הפיצוץ בנמל ביירות התרחש בנקודת שפל כלכלית חמורה בלבנון. הנזק הכלכלי של הפיצוץ בנמל נאמד בכחמישה מיליארד דולרים, וזאת מבלי להעריך את מלוא הנזק ההיקפי של פגיעה בעורק החיים המרכזי לכלכלה הלבנונית. בשטח עדיין מפנים את ההריסות ומחפשים נעדרים, אבל בהסתכלות קדימה ברור שהשיקום יהיה ארוך ויצטרך להתבסס על סיוע משמעותי מהמוסדות הבינלאומיים.

עוד לפני הפיצוץ, ממשלת לבנון הייתה במשא ומתן קשה מול קרן המטבע הבינלאומית על חבילת סיוע של כ 20 מיליארד דולר שנועדו לסייע למדינה לצלוח משבר כלכלי חמור שהעמיק בגלל הקורונה. הקושי המרכזי במו"מ היה היכולת של ממשלת לבנון לגבש הסכמה על צעדי הצנע שהקרן דרשה ממנה. לבנון של אחרי הפיצוץ עלולה להפוך לפגיעה יותר, ונוחה יותר לשינויים שיכפו עליה מבחוץ.

הפיצוץ שלפני הפיצוץ

גודל הכלכלה הלבנונית נאמד בכ-56.6 מיליארד דולר בלבד. במונחים של תוצר לנפש  מדובר בפחות מרבע מישראל. החוב הלאומי בה הוא מהגבוהים בעולם ביחס לתוצר (150%) וחוסר השוויון בה קיצוני בהשוואה בינלאומית. הכלכלה שלה מתבססת על מסחר, בנקאות ותיירות והיא מוטת ייבוא, כשענפי הייצוא המרכזיים שלה הם זהב ויהלומים, בעיקר לאיזור המזרח התיכון. על פי הערכות הבנק העולמי כ-45% מאוכלוסיית לבנון נמצאת מתחת לקו העוני וכ-22% נמצאים בעוני קיצוני. בעשור האחרון קלטה לבנון כמליון וחצי פליטים סוריים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מפגינה בלבנון בהפגנה נגד השלטון שאשם ממשבר הכלכלי החריף במדינה לטענתם (צילום: AP Photo / Hussein Malla).

לפני הקורונה שיעור האבטלה הרשמי בלבנון עמד על 6.2% אבל הערכות ראליות יותר מדברות על כך שחמישית מכוח העבודה בלבנון היה מובטל וכ-30% מהצעירים. בכל מקרה מאז התפרצות הקורונה, גם שיעור האבטלה הרשמי זינק לכ-30%.

העיר שנבנתה סביב הנמל

נמל ביירות שלמעשה חרב בפיצוץ היה עורק חיים קריטי למדינה למעשה ביירות היא עיר שנבנתה סביב הנמל. ללבנון עצמה אין תעשייה משמעותית ואין חקלאות בהיקפים גדולים. הכלכלה שלה נשענת על מזון ומוצרי צריכה מיובאים, כשהענפים המסורתיים של לבנון בשפל כבר שנים רבות.

בנמל של ביירות עברה ב 2018 סחורה בהיקף של 7 מיליון טון בשנה, כרבע מנמל חיפה לדוגמה. ובכל זאת פרופ' אייל זיסר מומחה לסוריה ולבנון מאוניברסיטת תל אביב אומר כי "הנמל של ביירות הוא אחד הנמלים החשובים באזור."

כדי להבין לעומק את היסודות של הכלכלה הלבנונית בכלל ושל ביירות בפרט צריך ללכת 250 שנה אחורה. ביירות הייתה אז כפר קטן למרגלות הר הלבנון בין ערי המחוז צידון בדרום וטריפולי בצפון. "בסוף המאה ה-18 מתפתחת תעשיית גידול משי למעלה על ההר" מסביר זיסר. "ביירות שהייתה קרובה למורדות ההר ורחוקה מהשליטה העות'מנית הייתה אידאלית לנמל מסחר. כמו חיפה ביירות היא בעצם עיר שנבנית סביב נמל".

