חדרי אתר בנייה בכניסה לשכונת בית צפאפא בירושלים הוסבו בחודשים האחרונים לכיתות לימוד. האתר שעוצב כאתר לדוגמה – עם סולמות, גדרות ופיגומים בטיחותיים, הושכר בחודשים האחרונים במיוחד לטובת הכשרה בת יום בתחום הבטיחות, אותה עוברים כ-700 עובדי בניין פלסטינים.

את ההכשרה יזמו הסתדרות והתאחדות הקבלנים בוני הארץ, שניצלו את השהות הממושכת של העובדים הפלסטינים בישראל בשל מגיפת הקורונה כדי לבצע ימי ההכשרה. עם בוקר, הגיעו העובדים לאתר בהסעות שהגיעו ממתחמי השינה שלהם בכל רחבי הארץ. עם הגעתם והרשמתם בעמדת הקבלה, חולקו העובדים לקבוצות קטנות שעברו את ההכשרה, כל אחת בנפרד, בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומגבלות הקורונה.

בתכנון הסדנאות והוצאת הפרויקט לפועל לקח חלק מטה הבטיחות המשותף של ההסתדרות וההתאחדות. "ההשתלמות היא גם עיונית וגם מעשית, ומבוססת על תרחישים שנבנו בהתאם לפילוח התאונות בענף" מסביר איל בן ראובן, יו"ר מטה הבטיחות. ההכשרות עוסקות בפיגומים, סולמות, כלים מכאניים מסוכנים, חשמל ומניעת נפילה של חפצים.

"כרגע אנחנו מכשירים כ-700 מתוך 60 אלף העובדים הפלסטינים, ובמקביל עושים פיילוט ל-450 עובדים ישראלים עם מכללת לבטח בראשון לציון. בחלומי, רק עובד שהוא בוגר הכשרת בטיחות שכזו יוכל להיכנס לאתרי הבניה" אומר בן ראובן. "אבל לשם כך נחוץ שהמדינה תשתתף".

העלות של הקורס לדבריו היא כ-450 שקלים לעובד, וכיום הוא ממומן על ידי הקרן לעידוד ענף הבניה. "המדינה כרגע לא בעניין ואנחנו מנסים לגייס משאבים כדי להמשיך את התהליך". איציק גורביץ', המשנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ, הדגיש כי ארגון היום דרש שיתוף פעולה הדוק של המעסיקים, שנרתמו והעמידו את העובדים ליום הכשרה בשכר מלא. "אנחנו רואים גם מצד המעסיקים וגם מצד העובדים שביעות רצון רבה מהפעילות הזו, ואנחנו מקווים להרחיב את הפיילוט".

העובדים מציגים את תעודת הסיום של ההכשרה. הכשרת בטיחות לעובדים פלסטינים בבית צפאפא (צילום: אביטל שפירא)

אחמד גנאים, שמנהל את מכללת אל עולא שמדריכיה אחראיים על ההכשרה עצמה ומרכז את הסדנא, מספר שגם עובדים וותיקים שעובדים בישראל 20-30 שנה ויודעים לעבוד היטב, לאו דווקא מכירים את חוקי העבודה והבטיחות. "המידע הזה לא קיים ברשות וגם בחברות לא תמיד נותנים את כל הידע הנחוץ המטרה שלנו היא שלעובדים יהיה הידע הזה, והם ידעו מה לדרוש מהמעסיק כדי לחזור הביתה בריאים ושלמים".

2,000 ליטר אלכוג'ל

אחרי התנסות מעשית שכללה הדרכה לעבודה נכונה על פיגום ועל סולם, מתכנסת קבוצת העובדים במעגל, משוחחת, ולומדת את התקנות. אחד העובדים אומר למדריך: 'אבל בשטח, זה לא ככה'. "תשמעו, בסוף בשטח יש מדרג אחריות" משיב המדריך. "אתה צריך לפנות למנהל העבודה שלך, והוא צריך לדווח לקבלן". ומה אם המעסיק אומר לי לעבוד שלא לפי הכללים? שואל העובד. "תפנה להסתדרות" משיב המדריך. "בסוף אלו החיים שלך, אל תסכים לעבוד מסוכן".

את ההסתדרות מציגה בפני העובדים בערבית רהוטה אביטל שפירא, מנהלת הקשרים הבינלאומיים של ההסתדרות. "זו הזדמנות מצוינת להראות שההסתדרות היא בית לכל העובדים, ללא קשר למוצא, לדת או למגדר" היא מסבירה לדבר.

"הזדמנות להעביר לעובדים את החשיבות שההסתדרות רואה בהם כגשר לשלום" – אביטל שפירא מציגה בפני עובדי הבניין את פעילות ההסתדרות(צילום: ניצן צבי כהן)

"זו גם הזדמנות לנצל את הפלטפורמה הזו כדי להעביר לעובדים הפלסטינים את המסר על החשיבות הרבה שההסתדרות רואה בהם, כגשר לשלום. אני חושבת שהימצאות של עובדים פלסטינים כל כך רבים בשוק העבודה הישראלי היא פלטפורמה לשיתוף פעולה ולדו קיום. יש שיתוף פעולה בין קולגות, פלסטינים וישראלים, אינטרקציה משותפת. זה דבר חשוב לקידום השלום והדו קיום". הפעילות הזו לדבריה, מחזקת גם את הקשר עם הפדרציה העולמית של עובדי הבניין והעץ – BWI.

"חשוב להבין שבענף הבניה אין הבדל בין עובד פלסטיני, ישראלי, או זר" מוסיף טל בורשטיין, סגן יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות. "כולם כפופים להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה, וזכאים לאותן הזכויות". מרבית העובדים המגיעים להכשרה בוחרים להצטרף להסתדרות כחברים, וזאת במסגרת מהלך שהוביל לפני כשנתיים יו"ר הסתדרות עובדי הבניין יצחק מויאל, לצירוף העובדים הפלסטינים העובדים בישראל להסתדרות.

הכשרת בטיחות לעובדים פלסטינים בבית צפאפא (צילום: ניצן צבי כהן)

ההסתדרות מציעה לדבריו סיוע במיצוי זכויות באירועים של סיום העסקה, קבלת ימי חופשה ומחלה, ואף ליווי מול הביטוח הלאומי באירועים של תאונות עבודה. "בראש ובראשונה הם מוצאים בהסתדרות אוזן קשבת ורצון לעזור". בתקופת הקורונה, נרתמה ההסתדרות לחלק בקרב ציבור העובדים הפלסטינים גם עשרות אלפי מסיכות וכפפות ולמעלה מ-2,000 ליטר אלכוג'ל.

"המפגש איתם מציף שחסר להם הרבה ידע על הזכויות שלהם והפעילות שלנו לחלוקת זכותונים וצירופם להסתדרות מביאה לעליה בהיקף הפניות של עובדים פלסטינים למוקד השירות שלנו ולמרחבים לשם סיוע בבעיות שהם נתקלים בהן. העובדים שמקבלים מאיתנו את הזכותון בערבית, משמשים מבחינתנו גם שגרירים שמפיצים את הידע הזה לעובדים נוספים".