דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני) מבקר בחריפות את תופעת הסחר בהיתרי עבודה שמנפיק המינהל האזרחי לעובדים פלסטינים. "תופעת הסחר בהיתרי תעסוקה שהנפיק קצין מטה תעסוקה, גורמת לפגיעה בעובדים הפלסטינים ולפגיעה באמון הציבור במניהל האזרחי, ואף עלולה לפגוע בענף הבניה בישראל" נכתב בדו"ח. "עולה כי שכרו הממוצע של עובד פלסטיני הוא 5,000 ש"ח לחודש בקירוב וחלק ניכר מהעובדים משלמים כמחצית ממנו כדמי תיווך. יש בכך משום פגיעה ניכרת ביכולתו של העובד הפלסטיני להשתכר".

המבקר מתח ביקורת על אי יישום החלטות הממשלה והמלצות הצוות הבינמשרדי לממשלה משנת 2016, אשר ביקשו לשנות את שיטת ההעסקה של העובדים הפלסטיניים כך שיוכלו לבחור באופן חופשי את המעסיקים שלהם, ואף לעבור בין מעסיקים – במקום המצב הקיים בו הם כבולים למעסיק ספציפי. החלטת הממשלה מדצמבר 2016 הקצתה 140 יום ליישום המלצות אלו. בינואר 2018 קיבלה הממשלה החלטה לדחות את יישומן לאוקטובר 2018 – בפועל, עד היום ההמלצות טרם יושמו.

עובדת פלסטינית במפעל סודה סטרים באזור תעשייה במעלה אדומים לפני שנסגר. פברואר 2014. ארכיון למצולמת אין קשר לכתבה. (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

הדו"ח מפרט את כיצד נדחה מאז אוקטובר 2018 יישום החלטת הממשלה פעם אחר פעם בשל סוגיות תקציביות ובירוקרטיות: בפברואר 2019 מסר קצין מטה תעסוקה למבקר כי לצורך מימוש הרפורמה בשיטת ההעסקה, יש צורך בגיוס 12 עובדים לתקנים חדשים בתחום, אולם מכרזים לאיוש המשרות לא פורסמו גם במרץ.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

באפריל דיווחה רפרנטית המנהל האזרחי באוצר לצוות הביקורת כי התקנים לגיוס העובדים אמנם אושרו באוקטובר 2018 – אך מאחר שתקציב 2019 נחקק קודם לכן אישר האוצר את קליטתם רק ב-2019. ביוני 2019 מסר ראש המנהל האזרחי (רמ"א), כי העיכוב בהעברת התקציב למימוש מודל התעסוקה ואישורו רק בתחילת שנת 2019 גורמים לעיכוב שיאפשר את תחילת הפעלתו רק בתחילת 2020.  נכון להיום – המודל טרם החל לפעול.

מכסת היתרי העבודה המאושרים בשנת 2018 עמדה על 99.5 אלף, ומספר המועסקים בפועל על 82.4 אלף בממוצע. לאורך השנים חלה עליה במספר העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל, שעמד על כ-46.8 אלף ב-2014. רובם המוחץ של העובדים, כ-65 אלף, הועסקו בענף הבניין ואילו כ-2,000 עובדים הועסקו בענף החקלאות על פי נתוני יחידת התעסוקה במינהל האזרחי.

שוק שחור בהקצאות

כבר בדיון במרץ של הצוות הבינמשרדי לבחינת שינוי שיטת ההקצאה של היתרים להעסקת עובדים פלסטיניים בישראל, הודה מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי "הקשר בין עוסק ומעסיק מתבצע על פי רוב באמצעות 'ראיסים' או 'מאעכרים' שגוזרים קופון על ידי המעסיק או העוסק". המתאם הוסיף כי עודף הביקוש למכסות לעומת כמותן, והעובדה שהן ניתנות על בסיס חודשי בלבד, מייצר מוטיבציה להגשת בקשות פיקטיביות ולסחר בהן.

בספטמבר 2018 כתבה לשכת דוברות מתאם פעולות הממשלה בשטחים לבכירי האגף והמינהל האזרחי כי זהו אחד הנושאים הבולטים התופסים מקום מרכזי בשיח הפלסטיני. "רבים ממבקשי ההיתרים, אשר עומדים בתנאים לקבלת היתר, ביניהם כאלה שקיבלו היתר מיוחד לחיפוש עבודה בישראל, נאלצים לשלם סכומים חודשיים גבוהים תמורת אותו היתר" – בין 2,500 ל-3,000 שקלים.

