משבר הקורונה לא מהווה סיכון ליציבות המערכת הבנקאית בישראל, כך עולה ממבחני רגישות שביצע בנק ישראל בקרב הבנקים הגדולים.

להערכת בנק ישראל, גם במקרה של תרחיש קיצון בו הפגיעה ביכולת ההחזר של עסקים ומשקי הבית תהיה החמורה ביותר, הדבר לא יפגע ביציבותם של הבנקים והמערכת הפיננסית בכלל.

בבנק ישראל מציינים בין היתר את הצעדים שננקטו על ידי הממשלה ובנק ישראל כדי להגביר את חוסנם של הגופים הפיננסיים, גם על ידי תמיכה ישירה בעסקים ומשקי בית, וגם על ידי הקלות שניתנו לבנקים עצמם, שכוללים הוראה להעניק גרייס על משכנתאות. בדו"ח מציינים כי הצעדים שננקטו בתגובה למשבר הכלכלי ב-2008 הפכו את המערכת הבנקאית ליציבה יותר מאשר הייתה לפני עשר שנים.

כדי לבחון את התרחיש החמור ביותר בדקו בבנק ישראל מצב תיאורטי שבו שיעור ההפרשה להפסדי אשראי מזנק בעקבות המשבר. במצב כזה, משקי הבית הם הגורם הפגיע ביותר- בתרחיש הקיצון חושב כ-20% הפרשות אשראי בסעיף של אשראי דרך כרטיסי אשראי למשקי הבית, וכ-13% הפרשות בהלוואות. לעסקים הגדולים חושב תרחיש שבו הפרשות האשראי חושבו ברמה של 14%, בעסקים הבינוניים 15% ובעסקים הקטנים 16%. כאמור, גם בתרחיש כזה צפויה המערכת הבנקאית להצליח לעמוד במשבר.

"המערכת הבנקאית בישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב איתן" נכתב בדו"ח, "הבנקים נהנו מעודפי הון גדולים, מיחסי נזילות חזקים ומתיקי אשראי איכותיים. מאז המשבר העולמי ב-2008 פעל הפיקוח על הבנקים לחיזוק הונם ויציבותם של התאגידים הבנקאיים". כחלק מצעדים אלה ציינו בדו"ח את "שיפור איכות ההון והגדלת היקפו, ביזור תיק האשראי, צמצום החשיפה ללווים גדולים".