״ישראל הגיעה למשבר הזה חזקה מאוד כלכלית, לא הגענו במצב של חולשה או קושי"' כך אומר ל'דבר' פרופ׳ ניסים בן-דוד, נשיא 'האקדמית גליל מערבי', שפרסמה אתמול (ב') דו"ח על התנהלות הממשלה במשבר הכלכלי. הדו"ח מראה שהניסיון של הממשלה לרסן הוצאות בזמן משבר הקורונה הביא להחרפת המיתון.
"בחודשים שעברו מאז תחילת המשבר יכולנו לנצל את העוצמה הכלכלית כדי לייצר תכנית התערבות רחבה וארוכת טווח, במקום לחלק תשלומי העברה לפרק זמן קצר ולתת כסף לאנשים כדי לשרוד, תשלומים שלא מאפשרים לשקם את הירידה בביקוש לתצרוכת פרטית, נדרשת התערבות שתאפשר שינוי משמעותי לטובה במצב הכלכלה והחברה בישראל גם בטווח הזמן שלאחר סיום משבר הקורונה״.
״לישראל אין חוב חיצוני, העולם חייב לנו״
פרופ׳ בן-דוד, שהיה גם שותף למחקר מסביר כי "החוב של הממשלה הוא הנמוך ביותר מזה המון שנים״, הוא אומר, ״נמוך יותר מהחוב תוצר של גרמניה, בריטניה וארה״ב״.
לטענתו לישראל כלל אין חוב חיצוני להיפך, העולם חייב לנו. "בדקנו את החוב החיצוני של ישראל. למעשה, לישראל אין חוב חיצוני נטו, העולם חייב לנו 150 מיליארד דולר. בנוסף, לא הייתה אינפלציה בכלל, האבטלה הייתה 3.4% והמשק צמח ב-3.4%. מבחינת כל הנתונים הכלכליים המשק הישראלי היה בנקודת מוצא טובה מאד להתמודדות עם המשבר.
"כשהגיע המשבר ונוצרה אבטלה ואנשים יצאו לחל"תים בזמן הסגרים, הייתה ירידה מאד חדה בתוצר, ובכל האינדיקציות. ממשלות ברחבי העולם הגיבו מהר והקדימו את ההוצאות שלהם, כדי לתת למשק 'הזרקת חמצן' שתמתן את השפעת המשבר".
ישראל היא הקמצנית מבין מדינות העולם בסיוע למשק?
״לטובת הדו"ח בדקנו מה עשתה ישראל. עד יולי 2020 ההוצאות של הממשלה גדלו ב-21.4 מיליארד לעומת מה שהיה באותה תקופה בשנה הקודמת. זה פחות מ-1.5% תוצר. בארה"ב מדובר על גידול גבוה פי 3. בגרמניה אותו הדבר. מדינות מפותחות האחרות נקטו בהרחבת הוצאות בהיקפים גדולים בהרבה ממה שנעשה בישראל".
בן דוד לא מקבל את ההסתכלות על הגידול בהוצאות הממשלה כגורם המרכזי לגידול בגרעון הממשלתי, וטוען כי הניסיון להימנע מעלייה דרמטית בהוצאות דוחף למעשה לירידת הכנסות הממשלה ממסים ובכך דוחף לגידול בגירעון בתקציב הממשלה.
"הגירעון במהלך השנה זינק, זה נכון. אבל כשבודקים למה הגירעון גדל מגלים שההכנסות של המדינה ממיסים ירדו ב-24.7 מיליארד שקלים לעומת השנה הקודמת. זאת אומרת שהגירעון גדל לא רק בגלל גידול בהוצאות אלא גם ובעיקר בגלל שההכנסות ירדו, וההשפעה של הירידה הזו היא משמעותית יותר".
אפשר למנוע ירידה בהכנסות המדינה במשבר כזה?
