"הנושא של החלום הוא ההבדל המרכזי בין ילדות לילדים", אומרת שירי גולד, "ילדים, גם אם אין להם כישרון, הם קמים בבוקר והם יודעים כמו מי הם רוצים להיות. יש להם את החלום להיות מסי, לברון ג'יימס או דני אבדיה. ילדה קמה בבוקר ואין לה איזה חלום בספורט. לגיטימי בחברה שלנו שנערה חולמת להיות נועה קירל או אנה זק, אבל לא תמיד לגיטימי כשילדה חולמת להיות ספורטאית".

גולד (44), כדורסלנית ושחקנית נבחרת ישראל בעברה, עבדה עשר שנים בפרויקט 'אתנה' לקידום ספורט הנשים בישראל, וכיום היא מנהלת התפעול של מחלקת הנערות והילדות במכבי תל אביב כדורסל, מחלקה שאותה הקימה לתחייה לפני שנתיים. היא גם בעלת  "GOLDTEAM", חברה המשווקת הרצאות של ספורטאים ובעיקר של ספורטאיות, כמו: ירדן ג'רבי, לימור מזרחי, קארין סנדל, מורן סמואל ואנסטסיה גלושקוב.

שירי גולד: "אין לנו תרבות של ספורט נשים, את צריכה להמציא פה את הגלגל" (צילום: אלבום פרטי)

"כשילדה פוגשת ספורטאית כמו ירדן ג'רבי או אנסטסיה גלושקוב", אומרת גולד, "היא הולכת הביתה ואומרת 'וואו, הזדהיתי עם מה שהיא אמרה'. כך זה צריך להיות".

"כשאין מודעות לא יקרה שינוי"

לדעתה, המחסור במפגש ובחשיפה של נשים בספורט עם ילדות ונערות היא נקודה מכרעת ביכולת של תרבות ספורט הנשים בישראל להתפתח. "כשהקמתי את העסק", היא מספרת, "היה לי חשוב שיהיו נשים איכותיות עם סיפור טוב שישפיע. למשל ירדן ג'רבי נתנה הרצאה גדולה, היו 400 איש, ואני בטוחה שזה חלחל להרבה מאוד הורים. אולי זה פתח להם את התיאבון לתת לבנות שלהם להתנסות בחוג ג'ודו או טקוואנדו או כדורעף. מה שחסר לילדות זה מודליות לחיקוי, לא כי הן לא קיימות, פשוט לא שומעים עליהן".

כדי לעשות את השינוי בתודעה של הורים וילדות נדרש, לדבריה, פיתוח תרבות שמאפשרת לילדות ונערות לעסוק בספורט. "אין לנו תרבות של ספורט נשים, את צריכה להמציא פה את הגלגל. לחנך את האנשים. להכניס תכניות שקשורות לזה מגיל הגן. לעשות קמפיינים ארציים שקשורים לספורט, למגדר, לשוויון. כשאין מודעות לנושא, לא יקרה שינוי".

"ככה יפה לי"

אם מדברים על קמפיינים, חובה להזכיר את "ככה יפה לי", קמפיין שיזמו מעיין גרינברג ומיכל אייזנשטיין, בעקבות כינויה של ירדן ג'רבי "בחורילה", בתוכנית "הישרדות וי.איי.פי". בקמפיין השתתפו ספורטאיות מובילות בישראל, בהווה ובעבר, הוא גרף אלפי לייקים ומאות שיתופים ועורר דיון חשוב של העצמת נשים בספורט.

גם גולד השתתפה בו. "התחברתי לקמפיין בדיוק בגלל שהוא מדבר את החסמים שילדה חווה. היא מתעסקת בספורט תחרותי ואז הגוף שלה משתנה ונכנס כל העניין של דימויים. ברגע שיש קמפיין כזה ברשתות וההורים והילדים נחשפים אליו, זה נותן יותר לגיטימציה לבנות לעשות את מה שהן אוהבות, גם אם זה אומר שהגוף שלהן מתחזק, כי זה חלק מהדרך להצלחה".

הכינוי "בחורילה" שנאמר בתוכנית פופולרית משפיע על הבחירה של ילדות לעסוק בספורט?
"ירדן ג'רבי אמרה: 'אני כבר לא מתרגשת מהמילה הזאת, ואני יודעת איך ילדות ונערות כן מתרגשות'. לכן היא עשתה מזה סיפור, כי היא יודעת כמה ילדות לוקחות את זה קשה, גם אני כילדה לקחתי את זה קשה".

"פחות הזדהות עם שחקניות מקומיות"

כשגולד שיחקה כדורסל בסוף שנות ה-90, כדורסל הנשים היה בשיא הפופולריות שלו בארץ. "היו אז כוכבות ישראליות מדהימות", היא אומרת, "וגם לא היו כל כך הרבה זרות. הייתה אווירה מטורפת בליגה, היו משחקים טובים והיה המון קהל. אבל משהו השתנה בדרך, עלה מספר הזרות ונהייתה פחות הזדהות עם שחקניות מקומיות". את זה היא אולי תצליח לתקן בתפקידה במועדון הכדורסל של מכבי תל אביב.

קבוצת הנשים הראשונה של המועדון הוקמה ב-1957, ובמשך שנים ארוכות הייתה אחת הקבוצות החזקות בכדורסל הישראלי עם זכייה ב-11 אליפויות ו-12 גביעי המדינה. לאחר הזכייה בדאבל (עונת 1975-76) החלה הידרדרות איטית של הקבוצה עד שב-2003 היא פורקה סופית.

אימון במחלקת הילדות של מכבי תל אביב בכדורסל (צילום: מכבי תל-אביב דור העתיד)

לפני כשנתיים, 15 שנה לאחר הפירוק, אלון בן זקן שמנהל את מחלקת הנוער החליט להקים מחלקת נערות וילדות בסיוע ועידוד רשות הספורט בעיריית תל אביב. "המטרה שהצבנו לעצמנו", מספרת גולד, "היא שכל ילדה או נערה בתל אביב שתרצה לשחק כדורסל, תוכל להגיע למכבי תל אביב. בהתחלה פתחנו איפה שאושר לנו בתל אביב חוג לבנות של בית הספר לכדורסל. סיימנו את העונה הראשונה עם 130 בנות, ובעונה הקרובה יהיו לנו 2 קבוצות קט-סל וקבוצת ילדות".

והשינוי במועדון כבר ניכר, לדבריה. "לתחושתי זה משהו שהפך את השיח במועדון להרבה יותר שוויוני. יש כבר הרבה מאמנות שרוצות להגיע לאמן פה. אין מצב שאפגוש את שמעון מזרחי והוא לא ישאל אותי מה עם הבנות? כמה בנות יש ואיך הולך?".

שירי גולד: "שכל ילדה או נערה בתל אביב שתרצה לשחק כדורסל, תוכל להגיע למכבי" (צילום: אלבום פרטי)