קרוב ל-300 אלף תלמידי החינוך המיוחד ייכנסו בעוד שבועיים בשערי מוסדות החינוך המיוחד וכיתות השילוב. הורים לתלמידים וארגונים העוסקים בתחום מתריעים שמשרד החינוך השאיר אותם מאחור ואינו ערוך לתחילת השנה. הם נאבקים ביישום רפורמה שעלולה לקצץ בסל הסיוע שיקבל כל תלמיד, ומצביעים על מאות תלמידים שעדיים אינם יודעים היכן ילמדו ב-1 בספטמבר. לטענתם, גם מתווה הלימודים בקורונה שיזם השר גלנט מפלה חלק מתלמידי החינוך המיוחד.

"שילוב והכלה אינם כותרות, צריך לקדם אותם במדיניות אפקטיבית", אומר ל'דבר' עו"ד מיכאל זץ, מנהל האגף לקידום זכויות בעמותת אלו"ט התומכת בילדים ונוער עם אוטיזם. "התחושה היא שהמדינה פשוט לא מבינה, ובשביל ההורים הכול חייב להיות בעיכוב ובמאבק מתמיד."

בזמן הגל הראשון של הקורונה החינוך המיוחד הושבת לחלוטין. מערכת הלמידה המקוונת התגלתה כלא אפקטיבית ברוב המקומות בהם היא נוסתה, ובמשך חודש וחצי הילדים נותרו עם הוריהם ללא מענה פדגוגי, טיפולי ורווחתי. החינוך המיוחד אמנם היה הראשון לחזור לפעול, אך בתחילה הוא פעל ללא הסעות, וחלק מהילדים נאלצו להישאר בבית.

"הילדים המשולבים ילמדו בכיתות ריקות כשחבריהם ילמדו בבית"

כצעד ראשון בהפקת הלקחים מהגל הראשון, הן בארגונים והן במשרד החינוך הבינו שהמצב בו מערכת החינוך תיסגר באופן הרמטי ותשאיר את ילדי החינוך המיוחד והמשולב בבתים לא יוכל לחזור על עצמו. הדברים באו לידי ביטוי גם במתווה האחרון של שר החינוך, יואב גלנט, שאושר בממשלה לפני שבוע. על פי המתווה בתי הספר של החינוך המיוחד יישארו פתוחים תמיד, וכלל הילדים בכל שכבות הגיל ילמדו יום לימודים מלא, עם כל הטיפולים הנדרשים ומערכת ההסעות.

אחד ההיבטים השנויים במחלוקת במתווה הוא תלמידי החינוך המיוחד שלומדים בחינוך המשולב – כלומר בבתי ספר הכלליים. המתווה קובע שהם ימשיכו להגיע לבתי הספר גם בימים בהם חבריהם לכיתה לומדים מהבית, עם כל הסייעות והצוות הטיפולי. הארגונים וההורים דורשים לאפשר להם ללמוד מהבית בליווי הסייעות שלהם. "בזמן שכל חבריהם ישבו בבתים, הילדים המשולבים ישבו לבד בכיתות ריקות בבית הספר? זהו אינו שילוב, זוהי החרגה", אומר זץ.

באלו"ט מסבירים שחלק ניכר מהתלמידים שעל הרצף האוטיסטי יכולים ללמוד למידה מקוונת בליווי סייעות פדגוגיות. במשרד החינוך, ברשויות המקומיות ובהסתדרות המעו"ף המייצגת את הסייעות מתנגדים ללמידה מהבית, שלטענתם חורגת ממסגרת האחריות של הסייעות הפדגוגיות, והופכת אותן למטפלות ביתיות.

"רפורמה שמכסה על קיצוץ עמוק"

סוגיה נוספת שמעוררת את זעמם של ארגוני ההורים לילדים על קשת המוגבלויות היא יישום הרפורמה בחינוך המיוחד, שהחל בשנה החולפת כניסוי במחוז צפון בלבד ויתרחב בכלל בתי הספר. הרפורמה מרחיבה את שילוב ילדי החינוך המיוחד בבתי הספר הכלליים, אך זכתה לביקורת על היעדר משאבים, תקנים והכשרות בבתי הספר המשלבים.

ההורים חוששים ממצב שבו תלמיד מהחינוך המיוחד יגיע לכיתה ב-1 לספטמבר ויפגוש שם תלמידים שלא עברו שום הכנה בנושא, ומורה שלא קיבלה כלים להוביל את השילוב מבחינת חינוכית. בפברואר, רגע לפני הקורונה, פורום ההורים הארצי השבית ליום אחד את הלימודים בדרישה להקפיא אותה.

