דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הרב עדין שטיינלץ

הוקרה / "כל עוד יש יהודים שאינם מכירים את ארון הספרים היהודי, הוא עוד צריך לעבוד"

על דמותו של מתרגם התלמוד הבבלי לעברית. תלמידו של הרב עדין שטיינזלץ ז"ל במלאת שבעה למותו | טור אישי

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ ז"ל. (קרדיט: ישיבת הרב עדין שטיינזלץ, ויקימדיה קומונס)
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ ז"ל. (קרדיט: ישיבת הרב עדין שטיינזלץ, ויקימדיה קומונס)
דוד שמחון
דוד שמחון
כותב אורח
צרו קשר עם המערכת:

לפני כמה חודשים נכנסתי לרב שטיינזלץ ז"ל לשיחה אישית. מאז שלקה בשבץ מוחי, לפני כארבע שנים, השיחות האלה לא היו קלות עבורי. נראה שגם לא עבורו. הוא כמעט ולא הצליח לדבר, והרגשתי שמסך מפריד בינינו.

סיפרתי מעט ממה שקורה איתי. מילאתי את אוויר החדר במילים שלי, במקום המילים שלו שכל כך רציתי לשמוע. אז, במאמץ אדיר, הוא הצליח לומר לי משפט אחד. משפט שהצליח לבקוע דרך החומות שסגרו אותו: "תלמד יותר תורה". נדמה לי שזה מיצה את מה שהוא רצה לומר כל חייו.

הכרתי את הרב מאז שהייתי בכיתה ז', כשנכנסתי ללמוד במוסדות מקור חיים שבראשם עמד. יכולת ללמוד במוסדות שלו שנים בלי ליצור איתו קשר ממשי. אבל אפשר היה גם ליצור איתו קשר עמוק ואינטימי. בכיתה י"א זה קרה לי, בלי שהתכוונתי. כרתי איתו ברית, ואני חושב שזה היה הדדי. מאז, הוא היה מורי ורבי.

הרב שטיינזלץ הפך לדמות המשפיעה בחיי. אין צומת בחיים שהוא לא היה שותף אליה, בעצה טובה, בברכה, בהכוונה ובנוכחות.

דוד שמחון ובנו ישראל, במפגש עם הרב עדין שטיינזלץ לקראת בר המצוה של ישראל (צילום: אלבום פרטי)
דוד שמחון ובנו ישראל, במפגש עם הרב עדין שטיינזלץ לקראת בר המצוה של ישראל (צילום: אלבום פרטי)

הוא היה איתי כשהתלבטתי איפה ללמוד, בטלפון תוך כדי תעסוקה מבצעית מורכבת, כשהייתי שבור לב, כשהתחתנתי, כשנולדו ילדיי, כשהתלבטתי לגבי תפקיד, כשבניתי את ביתי. בכל יום הולדת שחגגתי קיימנו שיחה אישית, אותה הייתי מסכם כדי לא לשכוח כלום.

ברגעים קשים וברגעים נפלאים – תמיד תחת המבט שלו. מבט שמשלב הומור, רוך, עין טובה ואהבה, יחד עם תובענות חסרת פשרות.

הזמנה למשהו אחר לגמרי

רבים, אפילו בציבור הדתי, מסתייגים מרבנים. מצמצמים את ההנחיה 'עשה לך רב' מפרקי אבות עד כמה שאפשר. עבור רבים, רב הוא דמות הלכתית מקצועית, שנותנת עצות והנחיות הלכתיות, או מישהו שמלמד תורה. אבל הרב שטיינזלץ הזמין אותנו למשהו אחר לגמרי.

כששמעתי את שיעוריו הרגשתי שאני שומע מילים נדירות שמעולם לא נאמרו, ושאני חייב לכתוב אותן על ליבי"

זה לא שהוא לא לימד תורה. הוא לימד אותי המון תורה, ויעידו על כך המחברות המלאות בסיכומי שיעוריו בכתב צפוף. לא סיכמתי אף שיעור כפי שסיכמתי את שיעוריו, כי היה בהם יותר מאשר חומר לימוד בלבד. כששמעתי אותם, הרגשתי שאני שומע מילים נדירות שמעולם לא נאמרו, ושאני חייב לכתוב אותן על ליבי. הרב גם ענה על שאלות הלכתיות ורוחניות, כמובן. הוא אפילו נתן עצות פוליטיות ומקצועיות, ולהבדיל גם אישיות ומשפחתיות.

