חובת ההשקעה של גופי השידור בהפקות מקור נמצאת בירידה דרמטית מדי שנה. אם בשנת 2014 היוו 8 האחוזים שהחברות מחוייבות להשקיע בהפקות מקור סכום של 320 מיליון שקלים, הרי שבשנת 2020 הם יעמדו על 220 מיליון שקלים בלבד. חובה זו אינה מוטלת באופן שוויוני על גופי שידור, אלא רק על HOT ו-YES המשדרים בכבלים ובלווין ומחוייבים להשקיע 8% מההכנסות בתחום זה. מהשקעה זו פטורים פרטנר, סלקום וגם גופים בינלאומיים כמו נטפליקס, אמזון, דיסני, אפל וקרטינה TV (שידורים ברוסית עם עשרות אלפי לקוחות בישראל).

הנתונים נחשפו במהלך דיון בוועדת הכלכלה בכנסת, שנערך היום (שני) לבקשת חברת הכנסת מירב מיכאלי (העבודה).

מכיוון שהאסדרה מפלה לרעה את מי שיש לו רישיון שידורים, קרי – HOT ו-YES, חברות אלו התחילו בהדרגה לעבור לשדר באינטרנט, ללא רישיון וללא חובת השקעה.

איתמר אביטן, מנכ"ל איגוד עובדי הטלוויזיה והקולנוע והבמות אמר בדיון כי YES העבירו כבר 20% מהלקוחות שלהם לאינטרנט. "כרגע הם משקיעים מעל החובה בהתנדבות. בסיבים אופטיים יהיה אפשר להעביר במהירות את הלקוחות לאינטרנט. החוק קבע 'כבלים ולוויין' ולא כל תשתית שידור. זה מה שצריך לתקן".

"קיבוצניקים" (צילום: אוהד רומנו באדיבות HOT)

עופר רז דרור, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, אמר בוועדה כי צריך להנהיג "אדישות טכנולוגית" וכי יש מקום לפרשנות לגבי החובות של שחקן קיים שמעביר מתיווך לווייני לתיווך אינטרנטי. "ברור שהשחקנים החדשים לא מחזיקים ברישיון ואין עליהם את החובות הללו וגם חובות נוספות. עוד לפני חמש שנים הוקמה וועדת שידורים שסיימה ב-2016 והמליצה שהשחקנים החדשים יוכנסו לרגולציה". דרור לא הסביר מדוע ועדה מלפני חמש שנים לא שינתה את המציאות והודיע על הקמת ועדה חדשה, ברשות חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן, שאמורה גם היא, להמליץ על מתכונת אסדרה חדשה בשוק השידורים. היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד דנה נויפלד, הודתה שכתב המינוי של הוועדה החדשה עוד לא נחתם ואין מועד להגשת מסקנותיה.

יונתן בייסקי, מנהל בכיר במועצה לשידורי כבלים ולוויין, אמר כי במועצה תומכים בהחלת חובות ופיקוח מינימלי על חברות שמשדרות באינטרנט. "באירופה יש חובות גם על חברות בינלאומיות. יש מעבר הדרגתי של מנויים מהטלוויזיה המפוקחת, לטלוויזיה הלא מפוקחת. לפי הערכות בתקשורת, יש כמיליון מנויים בישראל בנטפליקס, ואף שקל מזה לא חוזר להפקות מקור. גם בHOT וYES, יש שירות מוזל באינטרנט וכל לקוח שעובר לשם לא נחשב לצורך הפקות מקור".

אלינור כניבזאדה, ממונת כלכלה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, אמרה כי "יש נזקים של עשרות מיליוני שקלים. נכון להיום, בכל שנה יש נזק של 87 מיליון שקלים להשקעה בהפקות מקור בגלל הירידה בהכנסות לעומת שנות השיא. ל-YES יש על הנייר הפקות ביתר על החובה, אבל יש לה גם חוסרים. אנחנו מעריכים שנטפליקס מרוויחה בישראל עשרות מיליוני שקלים בשנה בלי הוצאות. קצת על תרגום ולעתים על דיבוב, הטענה שהיא תברח אם נבקש מנה השקעה בישראל לא מקובלת עלינו. אנחנו עובדים מול משרד התקשורת כדי להטיל רגולציה על החברות החדשות. אפשר לעשות את זה בצורה מדורגת.

יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי (ש"ס), איים כי הוא רוצה לאשר את קידום רפורמת הסיבים, אבל לא יעשה זאת, "אם אין תשובות כוללות". עופר רז-דרור, הזכיר את תזכיר החוק בן 100 העמודים שהוגש ב-2018 ונתקע. לפי ההצעה, כמות המנויים תקבע את חובת ההסדרה, ללא תלות בשיטת השידור. מרגי השיב כי "הרושם הוא שיש חוסר מעש בנושא הזה, בטח לעומת הנחישות להעביר את מתווה הסיבים".

ח"כ יעקב מרגי בוועדת הכלכלה של הכנסת (צילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת)

עוד ביקש מרגי ממשרד התקשורת "לבחון הגדרה מחדש של סמכויות מועצת הכבלים והלוויין, כך שיחולו גם על שידורים באינטרנט וכן הגדרת סמכויות המועצה באשר לתוכן ורמתו". הוא הוסיף וביקש לקצוב בזמן את עבודת הוועדה בראשות פולקמן ודרש ממועצת הכבלים והלוויין להגיש את דוחות ההוצאה על הפקות מקור בהקדם.

החתיכה החסרה

מכיוון שאין שום פיקוח על השידורים באינטרנט, לגופי הרגולציה אין שום מידע לגבי הרווחיות שלהם, והיכולת שלהם לשאת בעלויות של השקעות נוספות מכל סוג – מיסוי על חברה מחו"ל או תוספת השקעה בתוכן מקומי.

לענקי תקשורת גלובליים ולחברות תוכן בישראל אין מבנה הוצאות דומה. נטפליקס, למשל, היא בעלת תוכן גלובלי, ונדרשת לה השקעה מועטה יחסית בכדי להתאים אותו לשידור במדינות שונות. סלקום ופרטנר, לעומתה, יתקשו להרוויח כסף מחוץ לישראל בתחום השידורים, אלא במקרים נדירים של מכירת סדרה לשידור בפלטפורמה בינלאומית. גורמים בשוק מסרו ל'דבר' כי הרווחיות משירותי השידורים של סלקום ופרטנר זעומה או אף הפסדית, למרות שיש ברשותן מאות אלפי לקוחות משלמים. לכן, הגיוני שהטלת חובות נוספות על הגופים המשדרים תחייב את ייקור השירות.

בית הנייר (צילום: Netflix)

לעומת זאת, אם משרד התקשורת יחיל מדרגות גודל לגבי חובות השקעה כמו שתכנן, הרי שהאפליה לרעת הוט ו-YES תמשך, וספק אם יתקבלו סכומים משמעותיים מפרטנר וסלקום. במקרה זה, דווקא נטפליקס תהיה הגורם הדומיננטי בשל מספר הלקוחות הגבוה בשוק, שכיום גם לא משלמת מס בישראל וגם לא מחוייבת להפקת תוכן מקומי.