המספרים שמאחורי חודשי הסגר נחשפים: על פי דו"ח החשבונות הלאומיים לרבעון השני של שנת 2020, התוצר הישראלי צנח ב-28.7% בחישוב שנתי בעקבות משבר הקורונה. זאת לעומת ירידה של 6.8% בלבד ברבעון הראשון. מדובר באומדן ראשוני, שצפוי להתעדכן בחודשים הקרובים.
מדובר בחודשים אפריל מאי ויוני, במהלכם הוטל סגר שאחריו החלה חזרה ההדרגתית אטית לשגרה. ברבעון השני חלה ירידה של 33.4% בתוצר העסקי. בכל המחצית הראשונה של שנת 2020, בה החלו השפעות הקורונה להיות מורגשות מאמצע חודש מרץ, חלה סה"כ ירידה של 10.1% בתוצר.
מדובר בפגיעה קשה למשק הישראלי, על אף שהפגיעה בחלק מהמדינות האחרות שסבלו מסגר ברבעון השני הייתה חמורה יותר. בבריטניה חלה ירידה של 59.8% בתוצר ברבעון השני, ובאיטליה חלה ירידה של 41%.
משבר הקורונה הביא גם לצניחה בהוצאות משקי הבית והשקעות במשק, חלק גדול ממה שגרם לפגיעה בתוצר. על פי הדו"ח, ההוצאות הפרטיות של משקי בית ירדו ב-43.4% ברבעון השני, וההשקעות בנכסים קבועים ירדו גם הם ב-31.6%. מי שנפגע במיוחד מהגבלות משבר הקורונה הוא ענף השירותים- ההוצאה לצריכת שירותים ירדה ב-79.5% ברבעון השני.
כמעט כל קטוגריות ההוצאה הפרטית חוו ירידה משמעותית ברבעון השני של שנת 2020. ההוצאה למוצרים בני קיימה ירדה ב-47.3%, שכולל ירידה של 84.9% בהוצאות לרכישת רכבים פרטיים. לעומת זאת, רכישת מוצרים לבית דווקא עלתה ב-45.9% בתקופה הזו.
הגורם היחיד שהגדיל את השקעותיו במשק הוא הממשלה, שהרחיבה את ההוצאה כדי לבלום את הירידה בפעילות הכלכלית. ברבעון השני חלה עלייה של 25.2% בהוצאה לצריכה ציבורית. ההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ברבעון השני ב-8.4%, וסעיף הרכישות עלה ב-80.5%, ככל הנראה כתוצאה מרכישת הציוד הרפואי הנדרש להתמודדות עם משבר הקורונה.
גם הפעילות הכלכלית של ישראל מול חו"ל ספגה מכה ברבעון השני, בעיקר בעקבות הירידה בביקושים. ברבעון השני ירד יצוא הסחורות והשירותים מישראל לחו"ל ב-29.2%, ויבוא הסחורות והשירותים לישראל ירדו ב-41.7%.