"יש חשש אמיתי שהחלק הארי של הרפורמה מכסה תחתיו קיצוץ עמוק בסל השירותים לתלמידים", אומר זץ, "הנתונים של משרד החינוך הם מאוד כלליים, והישגים של מודל הפיילוט שעבר במחוז צפון לא ברורים בכלל". גם בהסתדרות המורים מבקרים קשות את הרפורמה: "במשך שנתיים הסתדרות המורים התריעה כי הרפורמה מתעלמת לחלוטין מבעיות קשות שנוצרות בשטח בעקבות השינויים שהמדינה החילה באופן חד צדדי", אמרה המזכ"לית יפה בן דוד לפני כחודש, "הבהרנו כי שילוב והכלה מצריכים משאבים רבים יותר ממה שקיבלו המשפחות ובתי הספר".

כחלק מהרפורמה שונה גם אופן הפעולה של ועדות האפיון וההשמה שקובעות את רמת התפקוד של הילד, ואת היקף סל הסיוע שיקבל במידה וייכנס לבית ספר משלב. לטענת הארגונים, הרפורמות אפשרו למורים שלא הוכשרו לחינוך מיוחד לקבוע את רמת תפקודו של הילד על ידי שאלון אפיון (שאלון ראמ"ה) שמולא על ידם, והיווה את מרכז הכובד בהחלטת הוועדות על עתידם של הילדים. לפני כחודש קיבל בג"ץ את עתירת ההורים כנגד משרדי האוצר והחינוך, והורה על שינוי אופן הפעולה של הוועדות באופן שיחזיר את הכח לאנשי המקצוע ויאפשר גם לבחון מחדש החלטות שהתקבלו.

"היחס הוא יחס של הטבה, עושים טובה שנותנים להם בכלל משהו", מספר ל'דבר' עו"ד חמי גולדין, מנהל יחידת מיצוי זכויות מארגון קשר. מזה כמספר שבועות הוא משוחח מדי יום עם עשרות משפחות ומסייע להן להתמצא בנבכי המתווה החדש.

גולדין מסביר שתהליך ההחלטה של הוועדות ארוך ויכול לכלול מספר מפגשים, ורק לאחריו מתחיל תהליך שיבוץ הילדים למסגרת. התוצאה היא שגם כעת, שבועיים לפתיחת השנה, ילדים רבים נותרו עדיין ללא שיבוץ. משרד החינוך אינו מפרסם את הנתונים, אך להערכתו של גולדין מדובר במאות ילדים. "הורים מגיעים לאוגוסט לאחר מעבר בין עשרות מסגרות, כדי להבין אם הן מתאימות או האם יש בהן מקום. ילד של חבר שלי נמצא בבית מחודש מרץ, וגם ב-1 בספטמבר הוא לא יגיע לבית הספר כי אין פתרון".

בדיון בוועדת החינוך בכנסת השבוע השתקפה שורה מדאיגה של בעיות נוספות בהיערכות לפתיחת השנה, רובן נוגעות להיעדר תקציבים נדרשים. בין היתר דווח על היעדר תקציבים ברשויות המקומיות להפעלת מסגרות החינוך המיוחד, ועל מחסור מתמיד במטפלים בתוך מערכת החינוך. היעדר תקציב מדינה מאושר פוגע אנושות גם בתוכניות ארוכות טווח. גם תיקון עיוות התקצוב במוסדות החינוך המיוחד של החינוך המוכר שאינו רשמי (בעיקרם מוסדות חרדיים) התעכב, על אף שהיה אמור לצאת לפועל כבר ב-2019. כרגע הם עדיין מתוקצבים בכמחצית מיתר מוסדות החינוך המיוחד. שר החינוך גלנט ומנכ"ל המשרד, עמית אדרי, כלל לא הגיעו לוועדה.

נציגי משרד החינוך בוועדה טענו שהקשיים בהיערכות נגרמו עקב נגיף הקורונה. גולדין רואה בכך תירוץ בלבד. "זה לא קשור בכלל לקורונה", הוא אומר, "הבלגן ברפורמה ידוע מעל לשנה, ועל בעיותיה התריעו כבר לפני שלוש שנים. אפילו בג"ץ הוכיח את משרד החינוך על כך שהוועדות לא מתנהלות לא כמו שצריך. ההורים לא היו צד בהחלטות, לא קיבלו את הפרוטוקלים המגיעים להם על פי החוק, הורים פתאום התוודעו לכך שהסייעות והטיפולים המיוחדים לילדים שלהם קוצצו"

"המערכת מאוד מייאשת", אומר זץ, "הורים שיש להם שניים, שלושה ילדים עם צרכים מיוחדים פשוט מרימים ידיים מרוב התעסקות בירוקרטית".