המתנה שמעניקה משמעות

מעבר לכל אלה, הרב שטיינזלץ היה גם עמוד האש שלי וגם עמוד הענן.

עמוד הענן שאפשר לי לפגוש כל פעם את השמיים. שכל מפגש אתו היה כמו להמריא לגובה רב, ממנו רואים את העולם באופן אחר וחדש לחלוטין. גובה ממנו כל הבעיות הקטנות מתגמדות ואפשר לראות מה באמת חשוב ומה לא.

עמוד האש, כמו מצביא או רב חובל, שנתן לי תמיד את הרגשה שאני חלק מצוות קריטי. הוא שידר לי שאני חשוב, שהוא ממש בונה עליי. זו המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לבן אדם, להעניק לו שייכות ותפקיד. הוא העניק לי את המתנה הזו שמעניקה לי משמעות כל יום ויום בחיי.

לא רק אני איבדתי רב. הרב שטיינזלץ ראה את עצמו כמורה של כולם. המורה הכי מחויב שאי פעם היה כאן. זו לא רק קלישאה יפה, אלא אחריות קיומית שלא נתנה לו מנוחה. אם היה איפשהו בעולם יהודי שלא יכול ללמוד – הוא ראה את זה כאחריות ממשית שלו לדאוג שהוא יוכל ללמוד.

תלמוד שטיינזלץ. "ביקש לפתוח בפני כל יהודי את האפשרות ואת המחויבות לחזור לאוצרות שלו" (צילום: אלון חוטר)
תלמוד שטיינזלץ. "ביקש לפתוח בפני כל יהודי את האפשרות ואת המחויבות לחזור לאוצרות שלו" (צילום: אלון חוטר)

לכן, במשך השנים התרגלנו לכך שהרב טס לכל קצוות תבל, לפגוש יהודים בכל מיני 'חורים' ולדרבן אותם ללמוד, ללמוד וללמוד. לכן, הוא גם דאג לתרגם את ספרי היסוד היהודיים. בראש ובראשונה התלמוד הבבלי, אבל גם התנ"ך, המשנה והסידור, כך שיהיו נגישים לכל אחד ואחת, בכל העולם.

המשימה הזו הוגדרה על ידו תחת הכותרת – Let My People Know – 'למד את עמי', כקריאתו של משה רבינו לפרעה – 'שלח את עמי'. הוא לא יכל לקבל את זה שיש יהודים שאין להם קשר לתורת ישראל, או שתורת ישראל נחסמה עבורם. הוא ציטט פעמים רבות את המשפט במדרש "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו" – שהקב"ה מוכן כביכול שישכחו ויזנחו אותו – רק שלא ישכחו את תורתו.

בעיניו, יהודי ישראלי שאין לו בסיס איתן בארון הספרים היהודי הוא 'גוי דובר עברית'. המחויבות שלו לשנות את המציאות הזו הפכה את הביקורת הנוקבת לביקורת עצמית, בראש ובראשונה"

הרב התגאה בפנינו שהוא מכיר יהודי באחד הקיבוצים, שיושב בשבת בבוקר, מעשן מקטרת ולומד תלמוד בבלי מהספרים שלו. זו הוא ביקש לפתוח בפני כל יהודי את האפשרות ואת המחויבות לחזור לאוצרות שלו, בלי קשר לזהות מגזרית או דתית.

בעיניו, יהודי ישראלי שאין לו בסיס איתן בארון הספרים היהודי הוא 'גוי דובר עברית'. זה לא היה נעים לשמוע, אבל המחויבות שלו לשנות את המציאות הזו הפכה את הביקורת הנוקבת לביקורת עצמית, בראש ובראשונה. כל עוד ישנם כאלה, הוא כנראה עוד צריך לעבוד. הוא כתב באחד הספרים שלו שאין שום קהילה יהודית או זרם יהודי שהצליח לשרוד וליצור המשכיות בלי שלימוד התורה, והתלמוד הבבלי בפרט, היה במרכז הפעילות שלו.

והוא לא רק קרא לאנשים ללמוד. הוא תבע מהם לחיות.

***

דוד שמחון הוא עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, לשעבר סמזכ"ל חינוך בתנועת הנוער בני עקיבא.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!