ועדת העבודה והרווחה של הכנסת העבירה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית המסדירה את חובת המעסיקים לספק מגורים הולמים וביטוח רפואי לעובדים פלסטיניים שנאלצים ללון בישראל בשל משבר הקורונה. עד כה הוסדרה חובה זו בתקנות לשעת חירום שעתידות היו לפקוע מחר (רביעי).
התקנות קובעות כי מעסיקיהם של עובדים פלסטינים בענפי הבנייה, החקלאות והתעשייה יידרשו לספק לעובדים מקומות לינה ראויים, בקפסולות של עד תשעה אנשים. הוראות החוק יחולו לשלושה חודשים, וניתן יהיה להאריכו עד תום תקופתו של חוק הקורונה. הצעת החוק מפרטת כי על המגורים לכלול בין היתר חדר שינה, שירותים, מקלחת, מכונת כביסה, שקעי חשמל וכן לספק לעובדים אוכל מוכן או מטבח עם מים זורמים, כיריים, מקרר, כלי אוכל ופינת אוכל. כמו כן קובעת ההצעה את חובת המעסיק לתחזק את תנאי המגורים ולדאוג לתאורה, למיגור מזיקים ועוד.
אמש בדיון בעתירה לבג"צ שהגיש ארגון קו לעובד, התחייבה המדינה לפעול להעברת החקיקה בהקדם האפשרי על מנת לצמצם את התקופה בה תקנות שעת החירום כבר אינן בתוקף אך החקיקה החדשה טרם נסתיימה. העתירה עסקה בין היתר בטענה כי בפועל העובדים אינם מכוסים בביטוח שכן טרם נמצאה חברת ביטוח שתסכים לבטחם. המדינה עדכנה את בית המשפט כי חברת הביטוח מנורה העמידה פוליסה, אשר אושרה על ידי רשות שוק ההון ומשרד הבריאות.
עו"ד דבי ספיר אליעזר, היועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה הסבירה כי בניגוד לעובדים זרים שזכאותם למגורים בתנאים הולמים ולביטוח בריאות הוסדרה בחקיקה כבר ממזמן, עובדים פלסטינים היו שבים לביתם על בסיס יום יומי ולכן לא נדרשו למגורים ולביטוח רפואי. "אנחנו רוצים לתת להם את זה מכיוון שכרגע בגלל מגבלות הקורונה הם נאלצים ללון בישראל".
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טלי פלוסקוב אמרה: "מדובר בתקופה מורכבת. אנחנו צריכים להציב תנאים שמחד יתנו לענפים האלה להמשיך ולפעול ומאידך יאפשרו לעובדים לשהות בישראל בכבוד ובביטחון, תוך שמירה על בריאותם ועל בריאות הציבור".
עלויות הדיור יקוזזו משכר העובדים
על פי הצעת החוק מעסיקים בתחום התעשייה והחקלאות יורשו לקזז עד 528 ₪ משכר העובד בגין עלות המגורים. בענף הבנייה לא יורשה המעסיק לקזז משכרו של העובד, מתוך הנחה שלמעסיקים בענף זה יש אפשרות להלין את העובדים באתר הבנייה עצמו. לרשות העובדים יעמוד קו ייעודי שפתח משרד העבודה לצורך תלונות על תנאי מגורים שאינם עומדים כמתחייב על פי חוק.
ח"כ אוסאמה סעדי ביקש לבטל את אפשרות הניכוי משכרו של העובד: "עובד פלסטיני שמקבל היתר עבודה בישראל משלם על זה למתווכים למיניהם, לפעמים 2,500 שקלים בחודש. בנוסף זה יש את הבול בריאות (ביטוח בריאות שמעניק לעובד ולמשפחתו כיסוי רפואי בשטחי הרשות הפלסטינית) על סך 93 שקלים ועכשיו על ביטוח הבריאות בישראל יגבו ממנו עוד 130 שקלים השתתפות, חצי מעלות הביטוח. כל זה ועוד עלויות לינה של 500 שקלים, מה כבר נשאר לעובד? על אף הקורונה אנחנו צריכים להבטיח לעובד שכר הולם".
יצחק גורביץ, סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ ביקש מאידך לאפשר את הניכוי גם בענף הבנייה: "מי שסולל כביש או בונה תשתיות לא מלין פועלים באתר הבנייה. 57% מהעובדים לא לנים באתרי הבנייה אלא במגורים אחרים, כולל השכרת דירות או בתי מלון. לא צריך לקזז בהכרח אבל צריך לתת את האפשרות לקזז במקרים שבהם העובד לא לן באתר".
"האוטומציה של לנכות מהעובדים שכר על מגורים לא נכונה ולא משקפת את הוצאות המעסיקים או היגיון מהותי, כי הם ממשיכים לשלם הוצאות דיור בביתם שלא כמו עובד שמגיע מתאילנד לחמש שנים", אמרה עו"ד מיכל תג'ר מקו לעובד. "הם מקבלים סטנדרטים פחותים, אפס משאבי אכיפה ולא ברור כמה זמן תימשך התקופה הזאת. כל מה שיצא מזה זה שהמעסיקים יוכלו להוריד עוד קצת משכר העובדים. אני לא מרחמת על הקבלנים. לא העובדים בפלסטינים הם אלה שצריכים לשאת בהשלכות משבר הקורונה".
ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים: "אנחנו צריכים את העובדים והם צריכים את הפרנסה. נכון שהעובד לא מוכר את הדירה שלו במקום מגוריו, אבל עלויות המעסיק להקמת יחידות דיור זמניות הן גבוהות והעובד נהנה ממקום ראוי לישון בו ולכן ההשתתפות היא ראויה וברור שאינה מכסה את העלות האמיתית. האלטרנטיבה היא שהוא לא יבוא ולא תהיה לו פרנסה".
