70 נערות ונערים קטינים נמצאו מוחזקים באופן בלתי חוקי במפעל טוויה בעיר אבינשי במדינת טאמיל נאדו, בהודו. המקרה נחשף לאחר שרשויות הרווחה בהודו קיבלו דיווח על בני נוער שמוחזקים במקום. בני הנוער נמצאו ללא אישורי המעבר הנחוצים בתקופת הקורונה, ולפי הרשויות הובאו ממדינות שונות בהודו. לפי הרשויות הנערים הרוויחו משכורת חודשית של 5,000 רופי (227 ש"ח) בלבד.

"רוב בני הנוער היו בין גילאי 15-18. הם הובאו לשם תחת הבטחה כוזבת שיוכלו להרוויח כסף עבור השכלתם העתידית" אמר גורם רשמי במחלקת הרווחה לאתר 'the new indian express'. ברווחה טוענים כי המעסיק הסתיר מחלק מהעובדים מסמכים אישיים השייכים להם כולל העובדה שקבלו תעודת בגרות מקומית, כדי להמשיך ולהעסיק אותם אצלו. עוד הוסיפו גורמים ברווחה כי מתוך 70 בני הנוער שנמצאו במפעל, 37 נערות ו-3 נערים הצהירו בפני החוקרים כי לא רצו לעבוד במפעל ולמעשה עבדו במקום בכפייה.

קשה להתחקות אחר המותגים שהרוויחו מהניצול

המקרה המזעזע שנחשף התבצע במפעל לטוויה, שהוא אחד השלבים הראשונים בשרשרת הייצור בתעשיית האופנה, בה נטווה חומר הגלם כותנה. המודל הכלכלי של תעשיית האופנה הגלובלית, הבנוי על שרשראות מורכבות של קבלני וקבלני משנה, מקל במקרים דוגמת אלה על טשטוש הקשר בין המפעלים בהם מתחרשים ניצול והעסקת ילדים, שנעשו בעבודה עבור מותגי האופנה המוכרים.

לפי דו"ח שקיפות תעשיית האופנה של ארגון Fashion Revolution רק 40% מהמפעלים מפרסמים את פרטי המפעלים שהם עובדים איתם ישירות, ורק 24% מפרסמים את שמות המפעלים הספקים המשניים, דוגמת מפעלי הטוויה, וגם מה שמפורסם טעון אימות. לכן גם במידה ויתפרסם שם המפעל בו התרחש המקרה, יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתחקות אחרי המותגים שהרוויחו מהניצול.