"להודעה הזו אין אח ורע בשום מקרה. לא מכיר מקום שהמליצו לא להגיע אליו", אומר באכזבה אלי רגב, ראש מועצת ירכא. רגב מתייחס להודעה שיצאה מטעם משרד הבריאות ביום חמישי האחרון, והזהירה מפני כניסה של אזרחים ליישוב.
רגב מכהן בשנים האחרונות כיו"ר הועדה הקרואה של ירכא. ישוב שהרוב הגדול מתוך 16,000 תושביו דרוזים, ובשנים האחרונות הפך למוקד מסחר וקניות עמוס. עשרות אלפי ישראלים הכל הארץ עושים קניות בירכא, ובעיקר בשבתות.
"לפני שהגעתי לדיון עם משרד הבריאות, התייעצתי עם בעלי עסקים, שביקשו להימנע ככל הניתן מסגר. במערכת הבריאות רצו סגר, אבל תוך כדי הדיון הם קיבלו את עמדתי שלא להכריז על סגר. ואז הגיעה ההודעה הזו".
איך הגיבו התושבים? בעלי העסקים?
"זה יצר תחושה לא טובה בירכא. הם אומרים לי 'גם בכפר קאסם וגם בג'לג'וליה היו שיעורי הדבקה גבוהים. לא עשו שם מה שעשו פה. למה אנחנו שונים?' אז אני מסביר שהיקף המסחר בירכא גדול דרמטית מכל מקום אחר. החנויות פה אוספות אנשים מכל הארץ. ואז, לא רק שירכא תדביק אלא גם תידבק. רצו למנוע התקהלות. כולם מכירים את היקפי המסחר וההתקהלות בירכא".
מה ההפסד שנגרם לעסקים בירכא?
"עשרות אלפי אנשים מגיעים בכל שבת. השבת הזו הגיעו בערך 20% מהמבקרים. העסקים הגדולים עדכנו אותי על פדיון של 20%. יש עסקים בביג שירדו לאפס. 100% ירידה בפדיון". יש לציין שבתקופת 'בין הזמנים' ירכא הייתה עמוסה גם במהלך השבוע, כשרבים מהקהילה החרדית הגיעו לעשות קניות ולבלות בישוב".
אז אולי היה דווקא משתלם להכריז על סגר במחשבה לאחור? כך עסקים היו זכאים אולי לפיצוי.
״זה לא עסקים שמחפשים סיוע. סגר היה מאפשר אולי לקבל פיצוי אבל הוא לא היה מכסה את כולם. מרכז מזון ירכא (אחד ממרכזי הקניות הגדולים בישוב) לא היה מקבל פיצוי כי הוא היה נשאר פתוח. הסגר היה נותן מכה של שבוע ויותר.
מה עושים עכשיו?
״אני מאוד מקווה שנוכל להשתחרר מהסיפור הזה מהר. ביום שני פרופ' גמזו יגיע אלינו כדי להבין את המצב מקרוב. אני מקווה לשכנע אותו שאפשר יהיה להוריד את המגבלות בהקדם.
"מספר החולים המצטבר עולה אבל יש גם מחלימים ביניהם, והם לא תמיד סופרים אותם. היום לדוגמה, החלימו רשמית 30 איש והם לא ירדו מהרשימות של משרד הבריאות שיש לו דיליי של 48 שעות. כ-100 אנשים נוספים אמורים לצאת ממעגל החולי עד יום שלישי שזה 45% מכלל החולים. זה משטח את העקומה".
מה אתם עושים בשביל לשטח את העקומה?
"אחד הדברים המרכזיים שעשינו היה לקרוא לאנשים להיבדק. הקמנו דרייב אין ביישוב, קראנו לאנשים והייתה היענות מטורפת. למעלה מ-500 אנשים הגיעו היום. בשבוע האחרון נבדקו 2,500, ובשבועיים האחרונים 3,500 מתוך 16,000 איש. בדקנו כבר 25%. זה לא קיים בשום מקום בארץ.
"אם היו בודקים 150,000 מתוך 600,000 תושבי תל אביב, היו מוצאים 2,000 חולים. פשוט לא בודקים כל כך הרבה. אנשים עוברים את המחלה בלי סימפטומים. אנחנו עושים מלא פעולות יצירתיות כדי להתמודד עם המגיפה בירכא"
כמו מה?
"יצאנו במסע הסברה. הוצאנו 20 סרטונים: של השייחים בכפר, של מנהל בי"ח זיו בצפת, של חולת קורונה שמספרת שזה לא צחוק. צילמנו אנשים חולים מירכא שנמצאים במלון ומספרים שהתנאים טובים, כדי לעודד אנשים ללכת למלוניות.
"אין חולה שאנחנו לא מדברים איתו פעמיים ביום. גם אנחנו במועצה וגם קופות החולים. עשינו ויסות בתוך הבתים. במשפחות של חולים ובריאים העברנו את הבריאים לבית אחר, כדי לצמצם הדבקה. לשכן, לבן הדוד, למי שרק אפשר כדי להימנע מהדבקות במשפחה."
איך הגיבה המנהיגות הדתית?
"גם המנהיגות הדתית שותפה למאמץ. היום הייתה הלוויה של שייח, אז דיברתי עם שייח אחר שיעזור לצמצם את ההתקהלות בהלוויה. בדרך כלל להלוויות כל הכפר מגיע. אז אותו שיח הוציא קריאות והסתובב גם ברכב וכרז לאנשים שיישארו בבית ולא יבואו. הוא הלך לבית האבלים ואמר להם בשם הדת תצילו חיים, אל תבואו.
"בסוף גם שלחנו אס-אם-אסים לכל הכפר. הגיעו עשרה אנשים להלוויה. בטקס האבלות נכנסו אחד אחד ולא נשארו לשבת.
"בינתיים גם כל בתי התפילה נסגרו. 'אלף שנה, מאז שנוסדה הדת הדרוזית, לא סגרו בתי תפילה' אמר לי השייח. והנה הם סגורים. וההנהגה המקומית משתפת פעולה עם המצב. גם ההנהגה הדתית, השייחים וגם אנשי העסקים".
