התגלו בישראל עדויות לנתיב יציאת האדם המודרני מאפריקה, לפני 100,000 שנים. בחפירות ארכאולוגיות סמוך לדימונה, התגלה לראשונה בישראל אתר לסיתות כלי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, תקופה פרהיסטורית שהתקיימה בין 250 ל-50 אלף שנים לפני זמננו, ומעידה על נדידה לאורך נתיב ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם. מי שסייעו בחשיפת האתר המיוחד מתקופת האבן היו בני נוער תושבי העיר, שהגיעו לעבוד בחפירה כעבודת קיץ בתקופה המאתגרת של הקורונה.
אבני צור שימשו את האדם המודרני, לאחר סיתותם, ככלים. לפי רשות העתיקות, טכנולוגיית הסיתות של הכלים שנמצאו באתר מכונה 'לבלואה נובי', וטכנולוגיה זו שמקורה באפריקה משמשת חוקרים ופרהיסטוריונים כעדות לנתיב ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם, שהחלה לפני 100,000 שנים. החפירות התקיימו באתר בו עתיד לקום השדה הסולארי הגדול בישראל, ונעשתה במימון חברת החשמל. החפירות בוצעו תחת מגבלות הקורונה.
"מדובר בעדות הראשונה לתעשיית כלי הצור המכונה "נובית" בחפירה ארכיאולוגית בארץ", אמרו הפרהסטוריוניות טליה אבולפיא ומיה אורון מרשות העתיקות שניהלו את החפירה באתר. "תוצרי הסיתות נשארו ממש במקום המקורי בו האדם ישב ויצר את הכלים. התעשייה מזוהה עם אוכלוסיות האדם המודרני שחיו במזרח אפריקה לפני 150 עד 100 אלף שנה והיגרו משם לרחבי העולם. בעשור האחרון התגלו בחצי האי ערב לא מעט אתרים נוביים. עובדה זו הובילה חוקרים רבים לטעון שהיציאה של האדם המודרני מאפריקה נעשתה דרך חצי האי ערב. האתר מדימונה מייצג, ככל הנראה, את החדירה הצפונית ביותר של תעשיית כלי הצור הנובים משם, ובכך מסתמן נתיב ההגירה: מאפריקה אל ערב הסעודית, ומשם, אולי, אל הנגב."
"בני הנוער מדימונה ניצלו את חופשת הקיץ לעבודה בחפירה, וחלקם אף סייעו כך למשפחותיהם", סיפרה סבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות. "הם עזרו בחשיפתו של אתר חשוב במיוחד, וזאת במסגרת פרויקט ההנחלה אותו מקדמת רשות העתיקות בשנים האחרונות, שמבקש לקרב את בני הנוער למורשת ששייכת להם".