עובדים פלסטינים מחוטאים בחזרה לרשות הפלסטינית מישראל. 27 במרץ. (צילום: ויאסם חשלמון/פלאש90)

"התהליך הוא שיש אדם באיזשהו כפר שהוא ה'מאכער' וכולם יודעים מי הוא", תיאר גורם המעורה בתחום את המצב, בתהליך שיתוף הציבור של הצוות הבינמשרדי. "למעסיק שהוא בקשר אתו יש הקצאה של 10 אנשים והמינהל האזרחי לא בודק כמה צריך ומה צריך. נוצר מצב שיש לו אפשרות ליותר הקצאות ממה שהוא צריך ומתנהל שוק שחור בהקצאות האלה של העברת פועלים מקבלן לקבלן. כדי שהפועל יוכל לקבל את ההקצאה הוא צריך לשלם הרבה כסף למאכער. הם לא יכולים לקבל את האישור בדרך אחרת".

הביקורת מציינת גם כי המינהל האזרחי הסמיך אמנם מפקחי עבודה מטעם משרד העבודה לפיקוח על יישום חוק שכר המינימום, חוק עובדים זרים, חוק עבודת נשים וחוק שירות התעסוקה בשטחים שמעבר לקו הירוק – אולם בפועל נבצר מהם לבצע אכיפה בנוגע להעסקת עובדים פלסטינים ביישובים ישראלים באיו"ש כיוון שמערכת המחשב של המינהל האזרחי לא הייתה מחוברת לזו של הממשלה. הדו"ח איננו מתייחס לעובדה שבאיזורי יהודה ושומרון אין כיום כל אכיפה של חוקי ותקנות הבטיחות בעבודה.

"לצערנו אנו חוששים שדו"ח המבקר שוב ייוותר כאות מתה" מסר ארגון קו לעובד בעקבות הדו"ח. "העובדות ידועות לכולם, והיום מקבלות אשרור נוסף: מעסיקים סוחרים בהיתרי עבודה של עובדיהם הפלסטינים. לפתחה של מדינת ישראל יושבת רפורמה, אשר עתידה לשחרר את העובד מכבילתו למעסיק, וכך לנסות ולבטל את אותם 'דמי תיווך' בלתי חוקיים שנגבים מהעובדים. קיים חשש שהאינטרסים הכלכליים העומדים מאחורי המציאות הקיימת, ושלל הגורמים המתפרנסים על גב העובדים, לא יאפשרו לרפורמה שעומדת לפתחה של הממשלה, להתממש".

צה"ל: מימוש המודל החדש מורכב ודורש זמן, אין תקינה ליחידת פיקוח ואכיפה באיו"ש

בנוגע למימוש מודל התעסוקה נדגיש כי המנהל האזרחי פועל למימוש המודל, כפי שאושר על ידי הממשלה, מתוך הבנה ברורה כי מדובר במהלך גדול בעל השפעה חיובית רחבה על תחום תעסוקת הפלסטינים בישראל. מהלך זה צפוי למנוע את פעולות הסחר בהיתרים, וכן לבטל את התלות של העובד הפלסטיני במעסיק, זאת על ידי הנפקת ההיתר על בסיס מכסות סקטור ולא על בסיס מכסות אישיות של מעסיקים – כפי שמתנהל כיום. מימוש מודל שכזה – המהווה שינוי מהפכני בתהליך הנפקת היתרי התעסוקה בישראל – הינו תהליך מורכב שדורש זמן לא מבוטל להיערכות וביצוע, התלוי בין היתר בתיאום אל מול משרדי ממשלה נוספים מלבד המנהל האזרחי. נדגיש כי המנהל האזרחי פועל ללא לאות למימוש המודל במהרה, כפי שכבר החל בפועל בבחינת המודל באזור התעשייה עטרות, לצד עבודה מתקדמת בבניית מערכת ממוחשבת ייעודית למימוש המודל.

בדו"ח הביקורת צוין כי קמ"ט תעסוקה אינו מממש את חובתו לאכוף את השימוש ברישיונות עבודה של עובדים פלסטינים ביישובים ישראלים בתחומי איו"ש. יש לציין, כי ביחידת קמ"ט תעסוקה אין תקינה ליחידת פיקוח ואכיפה, אך עם היוודע על מעסיק אשר מפר את החוק – המעסיק מזומן לבירור אצל קמ"ט תעסוקה ובמידת הצורך נסגרים לו רישיונות העבודה.