשעות היום. למרות זאת, בתי החולים מצפים מהם להיות זמינים בכל שעות היום למענה על בעיות טכניות מסכנות חיים, למרות שבחלק מבתי החולים הם אינם מתוגמלים על כוננות או על הדרישה לזמינות.
שלומי מרום, יו"ר חטיבת הטכנולוגים הרפואיים בהסתדרות ההנדסאים, מספר ל'דבר' על שיחות הטלפון שהן חלק משגרת יומו של כל טכנולוג: "מתקשרים, ומתחיל העימות. אנחנו לא בכוננות, כי הממשלה לא רוצה שתהיה כוננות. הם אומרים, בבקשה, תבוא, תציל את החולה. לפעמים מאיימים עלינו – 'אם לא תענה לטלפון אחרי השעה שלוש אנחנו נעמיד אותך לדין.' ואנחנו באים. אבל לפעמים, עד שהגענו, החולה כבר מת."
לדברי מרום, רק ב"בתי החולים העשירים" – איכילוב, שיבא ורמב"ם, הטכנולוגים הרפואיים מועסקים 24/7. "משמעות הדבר הוא שדינו של מונשם בפריפריה אינו זהה לדינו של מונשם במרכז העשיר. זאת האמת", הוא אומר בצער.
גם בבתי החולים בהם מעסיקים טכנאים למשמרות ערב ולילה או משלמים עבור כוננות, תנאי התעסוקה לא מוסדרים בהסכם עבודה. לפי מרום, בחלק מבתי החולים התשלום לטכנולוגים הרפואיים נמוך יחסית למקצועות רפואיים אחרים. "אף אחד כבר לא רוצה לעבוד בהנשמה. זה קשה מאוד לעבוד ערבים לילות."
"אנחנו יד ימינם של הרופאים"
המושג 'טכנולוג רפואי' הוא שם כולל ל-25 התמחויות בהפעלת מכשור רפואי. הטכנולוגים מחזיקים בתעודת הנדסאי באישור רפואי, אותה הם מקבלים לאחר שלוש שנות לימוד שכוללות שלושה חודשי התמחות. הם חיוניים למגוון פעילויות רפואיות – בזמן ניתוח לב פתוח, למשאל, הטכנאי מפעיל את מכונת הלב המלאכותי ששומר על חיי המנותח בזמן שהמנתח עובד. כשיש בעיה עם מכונת הנשמה, הבעיה נפתרת בדחיפות על ידי טכנאי רפואי. "הטכנאי רץ ממונשם למונשם, רואה שהכל בסדר, ומתקן בעיות עם המכונות", אומר מרום.
"אנחנו יד ימינם של הרופאים. בלעדינו אי אפשר לבצע פעולות – לא צנתורים, לא ניתוחים, ולא דימות", אומר מרום. למרות חיוניותם, השכר ההתחלתי לטכנאי רפואי הוא 1,500 שקלים בחודש, בתוספת השלמה לשכר המינימום. לדברי מרום, האיגוד דורש הסדרה ארוכת טווח של התנאים, ולא מענק חד-פעמי על תקופת הקורונה כפי שמציעים משרדי האוצר והבריאות.
אין כתובת במשרד הבריאות
לדברי מרום, הבעיה של המקצוע נובעת מהיותו מקצוע חדש שצומח יחד עם חידושים טכנולוגיים ברפואה. לפני שלושים שנה היו רק 100 טכנולוגים רפואיים בישראל, והיום יש 1,500. מכיוון שמערכת הבריאות עדיין לא הסדירה את המקצוע, מעמדם של הטכנולוגים נותר נחות מול עמיתיהם במקצועות רפואיים אחרים. כך למשל, במשרד הבריאות יש חטיבת רפואה, אחות ראשית ואף רנטגנאי ראשי, אבל אין טכנולוג ראשי שיוכל להוביל את המדיניות ביחס למקצוע. גם בבתי החולים עצמם אין טכנולוג ראשי שאחראי על תנאי העבודה ועל הפיתוח המקצועי של הטכנולוגים הרפואיים.
"כשניסינו לבוא למשרד האוצר בשנה שעברה כדי להסדיר את התנאים, אמרו לנו 'איפה משרד הבריאות, שיבוא ויסדיר'", אומר מרום, "אבל אין מישהו במשרד הבריאות שמרכז את המקצוע, ואין שם עם מי לדבר. לא מגיעים לשום מקום. זה תמונה עגומה מאוד".
"רצו להביא סטודנטים שילמדו תוך שבוע להפעיל מכונות הנשמה"
היעדר הכתובת במשרד הבריאות השתקף גם עם התפרצות הקורונה, כשהמחסור במכונות הנשמה ובאנשי מקצוע שיפעילו אותן פתח את מהדורות החדשות. "כשהתחילה הקורונה ניסו לתגבר את כוח האדם", מספר מרום, "אבל מכיוון שאין מישהו במשרד הבריאות שמבין את המקצוע, לא יכלו לעשות זאת בצורה טובה. רצו להביא סטודנטים שילמדו תוך שבוע להפעיל מכונות הנשמה – אבל זו מיומנות שלוקח שלוש שנים ללמוד אותה. אז הסטודנטים שבאו עושים רק תפקידי לוגיסטיקה – פותחים ארגזים וכאלה. סיטואציה עקומה".
"האחות, הרופא והרנטגנאי מקבלים תוספת קרינה – והטכנולוג לא"
דוגמה נוספת למעמד הנחות היא דרישת הטכנולוגים לתגמול עבור חשיפה לקרינה, בדומה לרופאים ולאחיות שמקבלים 10 ימי חופשה בשנה. "בקליניקות הצינתור, הטכנולוג למעשה מנהל את הקליניקה. יש מצב עקום, שכל שאר האנשים בחדר מקבלים תוספת תשלום על קרינה – הרופא, האחות, הרנטגנאי – ורק הטכנולוג לא. ואנחנו נמצאים ממש יחד בחדר עם המטופל ומנווטים אותו."
"מקצוע במצוקה"
מרום אומר שהוא אוהב מאוד את המקצוע, אך תנאי העבודה בו חייבים להשתפר. "יש לנו ידע טכני רחב – אנחנו מעבירים הדרכות טכניות לרופאים במקומות העבודה שלנו על המכשירים שאנחנו מומחים בהם. המקצוע שלנו יפה ומיוחד, מקצוע קליני לגמרי. אבל מקצוע שנמצא במצוקה", אומר מרום.
