״בשבועות הקרובים אנחנו נראה יותר ויותר ארגונים קורסים. עכשיו זה ארגוני החינוך והבאים בתור יהיו ארגוני חלוקת המזון שכורעים תחת הנטל. בסוף מישהו יצטרך להמשיך לתת שירותים, האוכלוסיות לא יפסיקו להצטרך״. ליאור פרל-פינקל, מנכ"לית ״מנהיגות אזרחית״, ארגון גג לעמותות בישראל, מתארת את מצב הארגונים החברתיים בימים אלה.
עשרות אלפי ארגונים ועמותות חברתיות בישראל נמצאים תחת חרב הקיום, בשל היעדר תקציב לשנת 2020. התקציב ההמשכי משנת 2019 משאיר את הגופים החברתיים מחוץ לבסיס התקציב, ורבים מהם עשוים להיעלם.
"גם אם התקציב יעבור עכשיו, זו שנה אבודה״ אומרת פרל-פינקל, ״אי ודאות היא הסכנה הגדולה ביותר למתן שירותים חברתיים. אי אפשר להגיד למשפחות ׳אנחנו לא יודעים אם עוד שבוע יהיה לנו לתת לכם׳. זה הרה אסון. אם לא יחריגו את התקציבים של השירותים החברתיים מהמשחק הפוליטי – השיקום והעלויות שיידרשו אחר כך יהיו הרבה יותר גדולות. זה לא רק כסף – זה אבדן בנפש".
פגיעה כפולה: המגיפה והתקציב ההמשכי
עוד לפני התפרצות המגיפה, העמותות סבלו ממשטר התקציב ההמשכי – על פיו הן זכאיות לתמיכה של לכל היותר 70% מהתקציב אותו הן קיבלו בשנה שעברה. חוץ מקיצוץ אוטומטי של 30% בתקציביהן, התקציב ההמשכי לא מאפשר הזרמה של עודפי תקציב שמגיעים לעמותות, כך שהפגיעה חמורה אף יותר.
עם הארכת מועד הגשת התקציב בחודשיים או הליכה לבחירות שלא יאפשרו תקציב מאושר לשנת 2020, ההכבדה על העמותות גוברת. גם אם יאושר בדצמבר תקציב לשנת 2020, קשה מאד להאמין שהכסף יעבור במלואו. העברת הכסף לעמותות היא תהליך מורכב, שמתקיים אל מול הוצאות, אותן צריכות העמותות לבצע ללא ערובה שהן יזכו להחזר.
על מצב זה מתווספים גם נזקי הקורונה: ירידה בהכנסות, פגיעה אנושה בתרומות ופעילות תחת הגבלות משרד הבריאות. התוצאה משתקפת בסקר שערכה ״מנהיגות אזרחית״, בחודש יולי, בקרב מאות עמותות.
יותר משליש מהעמותות הפסיקו לחלוטין את פעילותן. 38% מעריכים שיצטרכו לסגור את הארגון. 40% מהארגונים (קטנים וגדולים) מדווחים על פגיעה משמעותית בהכנסות. 60% מהארגונים דיווחו שהוציאו עובדים לחל"ת מאז תחילת המשבר ו-33% פיטרו עובדים.
הפתרונות עד כה – אפסיים
עם פרוץ המגפה הציג ארגון ״מנהיגות אזרחית״ את הצרכים של המגזר השלישי, וביקש סיוע בסך מיליארד שקלים בצורת מענקים, צעד שיאפשר לארגונים לעבור את המשבר הכלכלי. במסגרת חבילת הסיוע הוקצה סכום של 300 מיליון שקלים לתמיכה במגזר השלישי. סכום זה רחוק מלענות על הצרכים, אבל אפשר היה לראות בו התחלה או הצהרת כוונות – לו היה אמיתי.
במאזן הביצוע שפרסם האוצר בחודש יולי, מופיעה ליד סעיף "עזרה נוספת למגזר השלישי" שורת מקפים שמשמעותם – הכסף לא יצא. במקום קרן מיוחדת הופנה הכסף לעזרה לעמותות דרך מסלול עסקים, שאינו רלוונטי להן, ורק 4 מיליון מהתקציב יצא. 40 מיליון אחרים הופנו לקרן מיוחדת במשרד הרווחה שעוד לא התחילה לחלק כספים.
מבחני התמיכה לקבלת התקציבים הללו משאירים את רוב העמותות ללא סיוע. עמותות קטנות מחצי מיליון שקלים או גדולות מ-20 מיליון, ועמותות ללא הכנסה עצמית – לא זכאיות לסיוע כלל. "המאבק שלנו הוא להכניס תקציב נוסף״, אומרת פרל-פינקל, ״אבל גם שהקריטריונים יהיו יותר גמישים״.
בשבוע שעבר עברה בוועדת הכספים החלטה שלראשונה מקימה קרן ייעודית לטובת העמותות על סך 100 מיליון שקלים. הפעם העמותות אמורות להיות שותפות בעיצוב התבחינים. ״הקרן הוקמה לאחר שמנכ"לית משרד האוצר בעצמה אמרה במפורש שהסיוע לא עובד״, מספרת פינקל-פרל, ״הקרן אמורה לקום תוך שלושה שבועות ויכולה לסמן כיוון חדש, אבל סכום הכסף שבה רחוק מלענות על הצרכים״.
״מצב העמותות מחריף, אבל ככל שעובר הזמן יש יותר משפחות זקוקות למזון, יותר אלימות במשפחה, יותר קשישים שצריכים סיוע חברתי, ויותר מצוקה נפשית״, אומרת פינקל-פרל. ״יש פה מעגל שלם שמצריך שירותים והוא זרוע ביצועית של המדינה. בנינו תכנית חברתית של שנים שתקרוס״.
ממשרד האוצר נמסר:
"התכנית הכלכלית להתמודדות עם וירוס קורונה כללה 2 מיליארד שקלים סיוע לעמותות. סכום זה הוקצה למספר מטרות:
- סיוע לעמותות המגזר השלישי בתחומי חינוך ורווחה באמצעות הקמת קרן בשיתוף הג'וינט.
- סיוע ייעודי לטובת שימור רצף פעילות גופי התרבות המהווים את החלק הארי של העמותות הנתמכות על ידי המדינה.
- קבלת מענה דרך מנגנוני הסיוע הרוחבי- למשל מענקי הוצאות קבועות מרשות המיסים, לעמותות שיש להן לפחות שליש הכנסות עצמיות, מענק תעסוקה לעמותות שיש להן לפחות 40% הכנסות עצמיות, ארנונה, קרן הלוואות
- תוספת של 100 מיליון שאושרו במהלך אישור התכנית הכלכלית האחרונה.
"בנוסף, שר האוצר תיקן נוהל לעמותות הנתמכות על ידי המדינה וקבע שורה של הקלות רגולציה לטובת שימור היקפי התמיכה בשנת 2020."
