"החברות יוציאו את הנשמה, ויבקשו מיליארדים. זה לא פשוט להגביל אותן, הן רוצות להתעשר, הן לא עושות את זה מדאגה לעולם, הן רוצות שהמניות שלהן יעלו. אז יש מירוץ, ובמירוץ יש דברים לא כל כך כשרים".

את הדברים המטרידים האלה אומר פרופ' שמעון גליק, מומחה לאתיקה רפואית באוניברסיטת בן גוריון, לנוכח האישור שקיבל המכון הביולוגי בנס ציונה לבצע ניסויים קליניים בבני אדם בחיסון נגד נגיף הקורונה.

ההודעה מציבה את ישראל, ככל הנראה, בחזית המירוץ לחיסון, המתרחש במעבדות ברחבי העולם. לצד ההתרגשות הרבה, ואף היתרונות הכלכליים והבריאותיים העשויים לצמוח מהיות המעבדות בארץ בין הראשונות לספק חיסון, עולות גם שאלות אתיות ומוסריות מעצם הניסויים המתוכננים בבני אדם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

גליק, שפרסם מאמרים וספרים רבים באתיקה רפואית ואף ערך את כתב העת 'אתיקה רפואית יהודית', משוכנע שישראל תעמוד באתגרים המוסריים, אבל מסמן כמה קווים אדומים.

שר הביטחון, בני גנץ, עם מנהל המכון הביולוגי בנס-ציונה, פרופ' שמואל שפירא (צילום: דוברות)

"חשוב להבין שאין תרופה שאנחנו משתמשים בה שלא נוסתה על בני אדם", אומר גליק. "הרפואה המודרנית תלויה גם בניסויים בבני אדם. אחרי מלחמת העולם השנייה, בה עשו ניסויים ללא קבלת הסכמה מאנשים, בלי שהם ידעו שהם שפני ניסיון, הכל השתנה. לא עושים ניסויים על אף אדם, במדינה דמוקרטית ומתקדמת, בלי שהוא מסכים מראש להשתתף ובלי שהנושא עבר ביקורת בתוך המוסד שעושה את הניסוי. בכל מוסד שעושה ניסויים יש ועדת הלסינקי שבודקת אם הסיכונים לא גדולים, ואם המשתתפים מודעים בדיוק מה הולכים לעשות להם ומה הסיכונים".

יש דילמות שחברה צריכה להיות ערה להן בהקשר של ניסויים בבני אדם?
"החוקר לפעמים רוצה לדחוף דברים יותר מהר ממה שההיגיון והביטחון מאפשרים, בגלל זה תמיד יש ועדות חיצוניות שמוודאות שהוא לא משתולל. חברות תרופות רוצות למהר להוציא משהו לפני מישהו אחר, אז לפעמים הן רוצות לעגל פינות".

תחילת שלב הניסויים בבני-אדם בדרך למציאת חיסון לנגיף הקורונה. סיאטל, ארה"ב. מרץ 2020 (AP Photo/Ted S. Warren, File)

לפי גליק, במספר מקרים בעשור האחרון, חברות תרופות בישראל ובעולם "לא שמרו כל כך טוב והן התמודדו עם תביעות משפטיות אדירות נגדן. צריך להיות מאוד זהיר. ככל שהתועלת יותר גדולה, מוכנים לקחת סיכון יותר גדול, בטח כשאנחנו עוסקים בפנדמיה".

"החיסונים הראשונים לאבעבועות שחורות, שהיום כבר זו מחלה שלא קיימת, נערכו לפני כמה מאות שנים על יהודים עניים. המלך לא רצה לעשות את זה על המשפחה שלו. הניסוי עזר, אבל זה לא כשר".

נשמע כאילו הסיפור במדינות המתקדמות הוא בטוח, אבל מה קורה במדינות עולם שלישי, ובטח בשיתוף פעולה בין מדינות?
"זו הבעיה הגדולה. מדובר על מיליארדים שנמצאים על כף המאזניים. יש ניסויים שנעשים בעולם השלישי, שם לא הכל הולך ישר כי שוחד זה שכיח. יש הסכמים בינלאומיים שמנסים לשמור על זה.

