אתמול (שלישי) הופיע לראשונה ראש השב"כ החדש, נדב ארגמן בפני ועדת החוץ והביטחון וסקר היבטים שונים שעל סדר היום הביטחוני.

בסקירתו התייחס ארגמן לשלושה נושאים מרכזיים: התערערות מקומו של אבו מאזן והמאבקים הפוליטים הפנימיים בפת"ח, הגדלת סיכול הפיגועים והמצב המדרדר ברצועת עזה מהפן הכלכלי- חברתי.

"יש תחושה רווחת בקרב תנועת הפת"ח והציבור באזור יהודה ושומרון כי העידן של אבו מאזן מתקרב לסיומו" אמר ראש השב"כ, וציין כי באיומיו להתפטר מכין אבו מאזן את הקרקע לבאות. ארגמן הוסיף כי " תחושה זו, מניעה פעילים בכירים בפת"ח להתחיל ולשפר מעמדם לקראת היום שאחרי אבו מאזן תוך ניסיון לייצר קואליציות ביניהם ולהתחרות על תמיכת פעילי השטח של התנועה. מאבק פנימי זה מלווה בהצהרות לוחמניות של חלק מהבכירים בניסיון לשפר מעמדם.

נושא נוסף שעלה בדיון הוא מצב רצועת עזה והשקט הנוכחי שאנו חווים מאז צוק איתן. על פי ארגמן, "זו התקופה השקטה ביותר ברצועה זה למעלה מעשור".  למצב זה מנה ארגמן  שתי סיבות מרכזיות, "היעדר מוכנות אופטימאלית למערכה" מצד חמאס, והמדיניות הישראלית המאוזנת אל מול הרצועה.

ארגמן הסביר כי "חמאס מצויה במצוקה אסטרטגית בשל בידוד מדיני, התנכרות המחנה הסוני בדגש על מצרים, קשיים מול "המחנה השיעי" (איראן) ומחלוקות פנימיות בתוך התנועה בסוגיות שעל סדר היום, בעיקר בין הממסד הצבאי ברצועה להנהגה בחוץ. ברקע לכך, ניתן לזהות מגמת התחזקות של הממסד הצבאי בעיצוב סדר היום ברצועה."

אך למרות השקט היחסי הזהיר ראש השב"כ כי חמאס פועלת לשיקום מערכות הלחימה שלה ומוסיפה להשקיע כספים בהיערכות למערכה הבאה.

אבו מאזן, מחמוד עבאס – יו"ר הרשות הפלסטינית. צילום ארכיון: פלאש 90

ארגמן התייחס למצב הכלכלי- חברתי ברצועה וכינה אותו "מצוקות גוברות ברצועה, החרפת המצב האזרחי-כלכלי". בנוגע ליחס בין תושבי הרצועה לחמאס אמר ארגמן כי "קיימת מורת רוח גוברת על תפקוד חמאס, הגוררת ביטויים מצומצמים בשטח, רמת אמון נמוכה ביכולתם של ממשלת ההסכמה ותהליך הפיוס לשפר את המצב הכלכלי-אזרחי. עדיין, על אף הביקורת הציבורית הגוברת מול חמאס, ההערכה היא שהציבור לא יחתור להפיכה נגד חמאס בשל החשש ממנה, התלות בה מבחינה כספית והיעדר אלטרנטיבה שלטונית – לא מעוניינים בשלטון דאע"ש ברצועה."

בנוסף, סקר ראש השב"כ  את המצב הביטחוני מתחילת ההסלמה הנוכחית, המכונה "אינתיפאדת הבודדים". לדבריו, מתחילתה בוצעו למעלה מ-300 פיגועים, מהם כ-180 פיגועי דקירה, מעל 90 פיגועי ירי וכ-30 פיגועי דריסה. הוא ציין כי צריך לראות את המצב כנקודת שיא למגמת עלייה בפיגועים שהחלה כבר בשנת 2012.

לדבריו, יש עלייה משמעותית בסיכול הפיגועים. "הירידה במספר הפיגועים הוסברה, על ידי מספר הסיכולים הגבוה, שיפור ביכולות ההתרעה של מערכת הביטחון ושב"כ מול המפגעים הבודדים, וכן מיקוד ההרתעה במפגעים וסביבתם הקרובה, תוך שמירת מרקם החיים לכלל האוכלוסייה הפלסטינית." כל אלו יצרו תחושה בקרב הציבור הפלסטיני באיו"ש של חוסר תוחלת בהמשך ההסלמה, והדבר מגובה גם בסקרי דעת קהל שנערכו על ידי הפלסטינים והוצגו בסקירה.

בהסלמה הנוכחית סיכלו כוחות הביטחון ושב"כ כ-240 פיגועים משמעותיים, ורק בחמשת החודשים הראשונים של 2016 סוכלו 11 ניסיונות לפיגועי התאבדות, 10 ניסיונות לפיגועי חטיפה, ומעל 60 ניסיונות לפיגועי ירי – רובם מטעם חמא"ס, אשר פועל ללא הרף לערער את היציבות באיזור יהודה ושמרון.

ניכרת בחודשים האחרונים ירידה במספר הפיגועים לעומת אוקטובר 2015, אשר בו בוצעו כ-600 פיגועים, מהם 81 פיגועים משמעותיים, וזאת מול חודש יוני 2016 שבמהלכו בוצעו 103 פיגועים, מהם 9 פיגועים משמעותיים.

עוד צויין בסקירה כי המצב באיו"ש מאוד נפיץ ואירועים חריגים יכולים לשנות את מאזן הכוחות העדינים ולגרום להתפרצות מחודשת של טרור.