פרופסור אייל זיסר (צילום באדיבות המצולם)

"איך אפשר לדעת שכוחה של ביירות עולה בתחילת המאה ה 19? היהודים מגיעים אליה. תחת האוטונמיה של הר הלבנון עיר הנמל משגשגת פורחת ומאפילה על אחיותיה הגדולות טריפולי וצידון" אומר זיסר. "היהודים מגיעים ומקימים את ענף הבנקאות שיהפוך לאחד מהסמלים של ביירות".

הגיוון האתני של לבנון, שיש בה אוכלוסייה נוצרים המחוברת לאירופה, ואוכלוסיה שיעית וסונית שמחוברות לכל מדינות המפרץ הפך את ביירות למרכז סחר משגשג בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים.

למעשה גם היום הגיוון הדמוגרפי הזה הוא בסיס למדינה הלבנונית "ללבנון יש מצד אחד חיזבאללה ומצד שני שגרירות אמריקאית". אומר זיסר "הם בקשרים עם כולם. בגלל שהיא רבת עדות ורבת פנים כל אחד מוצא בלבנון את מה שהוא רצה יש מסעדות צרפתיות מעולות. היא גם בירת הגייז של המזרח התיכון. מדינה שנהוג בה חופש דת ויש בה אוכלוסיה חילונית וליברלית גדולה. הנוצרים בקשר עם ארצות הברית ואירופה. המוסלמים בקשר עם המזרח התיכון. כל אחד חי את חייו אז זה מקום מאוד תוסס.

"כשיש קורונה אתה צריך ממשלה מרכזית. בלבנון אין בתי ספר ממשלתיים, לכל עדה יש מוסדות שלה. וכשיש עוני וגלובליזציה או מגיפה אז זה העסק נתקע"

הקוסמופוליטיות הלבנונית איננה רק אידיליה. במובנים רבים היא חלק ממה שהביא לחורבנה: "האמת היא שלבנון זו לא מדינה זה אוסף של עדות שאף אחת לא חזקה דיה כדי לכפות עצמה על האחרות". אומר זיסר "מנהלות אותה כמה משפחות ענקיות שחיות בה כבר 1,000 שנים. המצב הזה מייצר ממשלה חלשה שהפילוג העדתי מצמצם את היכולת שלה לגבות מיסים. לסוחרים זה נוח, הממשלה לא מפריעה לאף אחד. המיסים נמוכים וכשזה עובד זה עבד טוב.

"הסעודים והעירקים קונים מאירופה, הסוחרים הלבנונים הם המתווכים. על שטר המטען מופיע שמו של הלבנוני שגוזר את העמלה שלו. אבל יש פה פיקציה כי הסחורות לא עוצרות בבירות אלא ממשיכות מזרחה".

"אבל אז יש קורונה אתה צריך ממשלה מרכזית. אין בתי ספר ממשלתיים לכל עדה יש מוסדות שלה. וכשיש עוני וגלובליזציה או מגיפה אז זה העסק נתקע. כי אף אחד לא רוצה לשלם מסים כדי שאחרים יהנו מהם. כשהקיטוב יותר חזק מהממשלה יש מלחמת אזרחים של 15 שנה שמחרבת את המדינה הזו" הוא אומר, בהתייחס למלחמה שפרצה במדינה בשנות השבעים.

למעשה, מאז מלחמת האזרחים, השליטה בנמל של ביירות היא תוצר של האיזון הבעייתי הזה בין ממשלה חלשה לאוכלוסיה מפולגת לעדות: "כל רציף היה שייך לחמולה. אין רגולציה או פקידות שנכנסת לנמל". תמונת מראה לממשלה הלבנונית שבסופו של דבר הביאה גם לפיצוץ הטראגי.  ​