התכנית להעביר את בתי הספר המקצועיים ממשרד הכלכלה לפיקוחו של משרד החינוך צפויה להביא לסגירתה של מערכת החניכות. יו"ר איגוד המוסכים, רונן לוי, אינו פוסל את התכנית על הסף אבל טוען כי היא אינה מתמודדת עם הצורך האמתי של מערכת ההכשרה המקצועית כדי שתתאים לדרישות התעשייה.

מה המצב כיום בענף המוסכים במשק?

"יש לנו מחסור קשה בידיים עובדות, בכל המקצועות, אנחנו מעריכים שבמקצועות האבחון חסרים כ-5,000 איש. יש מחסור קשה גם בפחחות וצבע. וכשאני אומר מחסור, אני מתכוון לא רק להיום אלא במבט לעתיד. היום לדוגמה, ענף הצמיגים מתפקד, אבל כשהמגמה היא שלא נכנסים אנשים חדשים לענף. להערכתנו, תוך 5-4 שנים יהיה מחסור של כמעט 7,500 ידיים עובדות. הרוב המוחלט של בוגרי מגמות מכונאות, אלקטרוניקה, מה שנקרא 'אוטוטרוניקה', לא משנה אם של משרד הכלכלה או החינוך, לא מגיע לענף. גם תלמידי בתי הספר המקצועיים של משרד הכלכלה, שעובדים במוסכים במהלך לימודיהם, לרוב לא חוזרים לענף בסופו של דבר. אני מעריך שכרגע ממקום שהוא מוצדק, זה לא מה שהם בחרו באמת, לא מרצון".

רונן לוי יו"ר אגוד המוסכים. התמונה באדיבות המצולם.

מה עמדת האיגוד בנוגע להעברתם של בתי הספר המקצועיים ממשרד הכלכלה?

"העמדה הראשונית שלנו הייתה שנוער צריך להיות במשרד החינוך. אבל המהלך הנוכחי של נתניהו לא ייתן כלום. צריך מהלך רחב ועמוק יותר. שהתעשייה, יחד עם משרד התחבורה, יקבעו את התכנים ביחס לצרכים בשטח ושמשרד החינוך שיתעסק בנוער.

"משרד החינוך צריך להיות מופקד על גיוס התלמידים לענף. לשכנע אותם שמדובר בבחירה של מקצוע לחיים, ביטחון תעסוקתי וביטחון כלכלי. צריך גם לבנות מסגרת שתיתן בגרות מלאה וגם הרחבה של מקצועות הרכב והכנה ללימודי תואר הנדסאי או מהנדס. כך שהמהלך עצמו של העברת בתי הספר ממשרד אחד לשני, לא ייתן כלום אם לא נשנה את כל מערך הלימודים מהיסוד".

האם העובדה שמשרד החינוך אינו יכול להפעיל מתכונת של עבודה תוך כדי לימודים אינה פוגעת בעקיפין בענף?

"נכון, כרגע המהלך פוגע. לכן אני אומר שזה מהלך שיכול להיות נכון אם עושים אותו נכון, אם עושים עבודת רקע בנושא. המהלך צריך לשלב את משרד הכלכלה והגורמים המקצועיים בלימודי התעודה וצריך לשלב גם את פעילות ההסמכה.

"צריך לעשות סדר בכל המערכת הזאת. צריך לסדר את כל הדבר הזה, היום, מי שמסיים את הלימודים – במשרד הכלכלה או במשרד החינוך או בחיל החימוש – לא, לא עונה על הצרכים בשטח. הוא יכול לסיים לימודים והתעודה שלו לא שווה שום דבר, לכן אנחנו באיגוד המוסכים אומרים שצריך לעשות עבודת תשתית לכל מערכת ההכשרה המקצועית.

"הסכם הביניים אין בו כלום, כרגע הוא מהלך תקשורתי. שוב, אם לא מסדירים את הכול, אין לו משמעות".

מה המהלכים שאתם מובילים כדי להסדיר את תהליך ההכשרה וההסמכה?

"מבחינתנו, המצב התקין הוא כזה שבו כל הגורמים – משרד הכלכלה, משרד החינוך וחיל החימוש –עובדים באותם סטנדרטים ומדברים שפה משותפת. נכון להיום אין שפה משותפת, כל אחד מלמד מה שהוא רוצה. אנחנו מנסים לפתור את המצב הזה כבר הרבה שנים דרך ועדות של משרד התחבורה, אבל ללא הצלחה.

"בשלב הזה, כשאף אחד לא סגור על מה מלמדים ואיך מלמדים, צריך לעשות מהלך מסודר, לא טלאי על טלאי. תעשיית הרכב צריכה פתרון כולל, והחלק שלנו הוא קודם כול לתת ביטחון תעסוקתי לאנשים שעובדים בה. צריך לעשות פה עבודת עומק, זו לא עבודה קלה. הפוליטיקה והעניינים לא שווים שום דבר בלי לחפור לעומק בתוכני הלימוד, במיון התלמידים, צריך למשוך נשים לתחום הרכב וצריך לתת לזה את הביטוי הנכון בלימודים, בשילוב במוסכים, לכבד גם את התלמידים, יש הרבה מה לעשות".