"הביטוח הלאומי אמור להיות הגב שלנו כשקשה לנו, כשיש קורונה, כשפיטרו אותנו", אומרת רדה גברילוב (30) אם יחידנית מנתניה. "הרצון של המדינה אמור להיות שנהיה אזרחים שעובדים, שלומדים, שתורמים, לא שיושבים בבית ומקבלים כסף מביטוח לאומי. הוא לא אמור לתמוך בנו כל החיים ולתת לנו 2,000 שקלים בחודש כדי לשרוד".

גברילוב מגדלת את בנה בן השנתיים, עובדת במשק בית, ונעזרת מזה למעלה משנה בהשלמת ההכנסה של הביטוח הלאומי.

כשהגישה גברילוב בקשתה למסלול הלימודים 'מבפנים' במכללת בית ברל, הבינה שאם אכן תתחיל את לימודיה באוקטובר הקרוב, תאבד את השלמת ההכנסה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אחד מתנאי הזכאות להשלמת הכנסה קובע כי אם יחידנית שיוצאת ללימודי תואר ראשון תמשיך לקבל את הקצבה רק אם כבר קיבלה אותה במשך 16 חודשים. לגברילוב לקח זמן למצות את הזכויות שלה הנוגעות למצבה הכלכלי, ורצה הגורל שבתחילת הלימודים באוקטובר ימלאו 15 חודשים ושבוע לתחילת קבלת הקצבה שלה ולא 16 חודשים כנדרש. בקשותיה מהביטוח הלאומי לבוא לקראתה, נענו בשלילה.

הם אומרים לי בעצם תישארי במעגל הזה של הבטחת הכנסה עוד שנה. זה לחיות בהישרדות יום-יומית, בלי שאתה מתקדם בפועל בחיים שלך ובלי שאתה יכול ללכת וללמוד ולעשות משהו"

"נסיבות החיים הובילו אותי לזה שאני מגדלת את הילד שלי לבד, ללא עזרה כלכלית בכלל. לא מקבלת מזונות או עזרה ממישהו", מספרת גברילוב. "אני נאלצת להיעזר בביטוח הלאומי כל חודש. ביקשתי מהם את היכולת לשלב לימודים ביום-יום שלי, חסרים לי שלושה שבועות לפי החוק. ניסחתי מכתב בו אני מבקשת מהם אם הם יכולים לחרוג ממנהגם, ולאפשר לי ללמוד. ממילא הם משלמים לי הבטחת הכנסה, ואני ממילא מוכרת כאם יחידנית, גם אם אני אלמד וגם אם לא".

החוק היבש

תשובת הביטוח הלאומי למכתב התקבלה בטלפון. פקידת המוסד התקשרה לרדה והסבירה שהחוק היבש הוא 16 חודשים, ושאין להם יכולת לחרוג מזה. היא גם המליצה לה להגיש שוב את הבקשה בשנה הבאה, עד אז כבר תצבור את הותק הנדרש.

איך הגבת לתשובה?

"נפגעתי. הם אומרים לי בעצם 'תישארי במעגל הזה של הבטחת הכנסה עוד שנה'. להיות עוד שנה במערכת הזו של הבטחת הכנסה ומשק בית ומתחת לקו העוני, עם כל הצער שבדבר, זה לחיות בהישרדות יום-יומית, בלי שאתה מתקדם בפועל בחיים שלך ובלי שאתה יכול ללכת וללמוד ולעשות משהו. אין לי ממש ממי להיפגע, אבל נפגעתי מאוד".

ממה נפגעת בעצם?

"הרגשתי שהביטוח הלאומי אומר לי: 'תישארי במקום, אל תתקדמי, אנחנו מגבים את זה'".

לאיזו תשובה ציפית כשפנית?

"עזוב חוקים. יש אותנו כבני אדם, עם הבנה בסיסית שרוצים שתהיה לנו חברה יותר טובה, שאנשים לא יהיו עניים ושכולם יתפתחו. אולי אני תמימה וכולם חותמים אבטלה, אבל אני רואה בביטוח הלאומי כביטחון שלי כשאני במצוקה, לא כעוגן לכל החיים, אז מה אם אלה החוקים?".

"אם הילד שלי היה בן שנה, והיה פער של 10 חודשים הייתי מבינה את ה'לא', זה זמן. אבל מדובר על פחות מחודש, זה כלום, זה ימים, זו התקטננות ממש. זה כל-כך מרתיח, כל-כך מבאס. אני לא מבקשת פה שמישהו יעזור לי, אני מבקשת לעשות תואר כאם יחידנית, ללא גב כלכלי, לקרוע את התחת, זה לא פינוק, זה לא קל להחליט דבר כזה, לעשות תואר ולגדל ילד קטן לבד. אז גם כשאני עושה את הבחירה הקשה, הם לא מעריכים את זה ובולמים אותי".

