לא כל יום אפשר לראות ריב מתוקשר בין שני הגופים הבכירים ביותר בהנהגה הכלכלית בישראל, בו הדמויות הבכירות ביותר מאשימות אחת את השנייה בחוסר מקצועיות. נדיר עוד יותר לראות סכסוך מתוקשר כל כך סביב עניין שולי כל כך כמו גרף שפרסם בנק ישראל על גובה הסיוע הממשלתי במהלך המשבר, נגדו יצאו היום (שלישי) בכירי משרד האוצר.
מה שבכל סיטואציה אחרת היה זוכה להתעלמות, הפך היום למוקד חילופי האשמות קשים, ככל הנראה בגלל פרסום כותרת על בסיסו. התקרית לא מלמדת הרבה על אף אחד מהצדדים, אבל אפשר ללמוד ממנה דווקא על הפחד במשרד האוצר מתחושה בציבור הישראלי שהממשלה לא עושה מספיק כדי לתמוך במשק בזמן משבר הקורונה. תחושה שעלולה להפוך לחומר נפץ פוליטי.
כאמור, מדובר בגרף, שולי למדי, שפורסם במסגרת דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל. הגרף מציג את גובה הסיוע שהעניקה הממשלה מאז תחילת משבר הקורונה, לעומת היקפי הסיוע במדינות האחרות. התמונה שעולה ממנה עגומה למדי" רק 3.7% מהתוצר בישראל, לעומת 11.5% באוסטרליה ו-9.8% בארה"ב.
מה, שכנראה, הצית את זעם האוצר היה הכותרת לידיעה על הדו"ח באתר Ynet: "אנחנו בתחתית העולמית מבחינת סיוע למשק במשבר". במשרד מיהרו לצאת נגד הדו"ח כולו, ובצעד חריג הגדירו אותו כ"דו"ח לא רציני", ואמרו שמדובר בעבודה חובבנית. בכיר באוצר שצוטט בגלובס עקץ את בנק ישראל, ואמר שהוא "מקווה שדיוני הריבית נעשים באופן מקצועי יותר".
מדובר בנושא רגיש, שנוגע לביקורת שכבר הוטחה בגללו ביקורת על התנהלות האוצר. מישהו במשרד זיהה, כנראה, את הפגיעה התדמיתית האפשרית מכותרת מסוג זה, שהספיקה כבר לקבל שיתופים והתייחסויות רבות ברשתות החברתיות, כולל פוסט של ח"כ ניר ברקת (הליכוד), והחליט לצאת למתקפה תקשורתית לא רק נגד הגרף אלא נגד הדו"ח כולו.
אותו אדם במשרד האוצר ידע, כנראה, שכדי לתפוס כותרות שיתחרו עם הכותרת השלילית צריך לתת מכה תקשורתית. את הציבור לא מעניין גרף יבש, שמופיע אי שם בדו"ח של בנק ישראל. מה שדווקא עשוי לעניין ולתפוס כותרות הוא ריב מתוקשר בין שני הגופים הכלכליים הבכירים ביותר במדינה. כזה בו כל צד מאשים את השני בחוסר מקצועיות.
אז האם הביקורת של האוצר מוצדקת? כן ולא. בבנק ישראל הבהירו שמדובר בגרף שמציג את הסיוע למשק עד לסוף יוני, היות והדו"ח הוא חצי שנתי. התכנית הכלכלית בהיקף 80 מיליארד שקלים אושרה ביולי, ולכן לא נכללה בגרף. "צר לנו שזו תגובת משרד האוצר, שמתעלמת ממסגרת הזמן והניתוח המקצועי של הדו"ח" נמסר מהבנק.
עם זאת, יתכן שהיה נכון להתחשב ברגישות הציבורית שקיימת סביב שאלת הסיוע למשק, ולכל הפחות להבהיר שמדובר בגרף לא עדכני.
האוצר כמובן מיהר לשחרר נתונים משלו, שמייצגים את הרמה העדכנית, לטענתו, של הסיוע למשק. אלא שגם הנתונים של משרד האוצר מעלים שאלות, ופורסמו ללא הסבר.
בהודעה לתקשורת טענו במשרד האוצר שהיקף הסיוע של הממשלה עומד על 13.9% מהתוצר, מה שהיה מציב את ישראל כמדינה עם היקף הסיוע הגבוה בעולם. זה, כמובן, לא נכון. בדיקה קצרה של הנתונים הנלווים להודעה, העלתה שלמעשה מדובר בשילוב של הסיוע התקציבי הישיר וערבויות המדינה.
גם על פי הנתונים של האוצר, הסיוע התקציבי הישיר למשק עומד על 9.2% מהתוצר בלבד. אלא שגם זה נתון שלא ברור כיצד חושב. תכנית הסיוע הכלכלית עומדת על 88 מיליארד שקלים, כ-6.25% מהתוצר.
בשורה התחתונה, ישראל היא לא מהמדינות שבהן היקף הסיוע היה הנמוך ביותר, אבל הסיוע בהחלט גם לא היה מהגבוהים ביותר ובוודאי לא הגבוה ביותר בעולם כולו.