צו של שר העבודה והרווחה איציק שמולי, המבקש לאפשר לפרילאנסרים בתחום הפקות הטלוויזיה והקולנוע להיחשב כעובדים שכירים בביטוח הלאומי, יידון בוועדת העבודה והרווחה שתתכנס מחר (רביעי).

הצו הוצא בהמלצת הביטוח הלאומי ועל רקע פניה של ועד הפעולה של מקצועות הסט בהסתדרות שטען כי עובדים מקצועיים בתחום הטכני והאומנותי בהפקות אודיו-ויזואליות המועסקים כפרילנאסרים מקיימים בפועל סממנים רבים המצביעים על קיומם של יחסי עובד מעביד – אך מעמדם כ'עצמאים' אינו מקנה להם את הזכות לקבלת דמי אבטלה.

"עובדי ענף התרבות נפגעו קשות במשבר הקורונה ואין לי שום כוונה להפקירם מאחור", אמר ל'דבר' השר שמולי. "המשבר הזה חשף במיוחד עד כמה רשת הביטחון שלהם חסרה והם מופלים לרעה. התיקון שנוביל, בשיתוף עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה ומנכ"ל הביטוח הלאומי, הוא היסטורי ומשנה חיים בעבור רבים מתוכם. אלפי עובדים יעברו מאחורי הקלעים לקדמת הבמה מבחינת רשת הביטחון החשובה שהמדינה תספק להם מעתה ואילך".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

שר העבודה והרווחה, איציק שמולי (צילום: שלומי כהן/פלאש90)

הצו החדש יחול בין היתר על צלמים, תאורנים, מקליטים, אנשי סאונד, עוזרי במאי, מלבישות ומאפרות, עוזרי הפקה, מעצבים אומנותיים ומעצבי סט, קניינים ואנשי פרופס. התנאי המוצע להכרה בעובדים בתחום זה כעובדים שכירים לצורך ההפרשות לביטוח הלאומי יהיה הסכם בכתב מראש להעסקה של רבע שנה לפחות בינו לבין מעסיקו – או השתתפות בעשרה ימי הפקה לפחות. הסטטוס בביטוח הלאומי כשכירים לא ישפיע על סטטוס יחסי העבודה בין הפרילאנסרים ומזמיני העבודה, בהיבטים אחרים של דיני העבודה, אך האחרונים יידרשו להפריש עבור העובדים הפרשות לביטוח הלאומי כמעסיקים.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר אמר ל'דבר' כי הביטוח הלאומי מנסה לקדם כבר שנים את הכנסת עובדי הבמה לצו סיווג מבוטחים וביתר שאת בתקופת הקורונה. "לשמחתנו שר העבודה והרווחה הרים את הכפפה והרצון לסייע לאלפי עובדים שנקלעו למצב של חוסר אונים ומצאו את עצמם ללא פרנסה במשך שבועות ממושכים ומייגעים מגיעים לסיומם. הרחבת הצו היא בשורה אמתית ועשיית צדק סוציאלי מהמדרגה הראשונה. מיד כשהצו ייחתם הביטוח הלאומי יממש אותו ללא דיחוי".

מלבישה עם זמרת אופרה מאחורי הקלעים של הצגת אופרה. ארכיון, למצולמות אין קשר לכתבה. (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

על-פי נתוני מנהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי, דמי הביטוח הנגבים עבור עצמאים מעט נמוכים יותר מאלו הנגבים עבור שכירים, ולפיכך ההערכה היא על תוספת גביה של כ-125 אלף שקלים עבור כ-1,000 עובדי התחום. בהנחה שכ-5% מעובדי הענף יהיו זכאים לדמי אבטלה בשנה ממוצעת, העלות מוערכת בכ-100 אלף שקלים בשנה. הזכאות לדמי אבטלה תהיה כפופה לעמידה בתקופת האכשרה הנדרשת לשם כך. לצד זאת ימשיכו להיות זכאים גם לגמלאות לפי פרק פשיטת הרגל בביטוח הלאומי (בעלות של כ-27 אלף שקל בשנה על פי אומדן המוסד לביטוח לאומי) וכן לדמי לידה וקצבת נפגעי עבודה כפי שהם זכאים היום כעובדים עצמאים במקצועות הבמה.

מאיר שפיגלר, מנכ״ל הביטוח הלאומי (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

חוק הביטוח הלאומי מסמיך את שר העבודה והרווחה לקבוע כי מבוטחים העוסקים בסוגי עבודה מסויימים או במסגרת תנאי עבודה מסויימים, יחשבו כעובדים שכירים מבחינת זכויותיהם בביטוח הלאומי. באופן זה מוסדרים כיום זכויותיהם של ספורטאים ואמני במה וקולנוע ועובדים במקצועות נוספים. בביטוח הלאומי פעלו בתקופת המשבר לנסות ולמצות, בהתאם לחוק הקיים, ולאפשר לכמה שיותר עובדים בענפים אלו תשלום דמי אבטלה. ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, מוסמכת להציע גם תיקונים לטיוטת הצו המוצעת על-ידי משרד העבודה והרווחה, וייתכן ותבקש לקצר את תקופת האכשרה לעובדי ענפים אלו על מנת להרחיב את היקף הזכאות שלהם לדמי אבטלה.​