המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי מקדם יוזמה של תו תקן רשותי ל'קהילתיוּת', במסגרתו יתוקצבו תוכניות מקומיות בנושא. רשויות שיבחרו להשתתף בפרויקט ויעמדו בתנאי התקן יקבלו תקציב תוספתי מהמשרד לחיזוק הפעילות בתחום לשנים 2023-2021. השרה אורלי לוי אבקסיס ל'דבר': "עשייה קהילתית היא חשובה, אך בצידה חייבים לבוא הערכה ומדידה כדי לדעת האם התוכניות אפקטיביות ועומדות במטרותיהן".

"התו הקהילתי הוא יישום של מודל שהשתמשנו בו בעבר בעניין פגיות בבתי חולים, במסגרתו ניתנת תוספת תקציבית למי שעומדים ביעדים שנקבעו להם או מראים התקדמות" מסבירה השרה, "מדובר בכלי משמעותי בידי כל ראש רשות להערכת האפקטיביות של התוכניות הפועלות תחתיו, כדי לשפר את איכותן ולהעצים את התוכניות שעובדות, וככלי לבניית תוכניות עבודה יישוביות בהתאם למדדים".

לדבריה, "זה מהלך שיכול לשפר את איכות החיים בקהילות רבות בישראל, שייבנה במשותף עם כל רשות ורשות, שמהוות שותפות מרכזיות שלנו לעשייה".

על פי חגי רזניק, מנכ"ל המשרד, תו התקן לרשויות המקומיות נהנה בשיתוף עם מרכז 'שדמות למנהיגות בקהילה' במכללת אורנים, והוא מורכב מיישום של חמישה ערכי ליבה קהילתיים: חיזוק זהות מקומית, מימוש נכסים קהילתיים, הגברת הלכידות החברתית, קידום יוזמות והשתתפות ויצרת שותפויות רב מגזריות.

"לקחנו  את הרעיון בעצם בהשראת תקני ה-ISO של עולם התעשייה, שחברה או מפעל מתחייבים בעצם לעמוד במדדי איכות שונים, ונבחנים עליהם תדיר", מסביר רזניק ל'דבר'.

לדבריו, למעלה מ-40 רשויות כבר התחילו את התהליך עם המשרד, כשמדידתן בהתאם לתו התקן נעשית באמצעות עבודה של מטה הרשות מול מטה המשרד, ובחינה משותפת של תוכניות העבודה שלהן.

"תהליך המדידה וההערכה יימשך באופן תדיר במהלך שלוש שנות התקצוב", הוא מבהיר, "הרשות והמשרד יוצרים, ביחד למעשה, תוכנית עבודה הכוללת את הסל התוספתי, המאפשרת העצמה של תוכניות הקיימות כבר ברשות".

רזניק מקווה כי כבר ב-2021 יוכל המשרד להעניק כ-10 מיליון שקלים במסגרת תוכניות העבודה המשותפות שייבנו.

על פי רזניק המשרד מעוניין לחזק  תוכניות כדוגמת הגברת הפעילות הקהילתית בפארקים או גינות שעשועים באמצעות קבוצות ספורטיביות ופעילות נוער; יצירת הכשרות הורים; תוכניות במרכזי הצעירים לשילוב תעסוקתי בתוך העיר; סדנאות העצמה לממלאי תפקידים בהתנדבות בשכונות; או הרחבה ותקצוב גבוה יותר של תוכניות מניעה כמו חינוך לגלישה נכונה במערכת החינוך. לדבריו, "אם יש היום, למשל, רשות שמציעה שאטלים קהילתיים לשמורת טבע, באמצעות התקציב התוספתי ניתן יהיה לאפשר לתושבים גם כניסה חינם לשמורה".

המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, שהוקם במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית, אמון בין היתר על התוכניות הלאומיות למניעת התמכרויות ואלימות, ואחראי על הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, תוכניות עיר ללא אלימות, מסיל"ה, אגף לחברה הערבית כחלק מהתוכנית הלאומית למניעת פשיעה בחברה הערבית ועוד.

אולם, על פי אנשי המשרד, הם מעוניינים להתמקד לא רק במניעה, אלא גם בצד הפיתוח האקטיבי של הקהילתיות וחיזוק החוסן החברתי. מלבד תוכנית תו התקן הקהילתי,  יזם המשרד סדרה של פרויקטים ושיתופי פעולה, כמו פרויקט 'משפצים קהילה', בשיתוף התאחדות קבלני השיפוצים, במסגרתו מתחברים כוחות וגורמים קהילתיים ולומדים לבצע שיפוץ משותף עבור הקהילה; פרויקט 'קהילה בשמורה', בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, ליצירת סיורים מודרכים בשמורות הטבע שבקרבת הקהילה1 ופרויקט 'קהילה מאמצת אתר' – לימוד פנים קהילתי באתר היסטורי ועוד.