לעיתים מי שעושים עליהם את הניסויים לא יודעים לקרוא או לכתוב. אנשים מסכימים וחותמים, אבל זה כמו שאתה חותם על מסמכים של משכנתא – לא מכיר מישהו בעולם שקרא הכל. צריך לוודא לא רק שיש לו טופס שכתוב בו הכל, אלא שהוא באמת מבין ומסבירים לו. הפיתוי הוא גדול לעגל פינות, וצריך לשמור ולהיות ערים".

אשה מקבלת זריקה במסגרת ניסויים בחיסון לנגיף האבולה שקטל קרוב ל-9,000 בני-אדם במערב אפריקה. מונרוביה, ליבריה. ה-2 בפברואר 2015(AP Photo/ Abbas Dulleh)

 

אנשים עלולים גם להסכים מתוך לחץ כלכלי, גם כשהם מבינים את הסיכון. 
"אני מקווה שמי שעושה את זה פועל לא רק לפי ההיגיון, אלא גם לפי המוסר ולא מנצל אנשים מסכנים. יש הסכמה בינלאומית, שאם עושים ניסוי על קבוצה בעולם השלישי, ובזכות הניסוי יצרת תרופה, אז גם האוכלוסייה שעבדת איתה תפיק ממנה תועלת. הרי חיסון אחד יכול לעלות הון תועפות, ואיפה שעשית את הניסוי הזה הם לא יוכלו לקנות אותו, אז אתה חייב להתחייב מראש, שלא רק תנצל אותם ותברח".

כל העולם במירוץ, אז איך נזהרים? מה בנאדם פשוט צריך לשאול את עצמו כשהוא שומע שעושים ניסויים על בני אדם?
"אם לא פונים אליו, אין לו מה לעשות. אם פונים אליך להשתתף בניסוי, אתה צריך לבדוק טוב טוב מי הציע לך, להתייעץ ולבדוק אם הוא אמין. אני חושב שבישראל אנחנו די בסדר. יש משרד בריאות, זו מדינה דמוקרטית ואין סודות. אי-אפשר להסתיר דברים כאלה".

אם את החיסונים של הקורונה ישראל תבחן במדינות עולם שלישי, ואני רוצה לוודא שהניסוי עומד בכל הסטנדרטים, מה אני כאזרח צריך לשאול?
"קשה לך, כי הנושא הזה הוא לא פשוט. יש הרבה היבטים. האזרח הפשוט לא יכול לעבור על כל הניירות. הוא צריך לסמוך על המדינה ועל הארגונים שהם בודקים את זה".

אם יתגלה שמדינת ישראל השתמשה בכוח שלה באופן לא הוגן בפיתוח החיסון, מה צריך לעשות?
"אנחנו מוכרים נשק (למדינות עולם שלישי – י.פ), ואני לא מרגיש טוב עם מה שאנחנו עושים. אגב מבחינת הלכה אסור לנו למכור נשק. אבל אנחנו חיים במציאות לא נורמלית, גם אנחנו צריכים לחיות. אז אני לא רוצה לשפוט. הייתי מעדיף שלא נמכור נשק לגנגסטרים שאנחנו מוכרים להם, אבל המציאות היא מציאות. כל מה שאנחנו עושים היום הוא שקוף, אם אתה עושה ניסוי ומנצל קבוצה גדולה באפריקה, אי-אפשר להשאיר את זה בסוד. אני סומך שלא תהיה בעיה כזו".

גליק מתרגש מאוד מהמירוץ לחיסון. לדבריו, זו עת מרגשת עם התקדמויות אדירות, ויש גם זווית ישראלית וגאווה מקומית בבאר שבע, "אחד הפרופסורים בחברת 'מודרנה' שמפתחת חיסון הוא טל זקס, בוגר הפקולטה לרפואה אצלנו. יש לו מתחרים אדירים, מי ינצח? אני לא יודע".