איליה, ניסים וישראל מתכוננים לבחינת הגמר שלהם בקורס ריתוך. ניצוצות וגיצים עפים לכל עבר. איליה ביטלמן (33) הוא קבלן אינסטלציה מאילת שביקש לנצל תקופת שפל בעבודה כדי ללמוד מיומנויות חדשות; ישראל (55) הוא שף מערד שביקש לנצל את החל"ת כדי להפוך תחביב למקצוע; וניסים בוחבוט (29) נשלח ללמוד על ידי המעסיק שלו, שזיהה את הכישרון והציע לו לצאת לקורס כדי להחליף עובד ותיק שיוצא לפנסיה.

״מגיעה אלינו אוכלוסייה מגוונת מאוד של לומדים, ממקומות שונים בארץ ומרקעים שונים״, אומר מנהל המכללה לריתוך בתל אביב, גל אמיר, ״חלקם מתעניינים בעבודה עדינה יותר – ריתוך נירוסטה, אלומיניום, עבודה בתחום התעופה למשל. אחרים מחפשים יותר את הריתוך הכבד, ועבודת השטח. חלק מהם רואים את עצמם מתפתחים להיות עצמאים וחלקם דווקא מחפשים להיות שכירים בתעשייה״.

הקורס הבסיסי לרתך מתחיל, בתחום המסגרות או הנירוסטה, הוא בן 10 מפגשים שמתקיימים בבוקר או בערב, ועולה כ-9,000 שקלים. סך הכל לומדים במכללה 50-60 תלמידים, שמחולקים למספר קורסים. רוב הקורס הוא הכשרה מעשית, אבל הוא כולל גם סדרה של שיעורים עיוניים.

״ריתוך זה מקצוע שנוגע בהמון תחומים: חשמל, בטיחות, טכניקות שונות וגם בקרת איכות״ מסביר אמיר. את הבחינה הסופית מעביר מפקח ריתוך מוסמך מטעם לשכת המהנדסים של ישראל, והיא נערכת בהתאם לסטנדרט האמריקאי המחמיר.

מחסור אדיר ברתכים

כשפרצה מגיפת הקורונה, המכללה שממוקמת בדרך השריון בדרום תל אביב, הושבתה לשבועות רבים. אולם לאחרונה היא נפתחה מחדש במסגרת הנחיות התו הסגול ומאז, מגיעים יותר ויותר מתעניינים, שמחפשים מקצוע חדש. אלא שבינתיים מחסור בשוברים שמנפיקים משרד העבודה ושירות התעסוקה משאיר תלמידים רבים לחכות לסיוע המדינה במימון.

״אנחנו יודעים לסייע למתעניינים להכין את החומרים ללשכת התעסוקה, לקרן מעגלים לעובדים מבוגרים יותר, למשרד הקליטה או למסגרות התומכות במגזר הערבי, החרדים וקבוצות אחרות. אבל בינתיים, אנחנו מחכים שיעבירו תקציבים״, אומר אמיר.

״הענף שלנו הוזנח כבר כמעט 20 שנה ויש מחסור אדיר בעובדים ואנשי מקצוע מיומנים״ הוא מסביר. ״כמו בכל העולם, אנשים גם פחות רוצים לעבוד בעבודה 'מלכלכת'. אבל המצב הזה דווקא משחק לטובת מי שלומד את התחום כי הוא בפוזיציה טובה יותר מול המעסיקים. יש פחות תחרות על משרות. אני לא חושב שיש דבר כזה – רתכים מובטלים״.

"למעשה, גם בתקופת הקורונה התעשייה המשיכה לעבוד ויש דרישה לרתכים בכל רחבי המדינה. יש הרבה מעסיקים שלא משחררים עובדים אחרי גיל פנסיה, פשוט כי אין להם מי שיחליף אותם״. המחסור אותו מתאר אמיר לא חדש. מבדיקה שביצעה התאחדות התעשיינים ב-2017, לתעשייה הישראלית חסרים כ-2,000 רתכים ומסגרים.

מה אפשר לעשות עם תעדת רתך?

אמיר טוען ששכר לרתך מתחיל בלי נסיון עומד על כ-35 שקלים לשעה ומהר מאוד מגיע עד ל-45-50 שקלים לשעה. צוות המכללה לדבריו, מסייע גם בהשמה וביצירת הקשר עם המעסיקים שמחפשים עובדים. ״הנה, ממש עכשיו מצאתי סטאז'ים לקבוצה של עובדים חרדים שהכשרנו לאחרונה״.

על פי אתר לימודים, רתך מתחיל במשרה מלאה משתכר 6,000-9,000 שקלים בחודש ורתך בעל ניסיון של 5 שנים יכול גם להגיע לשכר של 15,000 שקלים למשרה מלאה.

אמיר אומר כי "מי שלומד למשל את תחום הריתוך יכול לעבוד כרתך, מסגר, עובד אחזקה ועובד שירות. בכל אחת מהעבודות הללו יש הרבה ביקוש וכל אחד מוצא את המקום שמתאים לו". לדבריו, המקצוע כולל גם הרבה אפשרויות להתקדמות – הן במסלול הניהולי והן בהיבט המקצועי.

רתך יכול להפוך למנהל צוות או מחלקה עם הזמן, ולהמשיך לקורסים של מנהלי עבודה או ממוני בטיחות בתעשייה, או לתחום פקחי הריתוך. מנגד יש גם הרבה תחומים ייחודיים שניתן ללמוד – ריתוך מדויק בעולם התעופה, ריתוך צנרת תחת לחץ וכו'.

רבים מתלמידי המכללה חוזרים אליה לקורסי ההמשך לאורך חייהם המקצועיים. "אנחנו מלמדים גם מהנדסים שבאים להעמיק בצד הפרקטי של העבודה כי שיוכלו לעשות הנחיה ובקרת איכות טוב יותר".

המכללה לריתוך מציעה גם קורסי חובבים לריתוך קל, "אנשים רוצים לדעת את זה גם כתחביב, ליצירת אומנות, כדי לעשות עבודות שונות בבית. יש היום עולם שלם של ריתוך בפינטרסט ובנינו קורס מושקע מאוד ומעניין, שמלמד ריתוך קל – כולל תכנון הפרוייקט, חיתוך וביצוע. זה מאוד פופלארי״.

מלבד המכללה לריתוך בתל אביב, מי שמתעניין ללמוד את המקצוע יכול לעשות זאת, בין היתר, במכללת המלט"ש בבאר שבע, בירושלים ובחיפה; במרכז להשתלמויות של רופין בעמק חפר; במכון ד.י.מ בכרמיאל; ובמכללה לטכנולוגיה ומדעים MBC שבחצור הגלילית. כדי לבדוק זכאות להשתתפות המדינה במימון הקורס באמצעות שוברים ניתן לפנות לאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה או לשירות התעסוקה.