״המדינה צריכה לשאול את עצמה מה היא מעדיפה. היא יכולה להגדיל קצת יותר את ההוצאה ולמנוע פגיעה חמורה בהכנסות ממיסים ובפעילות הכלכלית ולהקטין את הירידה בהכנסות שלה. המדינה יכולה למתן את הירידה בהכנסות ואת הפגיעה בתוצר״.
הכנסה בסיסית מובטחת
ההצעה של מחברי הדו"ח היא להיפטר לא רק ממודל החל"ת, אלא ממערכת דמי האבטלה בכלל, ולאמץ בישראל מודל של הכנסה בסיסית מובטחת. על פי הצעתו של פרופ' בן דוד, צריך לחלק קצבה חודשית קבועה של 6,000 שקלים למשק בית, ללא תנאים מגבילים. מדובר בהצעה שעלתה במספר מדינות ברחבי העולם בשנים האחרונות, אבל עוד לא אומצה באף אחת מהן.
"אנחנו הצענו לבטל את דמי האבטלה ובמקום זה להעניק לכל משק בית בישראל הכנסה חודשית קבועה של 6,000 שקלים חייבים במס. אם אדם לא עובד בכלל תהיה לו הכנסה של 6,000 שקלים. אם אדם משתכר יותר הוא ישלם לפי המס השולי שלו, ומעל 15 אלף לחודש יעלה המס השולי ככה שהוא ינטרל את התוספת לגמרי".
למה לדעתכם הכנסה בסיסית לכל אזרח זה רעיון טוב?
"הרעיון הוא ליצור רשת ביטחון קבועה ואוטומטית למי שמאבד את העבודה שלו, אבל לא ליצור תמריץ לאנשים לא לצאת לעבודה. אני פוגש הרבה צעירים שמתלהבים נורא מהרעיון הזה, הוא משחרר מהם הרבה לחץ. תחשוב על צעיר שיכול לדעת שהוא מסוגל ללמוד בראש שקט, ולקבל מענק של 3,000 שקלים בחודש".
לדבריו של בן דוד, מדובר בדרך טובה יותר לתמרץ את הוצאות משקי הבית מאשר תכנית המענקים החד פעמית. "כשאנשים מקבלים מענק שהם יודעים שלא יחזור על עצמו סביר להניח שהוצאותיהם לתצרוכת יגדלו רק במעט בשל קבלת המענק. לעומת זאת, אם אנשים יודעים בוודאות שתהיה להם הכנסה קבועה הם יחששו פחות להוציא כסף".
הכלכלי הוא הפוליטי
"אנחנו רואים פחות ופחות היצמדות להנחיות. עסקים קטנים קורסים. עד שעסק כזה עמד על הרגליים המשבר בא וריסק אותו״. אומרת פרופ' אסנת עקירב העומדת בראש המכון לחקר הגליל במסגרתו הוכן הדו"ח. "המדינה חייבת להעניק רשת בטחון כלשהי, איזושהי ודאות״
״חייבים לחשוב לטווח ארוך. הנקודה החשובה היא חוסר הוודאות. כשיש מדיניות האזרחים יכולים להתווכח איתה", אומרת עקירב. "כשיש תכנית אנשים רואים אופק. הבעיה המרכזית של המדיניות הכלכלית היא שאין תכנית הוליסטית ברורה, אנשים לא יודעים מה מגיע להם ומה לא מגיע. בסופו של דבר, ככה גם נותנים רק את המינימום״.
עקירב, יחד עם שאר מחברי הדו"ח, מעבירים ביקרות חריפה על ההתנהלות הכלכלית של הממשלה, שאותה הם מתארים כ"יד קפוצה". לטענתם, למרות העובדה שישראל נכנסה למשבר במצב כלכלי שמאפשר לה להעניק סיוע נרחב בהרבה, הממשלה בחרה לנקוט במדיניות של התערבות מוגבלת, שהשאירה רבים בישראל ללא ביטחון כלכלי.
"אנחנו מגיעים למיתון שלא היה פה ארבעה עשורים, וזה לגמרי נובע מחוסר ראייה לרחוק של הממשלה"