סכסוך העבודה עליו הכריזה אתמול (ראשון) ההסתדרות הרפואית מגיע רק כשלושה שבועות לאחר סיכום עם המדינה על הוספה מידית של 400 תקני רופאים חדשים למערכת הבריאות, כדי להתמודד עם העומס הכבד שיצרה מגפת הקורונה. למרות שבהסתדרות הרפואית בירכו על הוספת התקנים, הרופאים מדגישים כי הפתרון המיידי אינו נותן מענה למצוקת כח אדם שנמשכת שנים ארוכות, ודורשים שהממשלה תתחייב לתוספת ארוכת טווח של תקני הרופאים. בנוסף, בהסתדרות הרפואית חוששים שבתי החולים יתקשו לקלוט גם את הרופאים שסוכם על קליטתם.

בתום שביתת האחיות במערכת הבריאות לפני כשלושה שבועות, סיכמו משרדי האוצר והבריאות על תוספת מיידית של 2000 אחיות, 400 רופאים ו-700 עובדי רפואה נוספים לבתי החולים ולקופות החולים. ההסכם קבע שהתקנים יתווספו לשנה, אך בשבוע שעבר אמר שר הבריאות אדלשטיין כי הם ייכנסו לבסיס התקציב. 

התוספת אמנם תעזור לבתי החולים להתמודד עם העומסים שיצר הטיפול במגפת הקורונה, אבל היא לא גדולה מספיק כדי לפתור אותם לגמרי. למעשה, גם לפני הקורונה התמודדה מערכת הבריאות עם מחסור ברופאים. "צריך לומר היום בהגינות שהצרכים של מערכת הבריאות הרבה יותר גדולים", אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית ציון חגי עם אישור התוספת, "בכוונתנו להמשיך להיאבק ולעמוד על כך שהמערכת תזכה לתוספת תקנים נוספת וראויה יותר, הן עבור בתי החולים והן עבור מרפאות הקהילה".

חגי צופה מחסור של 5,000 רופאים במערכת בתוך 10 שנים, בין היתר עקב פרישתם של רופאים רבים שעלו מברית המועצות בשנות ה-90 ו'הצילו' את מערכת הבריאות ממשבר כוח אדם מוקדם יותר. כלומר, התוספת הנדרשת לדבריו היא פי 12 מהתקנים שנוספו, בהנחה שיהפכו לקבועים.

האותיות הקטנות: בתי החולים קיבלו תקנים, אבל על חשבונם

מוקד נוסף של המאבק נוגע לאותיות הקטנות בהודעה על תוספת התקנים. בחמישי האחרון פורסם כי משרד הבריאות דורש מבתי החולים לשאת בעלויות התקנים שאושרו מתקציביהם. אמנם בעיתות שגרה בתי החולים בתי החולים מממנים במקרים מסוימים מתקציבם תקנים שאושרו להם, אך הצד השני של המשוואה הוא שתוספת כח האדם יכולה להגדיל את הכנסותיהם – עקב החזרים על שירותים שבסל הבריאות, או על פעילות אלקטיבית בתשלום.

בבתי החולים מסבירים כי כעת, בתקופת הקורונה, ההנחות המקובלות אינן רלבנטיות: תוספת התקנים נועדה להקל על העומס בביצוע המטלות הקיימות, ולא להרחבת פעילות. מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי, אמנם כתב למנהלי בתי החולים כי "האוצר התחייב שבמידה וההכנסות לא תכסנה את עלות העסקתם, משרד האוצר ישפה את המעסיקים," אבל לאור הגרעונות שצברו בתי החולים עקב הגל הראשון של הקורונה, לא בטוח שהם יוכלו לשאת בנטל.

פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא ויו"ר איגוד מנהלי בתי החולים, אומר ל'דבר' כי משמעות ההנחייה במצב הנוכחי היא שבית החולים יתקשה לשלם משכורות כבר בחודשים הקרובים. "זה הזוי שבתי החולים יצטרכו להיאבק לא רק בקורונה, אלא גם בגירעונות".

במשרד הבריאות אמרו ל'דבר' כי "אין כל כוונה שמימון התקנים ייעשה מתקציבם של ביתי החולים וכך יובהר. ככל שלא יהיו הכנסות נוספות הנובעות מכח האדם החדש, ישופו בי"ח על תקנים אלו". נראה שההתחייבות הזו לא מרגיעה את בתי החולים, וגם לא את ההסתדרות הרפואית.

בנוסף אמרו במשרד הבריאות כי "המשרד פועל רבות ליציבות הכלכלית הפיננסית של בתי החולים". כדוגמה הפנו לתזכיר חוק שפורסם בשבוע שעבר, שמציע כי הכספים שיועברו לבתי החולים מקופות חולים בשנת 2020 יהיו זהים לאלו שהועברו בשנת 2019, כדי לתת ודאות לבתי החולים. לדברי המשרד, "חוק זה הינו חלק מתכנית משרד הבריאות ליציבות הכלכלית של בתי החולים".

פרופ' אפק אומר כי תזכיר החוק מתייחס רק להכנסות בתי החולים מפעילות קופות החולים, שהן רק חלק מתקציבם הכולל. "עד שלא יטפלו בתקציב השלם של בתי החולים, הגרעונות שלנו ילכו ויגדלו."