תכנית משרד החינוך לגיוס עשרת אלפים מורים בתוך חודש אינה ריאלית – כך טוענים מומחים למערכת החינוך. "לא מדובר באלף או אלפיים מורים, אלא בגיוס של עשרות אלפי מורים", אומר ל'דבר' נחום בלס, ראש התכנית למדיניות חינוך במרכז טאוב, שמילא בעבר שורת תפקידים במשרד החינוך. "הולכים לגייס אותם מן הגורן ומן היקב במהלך של חודש-חודשיים, זה מהלך שהוא בלתי אפשרי".

מתווה משרד החינוך לפתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה, שאושר בממשלה ביום ראשון, מבוסס על גיוס כ-15 אלף מורים וסייעות, כמחצית מהם על ידי משרד החינוך ומחצית נוספת על ידי הרשויות המקומיות. המורים הנוספים נדרשים כדי לאפשר הפרדה של כיתות ג' עד ד' לקפסולות, ותגבור כוח אדם לכיתות ה' עד ו', שילמדו במתכונת משולבת של למידה בבית הספר ובבית. העלות הכוללת שלו היא 4.2 מיליארד שקלים.

בלס מציין שבישראל אין מחסור כללי במורים, אך המחשבה שניתן לגייס אלפי מורים בתקופת זמן כה קצרה משקפת התעלמות מהצורך במורים מקצועיים ומחויבים. "זה זלזול מוחלט במחשבה על מה זה להיות מורה", הוא אומר. להערכתו, מרבית המורים שאינם עובדים כיום במערכת החינוך לא יחזרו אליה: "רוב הפנסיונרים בקבוצות סיכון ולא ירצו לבוא לבתי הספר, לכן אין מה לדבר על מורים בגמלאות. מורים שפרשו בטענה שהם שחוקים, בטוח לא יחזרו".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

גם גיוס המורים הנוספים כעובדים זמניים אינו הוגן כלפיהם ועלול להרתיע אנשים. "אי אפשר להגיד למורה שהוא מגויס עד שהקורונה תסתיים", אומר בלס, "מה יקרה אם באזור שלם יתבטלו הלימודים לזמן בלתי ידוע, יפטרו אותו? מי יבוא לעבוד ככה?  צריך להבטיח לאנשים שהם יעבדו במשך שנה שלמה".

מחאת מורים מול מטה משרד החינוך בתל-אביב, אוקטובר 2016. ארכיון (צילום: דבר).

בלס מאשים את משרד החינוך בחוסר אחריות. "שנת הלימודים תיפתח, אבל אין לי מושג מי יהיו האנשים שיבואו לפגוש את התלמידים".

"זה לא שגר ושכח"

"במדינה חסרים מורים, אבל לא בכל המקצועות" אומרת ל'דבר' פרופ' סמדר דוניצה-שמידט, דיקנית הפקולטה למדעי הרוח והחברה בסמינר הקיבוצים, והאחראית על הסבות אקדמאים להוראה. "מצד שני, במגזר הערבי יש עודף מורים מובהק, אך ישנה תופעה רחבה של גזענות כלפי מורים אלו במערכת החינוך היהודית".

"מקצוע ההוראה הוא מקצוע שבורחים ממנו, קשה להביא אנשים למקצוע לא מוערך ולא מספיק מתוגמל", אומרת דוניצה-שמידט. לפי מחקרים מהשנים האחרונות, חמישית מהמורים עוזבים בשנים הראשונות.

למרות העוזבים הרבים, יש גם מאות בעלי מקצוע שעוברים מדי שנה הסבה להוראה. עם זאת, דוניצה-שמידט מציינת שהסבה להוראה אינה תהליך מיידי ואינו מותאם לכל אחד. "מדובר בתהליכים ארוכי טווח, שקשורים הן למשרד, לבתי הספר, לצוותי ההכשרה ולמנהלים. הם מופנים לאנשים בוגרים עם נסיון תעסוקתי רחב, עם כישורי הדרכה וניסיון מול קהל. זה לא 'שגר ושכח'".

"קיימות היום במערכת עשרות אלפי גננות ומורות עם נסיון"

בהסתדרות המורים, שמבקרת בחריפות את המתווה, אומרים שאין מחסור של מורים בחינוך היסודי וגננות בגני הילדים, וניתן לעמוד במתווה על ידי הגדלת היקף משרה של עובדי ההוראה הקיימים. בהסתדרות טוענים שהמהלך לגיוס המוני של מורים חותר תחת זכויות המורים הוותיקים. "קיימות היום במערכת עשרות אלפי גננות ומורות מוכשרות עם ניסיון, שיכולות לעבוד במשרה מלאה, והאוצר משום מה מעדיף להכשיר בחופזה עובדי הוראה נוספים, ללא ניסיון ועם תנאי קבלה מבישים", אמרה מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד. לדבריה, המהלך נעשה "רק כדי שאחוז יותר גדול מעובדי ההוראה ימשיך לעבוד ב-50% משרה וללא תנאים".

לדעת בלס, האלטרנטיבה הנדרשת כיום היא צמצום שעות הלימוד, כך שכל מורה יוכל ללמד יותר ילדים. הוא ממליץ להסתמך פחות על הלמידה מרחוק, גם בכיתות ה'-ו'. "אם אתה אומר שיהיו רק יומיים בבית הספר, מוותרים על שנת לימודים שלמה. אצלנו לומדים ב-25% יותר שעות לימוד מהממוצע של OECD, אפשר ללמוד בפחות שעות."