אני מרגישה שאני יכולה לתת תקווה

קבוצת 'מבפנים' היא מסגרת לימודים למנהיגות חינוכית-חברתית, בה המשתתפות מתנסות בחינוך דילואגי, ובסיומה הן זכאיות לתואר ראשון, תעודת הוראה ותעודת מחנך דיאלוגי.

"גדלתי בפנימייה מגיל 4 עד אחרי צבא, פגשתי המון חברים שלי עד היום שבאו ממקומות סופר קשוחים, הכי קיצון שיש, הכי שולי החברה ואני מרגישה שאני יכולה לתת תקווה לאנשים כאלה, שיש לי מה לתת ואני לא נותנת", מספרת גברילוב על המוטיבציה ללמוד ולעסוק בחינוך.

איך את מוצאת את עצמך בגיל 30 עם הראש מעל למים, בדרך ללימודים?
"אני ממש לא עם הראש מעל המים. אני בהישרדות יומיומית. הדבר היחיד שמחזיק אותי זה שאני יודעת שהחיים יש בהם הרבה אפשרויות. יש בי תקווה, אני רוצה למצות את החיים שלי. אני לא אתייאש כי ביטוח לאומי אמרו לי לא, זה פשוט מעציב, אבל אני אמשיך להילחם.

זה החיים, באתי לפה פעם אחת, אנחנו בסוף מתים, אז לפחות לעשות עם עצמנו משהו משמעותי, על אמת. זה מה שמחזיק אותי, שיש לי משהו לתת ואני לא נותנת, אני מרגישה פספוס".

מה בלימודים יאפשר את זה?
"קודם כל הלימודים עצמם, זה חוויה ומפגש בשבילי בלי קשר לתואר. זה חברה, זה משמעות, זה ללמוד דברים חדשים. עד עכשיו בעיקר ניקיתי ובישלתי, ותמיד רציתי לעשות משהו יותר משמעותי. אחרי הלימודים יהיה לי סוף סוף איזשהו ייעוד, מקצוע, משהו שאני יכולה לעבוד בו ולתרום".

אם יש משהו ששווה להילחם עליו, זה שעוד אימהות יחידניות יוכלו להגשים את עצמן"

אם כלום לא יעזור ולא תצליחי להתחיל ללמוד השנה?
"אמשיך להילחם על ללמוד. אם לא דרך ביטוח לאומי, אז בדרך אחרת, אם זה למצוא עוד עבודה כדי לקבל עזרה, שיתאפשר לי יותר זמן ללימודים, לחשוב על רעיונות חדשים. לא לתת לזמן או לכסף להגביל אותי להגשים את החלומות שלי, אני לא אתן לזה. אפשר למצוא פתרונות".

את לא חוששת להתראיין בגלוי?
"אני חושבת שרק אנחנו כאזרחים יכולים לעשות שינוי. אם יש משהו ששווה להילחם עליו, בשביל שאחרי זה עוד אימהות יחידניות יוכלו להגשים את עצמן, אז אני אשים את הבושה שלי בשירותים לכמה חודשים ואעשה את מה שצריך. לא בושה, חשיפה".

את רוצה לפרוץ דרך לנשים אחרות?
"אני לא יודעת אם אני פורצת דרך, אני בסך הכל מתראיינת, אבל אם תהיה לי האפשרות לפרוץ דרך, אתן את מה שאני יכולה. להגיד שאני אארגן הפגנות? בוא. אני אמא לילד. אבל מה שאוכל לעשות במסגרת החיים שלי כדי שזה ישתנה, אעשה".

תגובת הביטוח הלאומי:

"על-פי חוק הורה עצמאי שמקבל קצבה להבטחת הכנסה יכול ללמוד לימודים על תיכוניים או במוסד להשכלה גבוהה ולהמשיך לקבל קצבה בזמן הלימודים במידה והוא מקבל קצבה ב-16 החודשים מתוך 20 החודשים שקדמו לתחילת הלימודים.

שוחחנו עם הגב' גברילוב, לצערנו היא אינה זכאית להתחיל לימודים באוקטובר ובמקביל לקבל קצבה להבטחת הכנסה. הצענו לה שתתחיל ללמוד בסמסטר השני של שנת הלימודים שמתחיל בפברואר 21'.

הגב' גברילוב נענתה להצעה והיא נמצאת בקשר עם נציגה מסניף נתניה שמטפלת בעניינה, אנו מקווים שהלימודים יסייעו לה לצאת ממעגל מקבלי הבטחת הכנסה".