תושבי בית ג’אן, שבגליל העליון, הפגינו היום (שני) בבריכת עין זאבוד, שבשמורת הטבע הר מירון, נגד כוונת רשות הטבע והגנים להרוס מבנים  חקלאיים באזור. לטענת התושבים, מדובר בשטח השייך ליישוב, שפסיקת בג"ץ התירה להם לעבד ולהקים בו מבנים. בחודש שעבר תקפו התושבים את פקחי הרשות שהגיעו למקום לחלק צווי הריסה. הפקחים נמלטו ומהמקום, ורכבם התהפך והועלה באש.

"לפני קום המדינה שטח הכפר היה 43 אלף דונם, לפי הרשומות התורכיות והבריטיות" אומר ל'דבר' ראדי נג'ם, ראש המועצה הקומית בית ג'אן, "היום יש בכפר 16 אלף תושבים, ושטח השיפוט שלנו 6,200 דונם. 16,000 דונם נלקחו לטובת שמורת הטבע”. לטענתו, קרקעות אל-זאבוד, הממוקמות כ-6 ק"מ מזרחית ליישוב, עובדו על ידי התושבים שנים רבות לפני ההכרזה על האזור כשמורת טבע ב-1965.

לדבריו, החלטה של בג"ץ ב-1997, שהתקבלה על פי פשרה שהושגה בין הצדדים, התירה לתושבי בית ג'אן לעבד את הקרקע ולהקים בו מבנים חקלאיים. עם זאת, ב-2007, במסגרת תכנית מתאר מחוזית, סומן היישוב כ'רמת רגישות 1',  שלא מאפשרת לעבד את הקרקע. נג'ם טוען שב-2017 שונתה תכנית המתאר, והותר לתושבים לבנות בחלקים שלא הוגדרו כ'רמת רגישות 1'. "בצורה מובנית יצרו את החסם", הוא טוען, "לא יידעו את החקלאים, זה נעשה במחשכים. זוהי רמיסת זכויות האזרח וחופש העיסוק של החקלאים".

"אלו קרקעות מעובדות בצורה מסורתית", ממשיך נג'ם, "החקלאי רוצה סככה לשמור את הכלים או לבנות דיר לעזים שלו. זו הקרקע שלנו, אנחנו רוצים לשבת בה מתחת לתאנה. מה זה מפריע? למה לחדור לפרטיות? אני האחרון שאתקע מסמר בלי אישור של החוק, אבל צריך למצוא פתרון".

במאי 2019, שלח נג'ם מכתב לרשות הטבע והגנים, בו ביקש "להפסיק את ההתעלמות מהחקלאים, לעשות צעדים בוני אמון ולמצוא פתרון". לדבריו, אחד הפתרונות שהציע היה הוצאת הקרקע הפרטית משטח שמורת הטבע”.

"לא רוצה פשרות, אלא פתרון קבע ישים ובר-קיימא"

"בית ג’אן היא מקום ראשון בשיעור מקבלי הבגרות ובשורה הראשונה בגיוס לצה"ל. אבל רוב הבנים גרים בשכירות" מסביר נג'ם את המצוקה בה שרוי היישוב.

לדבריו, "80% ממבני המועצה הם על קרקע פרטית. 30% מהתושבים ללא קורת גג. 350 בתים לא מחוברים לתשתיות כי רשות הטבע והגנים לא מאשרת העברת קו ספיקה בקרקע פרטית. יש בכפר תחנת מעבר לאשפה, אבל בפועל זו מזבלה, במקום הכי יפה בבית-ג’אן. ביקשתי להעביר אותה הם משכו אותי שנה וחצי. יש בריכת חמצון לא שמישה. ביקשתי להפוך אותה ממפגע אקולוגי לאטרקציה לא הקשיבו לי. למה זה לא מפריע להם הביוב הזורם ברחובות?”

"הרשות רוצה למלא את תפקידה אבל היא צריכה לתת לי פתרון" הוא אומר, "המדינה שחררה 1,400 דונם בתקופה האחרונה, כחלק תכנית מתאר כוללנית, בצמוד לשטח השיפוט של בית ג’אן. אבל מאל-זאבוד לא שחררו דונם".

על פי נג'ם, 94% מהקרקע השמדינה שחררה לאחרונה הם בבעלות פרטית. 250 דונם הם רצועה ירוקה, ו-80 דונם למבני ציבור "אבל הקרקע נמצאת בשיפוע של 70%. אין לי איך להכשיר אותה. עשו זאת בחוסר תום לב. ביקשתי להמיר את השטח. אבל סורבתי". לדבריו, כלל הקרקעות ששוחררו מוצו על ידי 30% מתושבי בית ג'אן.

"אני רוצה שחקלאי יתפרנס בכבוד", הוא מסביר, "יש כאן 60% אבטלה, ואין לי אזור תעסוקה, אבל לא אסכים לשחוק את הטבע. אני יכול לעשות חקלאות אורגנית להשתלב עם ערכי הטבע של הסביבה".

לדבריו, "אני רוצה פתרון קבע, בר-קיימא, לבעיה. צריך לשחרר את האדמות ולעשות תכנית מבנים חקלאיים. התכנית תעלה שני מיליון שקלים, אבל עכשיו אי אפשר לאשר תכניות בגלל הקורונה. כל הוצאה מעל 200 אלף שקלים מצריכה אישור של ועדת חריגים במשרד האוצר. תכנית חומש 959 הסתיימה ואני בלי תקציב מאז 2019. איך אני יכול לעשות משהו?”

"משרדי הממשלה צריכים להיכנס לעובי הקורה" מסכם נג'ם, "הציבור הדרוזי תומך במאבק ולא רוצה פשרות, אלא פתרון קבע ישים ובר-קיימא".

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה כי "השטח המדובר הוא שמורת טבע מוכרזת, המונה כ-93 אלף דונם, מתוכם כ-12,700 דונם פרטיים בהם תושבי בית ג'אן יכולים לעבד בהתאם לתקנה 19.

"מדובר בשמורת טבע גדולה בצפון הארץ, עם מיני צומח ייחודיים ונדירים. לא חל שינוי ברגישות השטח במהלך, השנים והוא תמיד היה שמורת טבע, לכן לא היה שינוי מבחינת תמ"א1 או התמ"מ.

"במהלך השנים נגרעו מתחום השמורה כ-3,000 דונם לטובת היישובים הסובבים את השמורה, כאשר 1,400 דונם מתוכם נגרעו רק לפני כשנה לטובת תושבי בית ג'אן. תכנית זו נועדה להתוות את עקרונות ההתפתחות של הישוב בית ג'אן, תוך איזון בין סיפוק הצרכים הנובעים מצפי גידול האוכלוסייה לשנת 2040 – בנושא המגורים, השירותים הציבוריים והתעסוקה – ובין שימור ערכי הטבע והנוף של השמורה.

"הרשות מאמינה ששימור השטח כשטח טבעי בו חיה חקלאות מסורתית הוא אינטרס גם של תושבי המקום. כל בינוי צריך לקבל היתר בנייה מהמועצה, כפי שקיים בכל מקום בארץ. וזה יכול לקרות אם המועצה תעביר תכנית במקום להלהיט את הרוחות".